ולדימיר בליאק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולדימיר בליאק
Владимир Белиак
קובץ:MK Vladimir Beliak.jpeg
לידה 16 באוגוסט 1973 (גיל: 50)
קמרובו, ברית המועצות
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1998
עיסוק פוליטיקאי, משפטן, רואה חשבון, יועץ כלכלי
מפלגה יש עתיד
סיעה יש עתיד – תל"ם, יש עתיד
חבר הכנסת
5 בינואר 2021 – מכהן
(3 שנים ו־12 שבועות)
כנסות 2325

ולדימיר בליאקרוסית: Владимир Белиак; נולד ב-16 באוגוסט 1973) הוא חבר הכנסת מטעם יש עתיד. רואה חשבון במקצועו.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ולדימיר בליאק נולד בעיר קמרובו שבדרום מערב סיביר, ברית המועצות. אמו, מריה, עבדה כמנהלת בחברת החשמל של ברית המועצות. אביו, ניקולאי, היה חשמלאי. בליאק השתייך בצעירותו לסגל נבחרת רוסיה בריצה ל-400 ו-800 מטר וניצח בעשרות תחרויות ריצה ברחבי ברית המועצות. לאחר סיום בית הספר בהצטיינות יתרה ב-1990, התחיל את לימודיו באוניברסיטה הטכנית של מחוז קוזבס, בפקולטה להנדסה וכלכלה. ב-1995 החל את עבודתו בבנק קוזבסוצבנק, שדורג בצמרת הבנקים ברוסיה. ב-1996 התמנה למנהל מחלקת פרסום ויחסי ציבור בבנק. ב-1998 החל לעבוד כמנהל יחסי ציבור בחברת הסלולאר בי-ליין.

בדצמבר 1998 עלה לישראל עם אחותו מרינה ואחייניתו יאנה והתגורר בחולון. עבודתו הראשונה בישראל הייתה כשומר בחניון בית המשפט בתל אביב. ביולי 1999 התקבל לתוכנית לקליטת אקדמאים (תק"א) באשקלון וסיים את התוכנית בינואר 2000. בהמשך למד חשבונאות באוניברסיטת תל אביב ובמקביל עבד בבנק לאומי, סניף בורסת היהלומים.

ב-2003 התחיל את ההתמחות בראיית חשבון במשרד זהר נוימרק ושות' בתל אביב. בשנת 2005 עבר בהצלחה את מבחני מועצת רואי החשבון והוסמך לרואה חשבון. בשנת 2006 הפך לשותף במשרד. באוקטובר 2003 התמודד בבחירות למועצת העיר חולון מטעם רשימת אמת בראשות מוטי ששון, שובץ במקום ה-12, אך לא נבחר למועצה.

בשנת 2008 סיים את התואר שני במשפטים ללא משפטנים באוניברסיטת בר-אילן, והחל לנהל משרד רואי חשבון, לצד היותו חבר בלשכת רואי החשבון ובלשכת יועצי המס. בשנים 2010–2019, במקביל לניהול משרד רואה חשבון, שימש כיועץ המשרד לקליטת העלייה ליזמות עסקית וסייע לעולים יזמים בתחילת דרכם בישראל.

פעילות פוליטית

בשנת 2012 הצטרף למפלגת "יש עתיד" והיה לראש מטה מודיעין מכבים רעות וראש פורום העצמאים והעסקים הקטנים במפלגה. בבחירות לכנסת העשרים שובץ במקום ה-25. בליאק היה חלק מהצוות שניסח בשנת 2016 חוק פנסיה חובה לעצמאיים. החוק אושר בכנסת בשנת 2017. בנוסף, יזם וניסח חוק דמי אבטלה לעצמאים שהוגש על ידי חה"כ מאיר כהן.

הכנסת ה-21 עד ה-23

בבחירות לכנסת ה-21 שובץ במקום ה-22 ב"יש עתיד" ולאחר האיחוד עם ״חוסן לישראל״ של חה״כ בני גנץ הגיע למקום 51 ברשימת ״כחול לבן״. בבחירות לכנסת ה-22 וה-23 היה במקום ה-41 ברשימת "כחול לבן", ולא נבחר לכנסת. בינואר 2021, לאחר התפטרותו של שר המשפטים, אבי ניסנקורן, הפך לראשונה לחבר הכנסת בסיעת "יש עתיד-תל"ם". הוא נכנס לכנסת ב-5 בינואר 2021 והיה חבר בוועדת הכלכלה.[1]

הכנסת ה-24 וה-25

במרץ 2021 נבחר לכנסת ה-24 במקום ה-15 ברשימת "יש עתיד"[2] ונבחר לכנסת. בליאק התמנה למרכז הקואליציה בוועדת הכספים וכחבר בוועדה לתשתיות לאומיות ולשירותי דת. בנוסף, הוא הוביל את שדולת ה׳עסקים הקטנים והבינוניים בישראל׳ יחד עם חה"כ קרן ברק, ואת שדולת התעשייה הישראלית יחד עם חה"כ לימור מגן תלם. כמו כן עמד בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל-רוסיה, ולקח חלק מרכזי בניסוח החוקים המוסכמים בהעברת תקציב המדינה לשנים 2022–2023, ובאישור רפורמת הכשרות. בנוסף, יזם תיקון לפקודת מס הכנסה, שאושר בכנסת, במתן נקודות זיכוי לעולים חדשים. בליאק העביר בקריאה ראשונה וטרומית מספר הצעות חוק למאבק במונופולים וביוקר המחיה, בהן, פרסום דוחות כספיים של חברות המוגדרות כמונופול. לצד זאת, בליאק חתם על הצעת חוק יחד עם חה״כ בועז טופורובסקי לשינוי שיטת הפיקוח על שכר הח"כים כך שוועדה חיצונית תקבע אותו. בנוסף, הגיש הצעת חוק עם חה"כ גלעד קריב הקובעת שעם השבעת הממשלה, ראש הממשלה היוצא יפנה את המעון הרשמי תוך שבועיים. הרקע היה הסערה סביב החלפת משפחת נתניהו באותה העת.

בליאק מנהל חשבון טוויטר פופולרי וב-2021 דורג במקום ה-28 ברשימת המשפיעים בטוויטר.

חיים אישיים

נשוי למרינה בירמן-בליאק משנת 2008, לזוג שתי בנות. כיום מתגוררים במודיעין-מכבים-רעות.[3]

בראיון שנערך עם בליאק בחדשות 12, ביוני 2022 סיפר על התמודדות עם הפרעת הדיבור המכונה גמגום. לאחר הראיון, בליאק היווה השראה ברשתות לשיח בנושא. בפברואר, 2022 בליאק אמר בראיון לכאן רשת ב: "הגמגום הוא האתגר הכי גדול שלי״.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר בליאק בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0