שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחג היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג בחג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 353 ימים שבהם 50 שבתות.
בערך 5.7% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בחג[1]. שנת ה'תשנ"ג היא שנת בחג וכן השנים ה'תשע"ג וה'תשע"ז.
תוכן עניינים
לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
- בשנה מסוג בחג חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש שבט חל בשבת וראש חודש תמוז חל בימים שבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום ראשון, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, תענית בכורות חלה ביום שני, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום שלישי.
- חנוכה חל בימים ראשון עד ראשון, הדלקת נר ראשון במוצאי שבת.
- ט"ו בשבט חל בשבת.
- פורים חל ביום ראשון ובירושלים ביום שני.
- שבועות חל ביום רביעי.
קריאה בתורה והפטרות
בשנת בחג 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי, פרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בחג.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת וארא - שבת ראש חודש שבט קוראים הפטרת "השמים כסאי"
- פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת קרח - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
הערות שוליים
- ↑ יסודות הלוח העברי על קצה המזלג, אהוד בר סיני, אתר כרם ביבנה
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
