כלי טיס בלתי מאויש קרבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטוס MQ-9A Reaper בריטי שפעל מעל אפגניסטן בשנת 2009

כלי טיס בלתי מאויש קרבי, (באנגלית: unmanned combat aerial vehicle - UCAV) המכונה גם כטב"ם תקיפה, רחפן קרבי, כטב"ם חמוש או כטב"ם שדה קרב, הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) המשמש למשימות איסוף מודיעין, תצפית, רכישת מטרות וסיור, ומסוגל לשאת חימוש אווירי כגון טילים, טילים נגד טנקים (ATGM) ופצצות, על גבי נקודות תלייה חיצוניות (hardpoints), לצורך ביצוע תקיפות מדויקות באמצעות רחפנים.[1][2][3]

כטב"מי תקיפה מופעלים לרוב בשליטה אנושית בזמן אמת, תוך שילוב של רמות שונות של אוטונומיה.[4] הם מיועדים לשוב לבסיס לאחר ביצוע המשימה, להבדיל מ"רחפנים מתאבדים" (כטב"מים מתפוצצים) שתכליתם התפוצצות על המטרה בלבד, או מרחפני תצפית שמטרתם איסוף מידע בלבד.

בכלי טיס מסוג זה אין טייס אנושי על סיפונו.[5] מאחר שההפעלה מתבצעת מרחוק באמצעות תחנת שליטה, אין צורך בציוד הדרוש לטייס אנושי, דבר שמביא להפחתת המשקל ולצמצום ממדי המטוס לעומת כלי טיס מאויש. למדינות רבות קיימים כטב"מי תקיפה מתוצרת עצמית הנמצאים בשימוש מבצעי, ורבות אחרות מייבאות רחפנים חמושים או מפתחות דגמים מקומיים לשימוש עתידי.

היסטוריה

1972: ריאן פיירבי עם 2 טילי מאבריק

אחת ההתייחסויות הראשונות לרעיון של רחפן תקיפה נעשתה על ידי לי דה פורסט (Lee de Forest), מהחלוצים בתחום הרדיו, ויו. איי. סאנבריה (U. A. Sanabria), מהנדס טלוויזיה. השניים הציגו את הרעיון במאמר שפורסם בשנת 1940 בכתב העת Popular Mechanics.

רעיון כטב"ם התקיפה המודרני, כפי שהוא מוכר, מיוחס לג'ון סטיוארט פוסטר הבן (John Stuart Foster Jr.), פיזיקאי גרעין ממעבדת לורנס ליברמור.[6] בשנת 1971, בעת שהיה חובב הטסת טיסנים הנשלטים בשלט רחוק, עלה בדעתו שניתן ליישם את התחביב לפיתוח נשק.[6] הוא שרטט תוכניות, ובשנת 1973 בנתה DARPA (סוכנות המחקר לפרויקטים מתקדמים של משרד ההגנה האמריקאי) שני אב-טיפוס בשם "פריירי" (Prairie) ו"קאלרה" (Calera). הכלים פעלו באמצעות מנוע מכסחת דשא שעבר התאמה, יכלו לשהות באוויר כשעתיים ונשאו מטען במשקל של כ־13 קילוגרם.[6]

ישראל

במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, השתמשה ישראל ברחפנים אמריקאים בלתי חמושות מדגם ריאן פיירבי, במטרה לעורר את מערך הנ"מ המצרי לירי מסיבי של כל הטילים שלו. המשימה הושלמה מבלי לגרום לנפגעים בקרב טייסי חיל האוויר הישראלי, שמהר מאוד ניצלו את התרוקנות מערך ההגנה האווירי המצרי.

בסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80, פיתחה ישראל את דגמי המזל"ט מהסוגים הסקאוט והפיוניר, אשר סימנו מעבר למודל קל משקל, בסגנון דאון, בדומה לכטב"מים המודרניים. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שפיתחו ושילבו כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) למטרות תצפית בזמן אמת, לוחמה אלקטרונית ולשמש כפתיונות מכ"ם.[7][8][9]

הדמיות הרדאר והתמונות שסיפקו הכטב"מים סייעו לישראל לנטרל לחלוטין את מערך ההגנה האווירית הסורי במסגרת מבצע ערצב 19, בראשית מלחמת לבנון הראשונה (1982), וזאת מבלי שטייסים ישראלים נפגעו.[10]

