הרב משה וולפסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגה"צ רבי משה וולפסון ראש קהילות אמונת ישראל

הרב משה וולפסון (נולד בשבט תרפ"ה, 1925) הוא משפיע חסידי אמריקאי, ומשגיח ישיבת תורה ודעת, וראש קהילות אמונת ישראל.

ביוגרפיה

למד בישיבת תורה ודעת אצל רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', רבי גדליה שור ורבי יעקב קמינצקי. בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות והיה לחסיד של רבי שאול ידידיה טאוב האדמו"ר ממודז'יץ והיה כותב את דברי תורתו. עמד בקשר גם עם רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא, רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, ורבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש. לאחר חתונתו פתח חנות שעונים לפרנסתו אך האדמו"ר מסקווירא פעל אצל הנהלת הישיבה שימנו אותו לר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת.

הרב וולפסון אינו חובש שטריימל על אף היותו חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. הרב וולפסון היה מגיע לירושלים בזמן חופשת הקיץ ומסר שיעורים לחסידיו המתגוררים בארץ, אך בשנים האחרונות בשל זקנותו הפסיק להגיע לארץ. הרב וולפסון הוא חלוץ המשפיעים בציבור הכלל חסידי.

קהילת אמונת ישראל

רבים מתלמידיו של הרב וולפסון המשיכו לשמור קשר איתו לאחר עזיבתם את הישיבה ועם הזמן נוצרה מסביבו חבורת חסידים, חלקם הגדול היו ליטאים במקורם. הרב וולפסון פתח קהילה לתלמידיו בשם 'אמונת ישראל' ולאחר מכן פתחו תלמידיו בית כנסת בבורו פארק ובעקבות כך עבר מויליאמסבורג לגור בבורו פארק ליד בית מדרשו.

הרב וולפסון הושפע מדרך חסידות קרלין ותפילתם של חסידיו מאופיינת בהתלהבות ובצעקות כדרך חסידי קרלין, והוא מקפיד מאד שלא ידברו שום דיבור של חול בבית המדרש, ולכן ביטל את אמירת ה"מי שברך" בקריאת התורה מכיון שיש המדברים בשעה זו.

לקהילה בתי כנסת בבורו פארק, מונסי, לייקווד ירושלים וביתר, תלמוד תורה וישיבה גדולה בשם 'מבקשי השם' וישיבה קטנה 'מבקשי תורה' בב"פ, בית חינוך לבנות 'בנות חיה בב"פ ובסטטן איילנד, ששה כוללי אברכים למשך היום וכן כולל בוקר וכולל ערב.

בשנים הקודמות היה שולח את רוב הבחורים ללמוד בישיבות בארץ, אך במשך הזמן ייסדו חסידיו תלמוד תורה וישיבה ומאז הפסיק לשלוח את הבחורים, מוסדות אלו וכן בית החינוך לבנות עומדים תחת נשיאותו, אבל על פי הוראתו כל השאלות העולים בניהול המוסדות מתייעצים עם הרב שרגא פייבוש הגר האדמו"ר מקאסוב.

רבי משה ייסד את הגמ"ח "חיים וחסד" המחולקת לכמה אגפים, 'קמחא דפסחא', 'קופת קרן ישראל', 'מתנות לאביונים', 'שובע שמחות' לסיוע בזמני שמחה, 'שמחת יום טוב', וקופתו הפרטית 'קופת עזר' דרכו הוא מחלק סכומים אדירים לצדקה. כמו כן יש לקהילה חברא קדישא פרטית וחלקה בבית עלמין.

דרכו בחסידות

הרב וולפסון מרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ ("פינטעלע ייד"). הוא מדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה', ללא תלות במנהגים מסוימים. במכתב לתלמיד הוא כותב[1]: "על שאלתך מהי חסידות, תשובתי - איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש”ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם... אין תורת הבעש”ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם." בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות, ונוסח התפילה הוא משולב מנוסח סידור אדמו"ר הזקן - חב"ד, באבוב, וסלונים[2].

תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת ורבי צדוק הכהן מלובלין. הוא מרבה להשתמש בגימטריאות. בתחלת שיעוריו בספר התניא מודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא.

משפחתו

  • חתנו הרב חיים רוזנברג, ראש ישיבת שערי יושר.
  • בנו הרב אברהם יצחק וולפסון, אב"ד קהילת אמונת ישראל במונסי.
  • חתנו רבי יעקב מאשינסקי, היה מיועד למלא מקום חמיו בהנהגת הקהילה.
  • בנו הרב צבי אלימלך וולפסון מרמות, חסיד קרלין סטולין.
  • חתנו האדמו"ר רבי מרדכי מנשה זילבר מסטוטשין.
    • בנו הרב שמואל יהודה, רב בית המדרש אמונת ישראל בבורו פארק.
  • חתנו הרב גדליה מאכליס, ראש הכולל דחסידי קרלין בבורו פארק.

מספריו

קישורים חיצוניים

ספריו באתר היברו בוקס:

לקריאה נוספת

  • שבועון "מאמענט" פסח תשפ"א עמוד 58-90.

הערות שוליים

  1. ספר ליקוטי אורות, עמ' 13.
  2. בשעת התפילה מונח על הסטנדר שלו סידורים אלו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0