ברכת הרב את ריבנו

הרב את ריבנו
	בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, ; הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, ; וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, ; וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, ; וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, ; וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. ; בָּרוּךְ אַתָּה ה', ; הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, ; הָאֵ-ל הַמּוֹשִׁיעַ.

ברכת הרב את ריבנו היא ברכה הנאמרת לאחר קריאת מגילת אסתר בחג הפורים. ברכה זו היא ייחודית בכך שהיא נאמרת לאחר קריאת המגילה, בניגוד לקריאת שאר המגילות שאין ברכה לאחריהם, וכן בשאר המצוות לא מצינו שתיקנו ברכה לאחר קיום המצווה^[1].

ברכה זו נאמרת הן לאחר קריאת המגילה בלילה, והן לאחר קריאתה ביום. בקריאת המגילה בלילה נוהגים לאמר פיוט אשר הניא מיד לאחר ברכה זו. אך בקריאה ביום, מיד לאחר הברכה אומרים רק את סיומו של פיוט זה שושנת יעקב.

מקור

במשנה במסכת מגילה^[2] נאמר בנוגע לברכה של קריאת המגילה: "מקום שנהגו לברך – יברך, ושלא לברך – לא יברך".

בגמרא על אתר, אמר אביי שדברי המשנה הן אמורים לעניין הברכה שלאחר קריאת המגילה, שברכה זו תלויה במנהג, בניגוד לברכה הראשונה שהוא חובה, כדין כל מצווה שטוענה ברכת המצוות לפניה.

נוסח הברכה

בהמשך הגמרא מובא נוסח הברכה, כשישנו ויכוח בין האמוראים לגבי חתימת הברכה, האם לחתום את הברכה בנוסח 'הנפרע לעמו ישראל', או בנוסח 'הא-ל המושיע'. למסקנת הגמרא סבור רב פפא שיש לומר את שתי הנוסחאות יחד, וכך גם נפסק להלכה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ.

במסכת סופרים מובא נוסח שונה מעט:

אל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים ברוך אתה ה' הא-ל העוזר ומושיע

— מסכת סופרים פרק י"ד הלכה ה'

ובהמשך מובא במסכת סופרים שנוסח זה "כנגד עלבונה של תורה מברכין. ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין".

נוסח נוסף מובא בתלמוד ירושלמי מסכת מגילה:

כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זַכַּיי טַבְּחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 'הַרָב אֶת רִיבָךְ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתָךְ הַגּוֹאֲלָךְ וְהַמּוֹשִׁיעָךְ מִכַּף עָרִיצֶיךָ'.

— תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק ד הלכה א

שינויי נוסח

מלבד השינויים שנזכרו, בראשונים נחלקו גם בהוספת המילה 'הא-ל' בחתימת הברכה, בטור הביא תחילה את נוסח הברכה 'הא-ל הרב את רבינו', אך הביא לאחר מכן את נוסח סדר רב עמרם גאון שכתב שאין להזכיר 'הא-ל' כיון שהזכיר כבר 'אלוקינו'. וכן הוא בנוסח התלמוד, ללא 'הא-ל. בדרכי משה הוסיף שה"ה שאין לומר בחתימת הברכה, 'הא-ל הנפרע לנו', כיון שהזכיר שם השם.

אמנם בנוסח הרמב"ם הוסיף הא-ל בתחילת הברכה. ובאחרונים ביארו טעמים שונים בכך^[3].

למעשה המנהג כיום ברוב המקומות שמתפללים ע"פ נוסח אשכנז אין מוסיפים 'הא-ל', אך בנוסח עדות המזרח יש שנהגו להוסיף.

תוכן הברכה

בראשונים עמדו על לשונות הברכה, באבודרהם כתב שהברכה כוללת שש חלקים, רב, דן, נוקם, משלם, נפרע מכל צריהם, נפרע לנו מצרינו, והא-ל המושיע, ותיקנו כן כנגד שש מלחמות שעשו ישראל עם עמלק: יהושע, אהוד בן גרא, גדעון, דוד, שאול ומרדכי ואסתר, ו'הא-ל המושיע - לעתיד לבוא.

בספר אורחות חיים לרבי אהרן מלוניל כתב כעין זה שנזכרו חמש לשנות: 'רב, דן, נוקם, נפרע ומשלם', כנגד חמש מלחמות ישראל בעמלק: מלחמת יהושע בעמלק, גדעון או אהרן, מלחמת שאול בעמלק, מלחמת דוד בעמלק ומלחמת עמלק בימי מרדכי ואסתר.

בספר הרוקח כתב שהן כנגד חמש גזירות שגזר המן: להשמיד, להרוג, לאבד, ביום אחד, ושללם לבוז.

גדר הברכה

בראשונים^[4] דנו מהי גדר ברכה זו, יש שכתבו שברכה זו לאחר קריאת המגילה, דומה לברכה שתיקנו לאחר הקריאה בתורה.

אחרים כתבו שגדר הברכה היא ברכת השבח על הנס, וברכה זו אינה קשורה ישירות למצוות קריאת המגילה אלא מהווה שבח והודיה על הנס עצמו.

יש מהאחרונים שכתב על פי דברי התלמוד שקריאת המגילה נחשבת כאמירת הלל, לכך תיקנו ברכה לאחריה, כשם שבהלל ישנה ברכה לאחריו, ברכת יהללוך^[5].

ברכה ללא קריאת מגילה

לדעות שברכה זו היא כעין ברכה אחרונה על קריאת המגילה, כתבו האחרונים שמי שלא קרא את המגילה אינו יכול לברך ברכה זו.