איראן

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, במסגרת מלחמת איראן–עיראק, פרסה איראן כטב"ם חמוש שנשא שישה רקטות מסוג RPG-7.[11]

פיתוח הכטב"מים באיראן החל כחלק ממאמצי הרפובליקה האסלאמית להשיג יתרון טכנולוגי צבאי ולהתגבר על מגבלות אמברגו נשק מערבי. כבר בראשית הדרך התמקדו האיראנים בפיתוח כלים פשוטים, זולים וקלים לתפעול, מתוך הבנה שמפעיליהם יהיו לרוב אנשי מיליציות וצבאות פרוקסי חסרי תשתית מתקדמת.[12][13] דגמים מוקדמים שימשו בעיקר למשימות תצפית ואיסוף מודיעין, אך עם השנים התפתחה התעשייה המקומית לייצור כטב"מים חמושים ומתאבדים, דוגמת סדרות "שאהד", שהפכו לסמל עולמי של הלחימה הא-סימטרית האיראנית.

הכטב"מים האיראניים, ובראשם השאהד 136, מאופיינים בפשטות הנדסית, מודולריות וניידות גבוהה – תכונות המאפשרות ייצור המוני, תיקון מהיר והפעלה מבצעית בתנאי שטח קשים. עלותם הנמוכה (לעיתים כ-20,000 דולר בלבד ליחידה) הפכה אותם לאטרקטיביים עבור צבאות פרוקסי כמו החות'ים בתימן, חזבאללה בלבנון ומיליציות בעיראק, לצד שימוש ישיר בידי איראן עצמה.[14] שאהד 136, למשל, הוא כטב"ם מתאבד בעל טווח של מאות ואף אלפי קילומטרים, שזכה לפרסום עולמי כאשר סופק לצבא רוסיה והופעל בהצלחה נרחבת במלחמה באוקראינה.

ההנדסה האיראנית שמה דגש על התאמה ליכולות נמוכות של מפעילים, על אחסון והובלה דיסקרטיים, ועל אפשרות לשדרוגים מהירים בשטח. לצד דגמים גדולים, פותחו גם כטב"מים קטנים וחמקניים במיוחד, דוגמת שאהד 101, שנועדו למשימות פגיעה מדויקת וחדירה לעומק שטח אויב. החל משנות ה-20 של המאה ה-21 נחשפו דגמים מתקדמים עם טווחים של עד 4,000 ק"מ, המאפשרים לאיראן לאיים גם על יעדים רחוקים באפריקה, אירופה וישראל.

הפצת הכטב"מים האיראניים למדינות ולארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואף אירופה, הפכה אותם לאיום גלובלי משמעותי, והובילה למרוץ חימוש מואץ ולפיתוח מערכות יירוט והגנה ייעודיות בישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות.[15][16]

ארצות הברית

הצלחתה של ישראל בתחום הכטב"מים עוררה התרשמות רבה בקרב צבא ארצות הברית, שהחל במהרה לרכוש כטב"מים מישראל. מערכות כמו Hunter ו־Pioneer האמריקאיות פותחו כנגזרות ישירות של דגמים ישראליים. "מלחמת הכטב"מים" הראשונה הייתה מלחמת המפרץ הראשונה; על פי דו"ח של מחלקת הצי האמריקאי ממאי 1991, "לפחות כטב"ם אחד היה באוויר בכל עת במהלך מבצע סופה במדבר".

בעקבות הצלחת השימוש בכטב"מים במלחמה זו, השקיעו צבאות ברחבי העולם בפיתוח מקומי של כטב"מי תקיפה. הפגיעה המבצעית הראשונה שביצע כטב"ם אמריקאי התרחשה ב־7 באוקטובר 2001, באזור קנדהאר שבאפגניסטן.[17]

בשנים האחרונות הרחיבה ארצות הברית את השימוש בתקיפות כטב"מים נגד מטרות בפקיסטן ובאזורים נוספים, במסגרת המלחמה בטרור. בינואר 2014 הוערך כי במהלך חמש השנים שקדמו לכך נהרגו כ־2,400 בני אדם בתקיפות שבוצעו באמצעות כטב"מים אמריקאיים.[18] ביוני 2015, הוערך כי מספר ההרוגים הכולל מתקיפות אלה חצה את רף 6,000 הנפגעים.[19]

