רבי יום-טוב ליפמן הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף התוספות יום-טוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מעדני מלך" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מעדני מלך (פירושונים).
Disambig RTL.svg המונח "תוספת יום טוב" מפנה לכאן. לערך העוסק במצווה להוספת זמן מחול על הקודש ביום טוב, ראו תוספת שבת.
רבי יום טוב ליפמן הלר
פולין 196.jpg
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
לידה 1579
ה'של"ט
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה וולרשטיין (אנ'), האימפריה הרומית ה"קדושה"
פטירה 1654 (בגיל 75 בערך)
ו' באלול ה'תי"ד
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי התוספות יום טוב
רבותיו מהר"ל מפראג
חיבוריו תוספות יום טוב,
פרושים והערות לפסקי הרא"ש

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (ה'של"ט 1579 - ו' באלול[1] ה'תי"ד 1654) - (מכונה "התוספות יום-טוב") היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש "תוספת יום טוב"[2] על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

קורות חייו

נולד בשנת 1579 בוולרשטיין שבבוואריה. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. הוא כתב, כי איסורם של חכמים על חכמות חיצוניות איננו חל על מדעים המרחיבים את ידיעותינו אודות העולם.

בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (חשוון ה'שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב בית דין בווינה.[3]

בטבת ה'שפ"ז נבחר לרב העיר פראג, ובניסן שב לפראג והחל בתפקיד. לאחר כחצי שנה התמנה גם לראש ישיבה בפראג, אך כהונתו במשרות אלה לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 (ה'שפ"ט) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר"[4]

חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה". לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו.[5]

ב-1631 עבר לפולין וישב בלובלין, בריסק, נמירוב ובלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן, שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, וגזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של יהודי המקום.

ב-1643 (ה'ת"ג) נתמנה לרבה של קרקוב, ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו עד ביאת הגואל.

רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה. הוא קבע שהגזירות היו בעוון דיבורים בטלים בבתי-כנסיות, ותיקן מי שברך מיוחד למקפידים בכך.

נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. על מצבתו שהוקמה בשנת תקצ"ה נכתב כך: "פה נגנז ונטמן הגאון הגדול מופלג בדורו כמוהר"ר גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר בן מו"ה נתן הלוי זצ"ל אשר צלל במים אדירים וחיבר כמה ספרים הלא המא נקובים בשמותם ספר צורת הבית ותוס' יו"ט על שתא סדרי משנה ומעדני מלך ולחם חמודות על האשרי ותורת האשם על תורת החטאת והרביץ תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"ק וויען ובק"ק פראג ובסוף ימיו היה תופש ישיבה במדינת פולין בכמהקהילות קדושות ופה ק"ק קראקא נתבקש לישיבה של מעלה יום כ"ו ימים לחודש אלול תי"ד לפ"ק". המצבה חודשה בחלוף השנים והתאריך הנקוב בה נשמר. אך ככל הנראה מדובר בטעות. התאריך המקובל הוא ו' באלול, כמופיע בפנקסי החברה קדישא.[6]

משפחה

אשתו הייתה נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג, אבי משפחת תאומים.

מבניו:

  • רבי אברהם. בניו כיהנו במשרות רבניות. בן נינו הוא רבי משולם פייבוש הלר.[7]
  • רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כהנא מטריסק.
  • רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י זידיטשוב וקומרנא.
  • רבי חיים, מצאצאיו היא משפחת גולדברג הירושלמית המפורסמת.

מצאצאיו:

אגדות על התוספות יו"ט

ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהם היא יוסל'ה קמצן קדוש על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוסל'ה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב יהודים אשר לפתע הפכו לנזקקים, לאחר בירור הבין כי יוסל'ה תרם להם בסתר. הרב ביקש להיקבר ליד הקבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו של רבי יום טוב לא נמצאה מצבה בשם זה.[8][9]

חיבוריו

מתלמידיו

  • רבי יחיאל מיכל טיימר, מחבר סדר הגט.
  • רבי יוסף בן שלמה דיין ודרשן בפוזנא, מחבר ספר יסוד יוסף.

לקריאה נוספת

  • ב' כץ, רבנות, חסידות, השכלה. תל אביב: אגודת הסופרים היהודים ליד דביר, תשט"ז 1956-תשי"ט 1958, חלק א עמ' 91 ואילך.
  • רי"ל מימון, לכבוד יום טוב (קובץ מאמרים ומחקרים), ירושלים: מוסד הרב קוק תשט"ז.
  • י' בן-חיים, הערות לתולדות רבינו התוספות יום טוב זצ"ל, קובץ בית אהרן וישראל י,א (תשנ"ה) קלא-קלה.
  • מ' הרשקוביץ, שני כרובים, ירושלים תש"ס.
  • במהדורות השונות של מגילת איבה (רשימה באתר בית הספרים הלאומי).

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט עיקר תוספות יום טוב, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספות יום טוב על המשנה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ על התאריך השגוי המופיע על גבי מצבתו, ראו להלן בערך.
    2. ^ המחבר נתן את השם "תוספת יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. Mishna (2018-06-03), English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author., נבדק ב-2019-07-15Mishna (2018-06-03), English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow, נבדק ב-2019-07-15
    3. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יום טוב ליפמן הלר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 727, באתר HebrewBooks
    4. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654, www.hebrewbooks.org
    5. ^ ניתן לעיין בספר מעדני יום טוב ודברי חמודות באתר היברובוקס, מידע נוסף בקובץ בית אהרון וישראל
    6. ^ ה"תוספות יום טוב", הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר באתר טוג; משה גפנר (מהדיר ועורך), "באר משה" על פירוש "סדר מאמר" (על הספר סדר הדורות), ירושלים, תשנ"ט, עמ' רפא, הערה כד; יעקב ורשנר (מהדיר), "מתולדותיו", בתוך מגילת איבה, ירושלים, תשנ"ט, עמ' קלב, הערה ד.
    7. ^ יושר דברי אמת, הקדמת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר HebrewBooks
    8. ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
    9. ^ מגזין בקהילה, מוסף חג הסוכות 100 תעלומות


    תקופת חייו של רבי יום-טוב ליפמן הלר על ציר הזמן
    תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

    Logo hamichlol.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0