אך לדעות שברכה זה היא כעין ברכת השבח נראה שבדיעבד, יכול לברך ברכה זו אף מי שלא קרא מגילה. למעשה באחרונים נחלקו בדין זה, בשו"ת מהר"ם בן חביב מצדד לומר שניתן לברך ברכה זו גם ללא קריאה. למעשה כתב בברכי יוסף^[6] שאם לא קרא מגילה שלא יברך ברכה זו, אך יכול לברך בלא שם ומלכות.

הפסק בדיבור

בראשונים נחלקו האם מי שהפסיק בדיבור בשעת קריאת המגילה, יכול לברך ברכת 'הרב את רבינו'. בטור הביא את דעת בעל העיטור שכיון שברכה זו היא מנהג, אין איסור לדבר באמצע קריאתה. אמנם בטור חולק וסובר שאף שברכה זו אינה חיוב, אך אם רוצה לברך צרי להיזהר שלא להפסיק בדיבור.

בפירוש הב"ח כתב שנראה שחלוקים בשאלה זו, האם ברכה זו היא ברכה אחרונה על קריאת המגילה ולכך לא יפסיק בדיבור, אך לדעת בעל העיטור ברכה זו אינה שייכת לקריאת המגילה בדווקא. אמנם בבית יוסף דחה דבריו, וסבור שלא נחלקו בעניין זה.

להלכה נחלקו האחרונים, במי ששח בשעת קריאת המגילה האם יכול לברך ברכה זו^[7].

הברכה ליחיד

נחלקו הראשונים האם גם אדם הקורא את המגילה ביחידות מברך את הברכה שלאחר הקריאה. רבי אהרן מלוניל לומד מן התלמוד הירושלמי שאומרים ברכה זו רק בציבורהקורא את המגילה^[8]. אולם, לדעת רש"י אף יחיד יכול לברך ברכה זו^[9] שאר הראשונים לא הזכירו דין זה כלל, וניתן להבין מכך שאין הבדל לדעתם בין יחיד לציבור. להלכה, הרמ"א פסק שאין לברך ברכה זו אלא בציבור^[10], וכך נקטו אחרונים רבים,^[11] אך יש הנוהגים לברך ברכה זו גם ביחיד^[12].

בציבור נשים, הסתפק רבי צבי פסח פרנק האם יכולות לברך ברכה זו, וצידד לומר שאף שאינן מצטרפות למניין גברים, אך כשהן מניין בפני עצמן יכולות לברך^[13]. אמנם לדעת רבי שלמה זלמן אוירבך, גם בעשר נשים אין לברך ברכה זו^[14].

קישורים חיצוניים

ברכת הרב את ריבנו - סולמות, באתר סולמות, ‏20 בינואר 2022
ברכת הרב את ריבנו - עולמות, באתר עולמות, ‏9 ביולי 2020
מידע על ברכת הרב את ריבנו בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

↑ אמנם ראו ברכת לשמור חוקיו שהייתה נאמרת בארץ ישראל לאחר קיום מצוות הנחת תפילין.
↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א'.
↑ ראו פירוש הב"ח ועוד.
↑ הריטב"א (מגילה כא: ד"ה לאחריה) מציג את שתי האפשרויות, וכן ראשונים נוספים דנו בשאלה זו.
↑ ברכת הרב את ריבנו - עולמות, באתר עולמות, ‏20 בפברואר 2022. ראו גם 'ברכת השיר.
↑ ברכי יוסף תרצב, ס"ק א.
↑ ראו את הדעות השונות בספר ילקוט יוסף, פורים, תרצ"ב, כ.
↑ בספרו אורחות חיים, הלכות מגילה ופורים אות ז.
↑ מחזור ויטרי, שו"ת רש"י, ספר האורה.^{[דרושה הבהרה]}
↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ב, סעיף א'
↑ פרי מגדים שם, משנה ברורה וביאור הלכה שם, וכך עולה מכל דיוני האחרונים בעשר נשים.
↑ ראו רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תרצ"ב, סעיף ה'; וראו בשיעורו של הרב ישראלי.
↑ מקראי קודש, פורים לה.
↑ הליכות שלמה תפילה כג הערה ג.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ברכת הרב את ריבנו42030125Q133249441

[1] אמנם ראו ברכת לשמור חוקיו שהייתה נאמרת בארץ ישראל לאחר קיום מצוות הנחת תפילין.

[2] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"א עמוד א'.

[3] ראו פירוש הב"ח ועוד.

[4] הריטב"א (מגילה כא: ד"ה לאחריה) מציג את שתי האפשרויות, וכן ראשונים נוספים דנו בשאלה זו.

[5] ברכת הרב את ריבנו - עולמות, באתר עולמות, ‏20 בפברואר 2022. ראו גם 'ברכת השיר.

[6] ברכי יוסף תרצב, ס"ק א.

[7] ראו את הדעות השונות בספר ילקוט יוסף, פורים, תרצ"ב, כ.

[חיים-8] בספרו אורחות חיים, הלכות מגילה ופורים אות ז.

[9] מחזור ויטרי, שו"ת רש"י, ספר האורה.^{[דרושה הבהרה]}

[10] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ב, סעיף א'

[11] פרי מגדים שם, משנה ברורה וביאור הלכה שם, וכך עולה מכל דיוני האחרונים בעשר נשים.

[12] ראו רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תרצ"ב, סעיף ה'; וראו בשיעורו של הרב ישראלי.

[13] מקראי קודש, פורים לה.

[14] הליכות שלמה תפילה כג הערה ג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

פורים
מצוות החג	מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים
מנהגים	משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות
מגילת אסתר	אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש • מרס • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית
תפילות ופיוטים	על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים
שונות	פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר
שמחת פורים	פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים