ככלות ייני
ככלות ייני
|
|---|
|
כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי / פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מָיִם. שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים / וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם / אוֹ אֵיךְ אֶל חֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ / וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ / עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ / כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ (גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ יִהְיֶה לָאָיִן עַל כִּי הִשְׁבִּית מְשׂוֹשׂ יַיִן וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ זָכְרֵהוּ לַחַיִּין עִם כּוֹס יַיִן מָהוּל בַּמָּיִם[1]) |
כִּכְלוֹת יֵינִי (או "שיר המים") הוא שיר המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול המושר בכמה קהילות במשתה פורים.
הרקע לכתיבת השיר
מסופר על אחד מעשירי קורדובה בשם משה שעשה משתה והשקה את אורחיו ביין מהול במים, המשורר – שנכח באירוע – החליט לכתוב 'קינה' על היין שנמהל במים. יש שכתבו שסיבת הקינה הייתה מחמת שנגמר היין, ונאלצו לשתות מים[2].
מבנה ותוכן השיר
השיר כתוב במשקל כמותי: שמונה תנועות בכל צלע (לא כולל שוואים).
המשורר פותח באמירה הומוריסטית כי כשיכלה יינו תרד עינו פלגי מים (נחלי מים, ע״פ איכה ג), ובהמשך מקונן על הכחדת שבעים הגיבורים ('יין' בגימטריה שבעים) בידי תשעים שרים ('מים' בגימטריה תשעים), דבר שגרם לכך שלא ישוררו בסעודה, כי הפה השרים מלא מים במקום יין.
הוא מתאונן על כך שלא יערבו לחיכו כל המאכלים בהיעדר יין. ומדמה את המארח שנקרא משה, למשה רבינו שהוביש את ים סוף, שהוביש את היין בסעודתו, אך פיו מלא דברי רהב ('יזל מים').
המשורר משווה עצמו לצפרדע שאף היא שוכנת במים, ויחדיו הם משוועים לעזרה.
השיר מסתיים בקללה חמה למארח, כי יהיה לפני מותו נזיר מיין כבני רכב שאביהם צייוה עליהם שינזרו מהיין[3], ויורשיו יהיו לשואבי מים.
מחבר השיר
מקובל לזהות את מחבר השיר עם רבי שלמה אבן גבירול זאת לפי המשקל והאקרוסטיכון (שלמה), עם זאת רבים מפקפקים בייחוס זה ומציעים לייחס את השיר לשלמה אחר, ולאו דווקא לרבי שלמה אבן גבירול.
קישורים חיצוניים
- שלמה אבן גבירול, "כִּכְלוֹת יֵינִי" בפרויקט בן-יהודה
- מילות השיר ככלות ייני באתר שירונט
- איילת אטינגר, בשבח היין ובגנות הקמצנים בפיוט ככלות ייני, באתר הפיוט והתפילה
- שיר המים בביצוע ברי סחרוף
- מידע על ככלות ייני בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מופיע באחד הנוסחים, ראו בספר ביכורי העתים, מנוסח זה נראה כי הטענה הייתה על כך שבעל הבית עירב מים ביין, ולא על כך שהיין נגמר
- ^ למשל בספר שירת החול העברית בספרד המוסלמית
- ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ה
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