טורקיה

בשנת 2020 הייתה טורקיה המדינה הראשונה שעשתה שימוש מבצעי בכטב"מי תקיפה (UCAV) במסגרת מתקפה מתואמת בקנה מידה רחב בשדה קרב קונבנציונלי, כאשר תקפה כוחות בסוריה. הכטב"מים שימשו לתקיפת מטרות אויב, לסיוע ולחיפוי על כוחות קרקעיים, ולסיוע באיכון מטרות עבור ארטילריה.[20]

בכטב"מים נעשה שימוש נרחב גם במלחמת נגורנו קרבאך השנייה בשנת 2020 בין אזרבייג'ן לארמניה. השימוש שעשתה אזרבייג'ן ברחפנים הטורקיים מדגם באירקטאר TB 2, הנחשבים זולים יחסית, נתפס כגורם מרכזי בניצחונה על הכוחות הארמניים.[21]

שימוש מסיבי ברחפנים נרשם גם במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022.[22] השימוש ברחפנים מציע יתרון כלכלי: "אנשים לוקחים רחפנים קטנים, כמו אלו שאפשר לקנות בחנות תמורת 2,000 דולר, מצמידים אליהם רימון, מטיסים אותם מעל רכב או קהל, ומשחררים את הרימון. כך ניתן להשמיד כלי רכב יקר בשווי 5 מיליון דולר באמצעות מערכת בעלות של כ־3,000 דולר בלבד".[23]

כטב"מים קרביים בשימוש חילות האוויר נכון ל-2025

כטב"ם מסוג Baykar Bayraktar Akıncı אזרבייג'ני מתוצרת טורקית, מעל המסלול
DRDO גאטאק - הודי

ישראל

אלביט הרמס 450

כטב"ם הרמס 450 של חיל האוויר מטייסת 200

חיל האוויר הישראלי מפעיל מגוון רחב של כטב"מים בין הדגמים המרכזיים ניתן למנות את "הרמס 450" ו"הרמס 900" של חברת אלביט מערכות, "שובל" ו"איתן" של התעשייה האווירית לישראל, וכן את "זיק", "רוכב שמיים" ו"קוליברי" המיועדים למשימות טקטיות ולתצפית קרקעית.

חיל האוויר הישראלי מפעיל טייסת של כטב"מים מדגם הרמס 450 מבסיס פלמחים שמדרום לתל אביב. דגם זה הותאם בישראל לשימוש ככטב"ם תקיפה, ולפי דיווחים שונים צויד בשני טילי הלפייר אמריקאיים או בשני טילים מתוצרת רפאל.

על פי מקורות ישראליים, פלסטיניים, לבנוניים ומקורות עצמאיים, נעשה שימוש בכטב"ם התקיפה הישראלי ברצועת עזה, וכן נעשה בו שימוש אינטנסיבי במהלך מלחמת לבנון השנייה. מדינת ישראל לא הכחישה את קיומה של יכולת זו, מאידך, מדיניותה הרשמית היא לא לאשר זאת בפומבי.

הכטב"מים של חיל האוויר ביצעו תפקיד מרכזי במבצעים רבים בעשורים האחרונים, בהם מבצע עופרת יצוקה (2008–2009), מבצע עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014), מבצע שומר החומות (2021), ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה). במהלך מבצעים אלו הופעלו הכטב"מים למשימות מגוונות: איסוף מודיעין חזותי ואלקטרוני, סיוע לכוחות קרקעיים, תקיפת מטרות טרור, סיכול ממוקד של מחבלים, ניהול אש בזמן אמת, ואף שיבוש תקשורת אויב.

הכטב"מים מדגמי "הרמס 900" ו"איתן" בולטים ביכולותיהם לשהות באוויר במשך שעות ארוכות, לשאת חימוש מדויק ולבצע תקיפות כירורגיות. דגם "שובל" שימש בין היתר במבצע צוק איתן לאיתור ושיבוש חוליות שיגור רקטות, ובמבצע שומר החומות לתקיפת תשתיות טרור ברצועת עזה. דגמים טקטיים כמו "רוכב שמיים" מופעלים בעיקר על ידי כוחות היבשה, אך משתלבים גם בפעילות חיל האוויר במשימות תצפית והכוונת אש.

הפעלת הכטב"מים מאפשרת להשיג עליונות מודיעינית, להגיב במהירות לאיומים, ולבצע פעולות מדויקות תוך מזעור סיכונים לחיי אדם.

