רבי יששכר מאיר

מתוך המכלול
(הופנה מהדף יששכר מאיר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יששכר מאיר
הרב יששכר מאיר
הרב יששכר מאיר
לידה א' באדר א' תרפ"ז
פטירה כ"ה בטבת תשע"א
מקום פעילות צפון הנגב
השתייכות חרדית ליטאית
תפקידים ראש ישיבת הנגב
רבותיו הרב משה שמואל שפירא הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב אליהו אליעזר דסלר, הרב אלעזר מנחם מן שך
תלמידיו הרב יעקב הורוביץ, הרב יעקב פרידמן, הרב אהרן פפויפר, הרב יורם אברג'ל, הרב יצחק יוסף
חיבוריו שכר שכיר

רבי יששכר מאיר (א' באדר א' ה'תרפ"ז, 3 בפברואר 1927 - כ"ה בטבת ה'תשע"א, 31 בדצמבר 2010) היה מייסד וראש ישיבת הנגב בנתיבות.

קורות חייו

הרב יששכר מאיר (משמאל) בהיכל ישיבת 'הנגב', עם ראש הישיבה הנוסף, הרב ראובן יוסף גרשנוביץ

נולד בהמבורג שבגרמניה ליעקב מאיר ('מאייר') ולאה לבית אוירבך. ב-1938 עלה עם שלוש אחיותיו לארץ ישראל. האב, שעלה לפניהם, מת במצרים, ואמם פגשה אותם בארץ ישראל. בשנת 1941 החל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל הרב ראובן כץ. בשנת 1943 היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת פוניבז'. מצעירותו סבל מסוכרת. לאחר נישואיו ליהודית, נתמנה למגיד שיעור בישיבת עץ חיים בשווייץ. בהמשך נשלח על ידי רבו, הרב יוסף שלמה כהנמן, לעיר קזבלנקה שבמרוקו, שם ייסד ישיבה גבוהה וסמינר חרדי לבנות, ולאחר מכן עבר לטנג'יר. לאחר שלוש שנים גורש ממרוקו[1].

כיהן כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. לאחר כשנתיים, בראשית שנות ה-60, עבר לנתיבות, ויחד עם קבוצה של 17 תלמידים מכפר הרואה ייסד את "ישיבת עזתה" שנקראה "ישיבת הנגב"[2][3]. בהמשך קיבלה הישיבה מהעירייה שטח של 34 דונם ועליו הוקמו בנייני ישיבה ובניני מגורים[4], ואחר כך תלמוד תורה לבנים ובית ספר וסמינר לבנות. תוך שנים ספורות גדלה הישיבה לכ-200 תלמידים.

בשנים הראשונות (שנות ה-60 עד שנות ה-80) הגיעו לישיבה צעירים רבים מהזרם הדתי לאומי. בשנת ה'תשל"ו (1976) צרף הרב מאיר את הרב ראובן יוסף גרשונוביץ לכהן לצידו כראש הישיבה. בהמשך שינתה הישיבה את צביונה והפכה לישיבה ליטאית מובהקת. בשנות ה-90 קלטה הישיבה עשרות נערים תושבי אזור צ'רנוביל, לאחר האסון, והותאמו תוכניות לימודים מיוחדות עבורם. עם השנים התמעטו התלמידים בישיבה ומצבה הכלכלי הורע.

הישיבה ומוסדותיה סייעו לפיתוח הקהילות החרדיות בדרום, והרב מאיר היה מייסד ומנהיג הקהילה הליטאית, והקהילה החרדית הספרדית המרכזית בנתיבות. הרב מאיר קידם פרויקטים שונים שכללו הבאת חרדים לנגב. כמו כן פעל לקירוב תושבי האזור לתורה ולשמירת מצוות. לאחר מלחמת ששת הימים פרסם הרב מאיר מכתב בעיתון דבר, ובו כתב:

"עדיין אנו עומדים ומשתאים מהישועה הגדולה שנושענו ויציאתנו מאפלה לאורה. לכן הבה נתקרב לדעת ה' ולקיים מצוותיו המרוממות ומקדשות אותנו. הנני, מזמין, איפוא, בזה כל אחד לבוא לביקור בישיבתנו הקדושה בעיירת נתיבות שבנגב הצפוני וכן הנני מוכן לשלוח את בני התורה שלנו לארגן בכל מקום שנידרש שיעורים בתורתנו."[5]

בשנת 2005 הקים הרב מאיר את ישיבת 'היכל אליהו' בעיר שדרות, שהייתה מופגזת אז בתדירות גבוהה[6]. בקיץ ה'תשס"ו (2006) הקים את ישיבת 'נר זרח' במושב זרועה הסמוך לנתיבות[7]. תוכניות נוספות שלו להקמת ישיבות לא יצאו אל הפועל[8].

בשנת 2009 רכש שטח של כ-50 דונם ליד היישוב מבועים במטרה להקים עליו שכונה חרדית. מיזם נוסף שקידם הוא כסיף, המתוכננת כעיר חרדית[9].

הרב מאיר נפטר בליל שבת, כ"ה בטבת ה'תשע"א (2010). בהלוויתו בנתיבות השתתפו רבבות[10].

לאחר פטירתו נזנחו ישיבת "הנגב" בנתיבות, ו"נר זרח" בזרועה, והרב אהרן יהודה לייב שטינמן פעל לחזקן. שמה של ישיבת הנגב שונה ל"שכר שכיר". ו"נר זרח" עברה למושב עוצם.

קבר הרב מאיר בבית הקברות בנתיבות (נבנה על ידי עיריית נתיבות)

בנתיבות הוקמה 'קריית נחלת יששכר', לזכרו.

בהר יונה שבנצרת עילית הוקם תלמוד תורה "בני יששכר"

ספריו

משפחתו

לרב מאיר ולאשתו לא היו ילדים. אחד מאחייניו הוא חנניה צ'ולק.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • משה סופר, מאיר עיני חכמים, ביוגרפיה מלווה בתמונות ומסמכים, צפת ה'תשע"א
  • אחרי במדבר, ביוגרפיה, ניסן ה'תשע"ב

קישורים חיצוניים

תמונות וסרטונים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0