שנת זחג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זחג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר. אורכה של שנת זחג הוא 383 ימים, שבהם 55 שבתות.

שנת זחג נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום חמישי 18 שעות ליום שישי 20 שעות ו-491 חלקים[1]. כתוצאה מכך כ-5.8% מהשנים בלוח העברי הן שנים מסוג זחג.[2] השנה שלפני שנת זחג היא תמיד שנת בשה.

בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"ג, ה'תש"ו, ה'תש"ל, ה'תשל"ג, ה'תשנ"ז, ה'תשפ"ד, ה'תת"א, ה'תתכ"ח, ה'תתל"א.

לוח שנה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר ב' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום צום

מועדים

קריאה בתורה והפטרות

בשנת זחג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זחג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות מטות ומסעי, ניצבים ווילך.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ, דבר המתרחש רק בכ-10.1% מהשנים. בשנת זחג קוראים את הפטרת פרשת אחרי מות דבר שנחשב נדיר יחסית.

כמו כן, קוראים את ההפטרה ה"רגילה" של פרשת קדושים, דבר די נדיר.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ט בתשרי שמות כ"ה בטבת ויקרא י"ג באדר ב' במדבר ב' בסיוון דברים ו' באב
נח ו' בחשוון וארא ג' בשבט צו כ' באדר ב' נשא ט' בסיוון ואתחנן י"ג באב
לך לך י"ג בחשוון בא י' בשבט שמיני כ"ז באדר ב' בהעלתך ט"ז בסיוון עקב כ' באב
וירא כ' בחשוון בשלח י"ז בשבט תזריע ה' בניסן שלח כ"ג בסיוון ראה כ"ז באב
חיי שרה כ"ז בחשוון יתרו כ"ד בשבט מצרע י"ב בניסן קרח ל' בסיוון שפטים ד' באלול
תולדת ה' בכסלו משפטים א' באדר א' אחרי מות כ"ו בניסן חקת ז' בתמוז כי תצא י"א באלול
ויצא י"ב בכסלו תרומה ח' באדר א' קדשים ג' באייר בלק י"ד בתמוז כי תבא י"ח באלול
וישלח י"ט בכסלו תצוה ט"ו באדר א' אמר י' באייר פינחס כ"א בתמוז נצבים כ"ה באלול
וישב כ"ו בכסלו כי תשא כ"ב באדר א' בהר י"ז באייר מטות כ"ח בתמוז וילך מחוברת
מקץ ד' בטבת ויקהל כ"ט באדר א' בחקתי כ"ד באייר מסעי מחוברת האזינו ח' בתשרי
ויגש י"א בטבת פקדי ו' באדר ב' וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"ח בטבת

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0