טורקיה

טאי אקסונגור

ה־TAI אקסונגור (TAI Aksungur) הוא כטב"ם מתוצרת תעשיות האוויר והחלל הטורקיות (TAI), שפותח עבור הכוחות המזוינים של טורקיה.[24][25][26][27] הכטב"ם מבוסס על טכנולוגיה קיימת מסדרת כטב"מי האנקה (TAI Anka), והוא הכטב"ם הגדול ביותר מתוצרת החברה,[28] עם כושר נשיאה המאפשר התקנת ציוד ייעודי בהתאם למשימות.

האקסונגור נועד למשימות ממושכות של סיור, איסוף מודיעין אותות (SIGINT), סיורים ימיים, וכן לשמש ככטב"ם תקיפה (UCAV). הכלי הראשון נמסר לצי הטורקי ב־20 באוקטובר 2021.

באירקטר קיזילמה

באירקטר קיזילמה Bayraktar Kizilelma הוא כטב"ם קרב מסוג UCAV בעל מנוע סילון שפותח עבור חיל האוויר וחיל הים הטורקי.[29][30][31]

בירקטאר קיזילמה ־ Bayraktar Kızılelma הוא כטב"ם תקיפה סילוני, בעל מנוע יחיד, בעל חתימה נמוכה (Low-observable), המסוגל לטוס במהירות על־קולית ומתוכנן לפעול מסיפוני נושאות מטוסים. הכלי נמצא בפיתוח על ידי חברת Baykar, הידועה בעיקר בזכות הכטב"ם Bayraktar TB2.

ב־12 במרץ 2022 הודיע סלטשוק באיראקטאר, המנהל הטכנולוגי הראשי של Baykar, כי אב־הטיפוס הראשון של ה־Kızılelma נכנס לשלב הייצור.[32][33]

טאי אנקה-3

טאי אנקה-3 (TAI Anka 3) הוא שם הקוד של כטב"ם תקיפה חדש בעל מנוע סילוני יחיד, הנמצא בפיתוח על ידי תעשיות האוויר והחלל הטורקיות (TAI).[34] הכטב"ם יעוצב בתצורת "כנף מעופפת",[35] ויכלול טכנולוגיות חמקנות להפחתת חתימה מכ״מית ואופטית.

הייעוד המבצעי של הכלי יכלול דיכוי מערכות נ"מ אויב (SEAD), חדירה לעומק שטח האויב וביצוע תקיפות אסטרטגיות כ"מפציץ".[36]

בריטניה

BAE Systems Taranis

טאראניס הוא מיזם ניסיוני בריטי לפיתוח טכנולוגיית כלי טיס בלתי מאויש למשימות קרב (UCAV). המיזם הוא חלק מתוכנית הניסוי הבריטית האסטרטגית לכלי טיס בלתי מאוישים (Strategic Unmanned Air Vehicle Experimental – SUAVE). חברת BAE מערכות מתארת את תפקידו של טאראניס בהקשר זה כך: "תוכנית בת ארבע שנים, בהיקף תקציבי של 124 מיליון ליש"ט, היא חלק ממיזם הניסוי האסטרטגי של ממשלת הממלכה המאוחדת לכלי טיס בלתי מאוישים, ותוביל לפיתוח מדגים טכנולוגי של כלי טיס בלתי מאויש למטרות קרב, בעל מערכות אוטונומיות משולבות ותכונות חמקנות מתקדמות".

לדגם ההדגמה של טאראניס יהיה משקל המראה מרבי (MTOW) של כ־8,000 קילוגרם, והוא יהיה בגודל דומה לזה של מטוס האימון הבריטי BAE סיסטמס הוק – מה שהופך אותו לאחד מכלי הטיס הבלתי מאוישים הגדולים בעולם. המטוס צפוי להיות חמקני, מהיר, ובעל יכולת לשגר מגוון חימושים לעבר מספר מטרות. נוסף על כך, הוא עתיד להיות מסוגל להגן על עצמו מפני מטוסי אויב מאוישים וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים.

עבודות הייצור הראשוניות החלו בספטמבר 2007, ובתחילת 2009 החלו ניסויי קרקע. טיסת הבכורה של טאראניס התקיימה באוגוסט 2013 באתר הניסויים וומרה שבאוסטרליה.[37] לדגם יהיו שני תאי חימוש פנימיים. עם שילוב מערכות אוטונומיות מלאות, הכוונה היא כי הפלטפורמה תוכל לקבל החלטות עצמאיות לאורך חלק נרחב מהמשימה.

ארצות הברית

J-UCAS

מערכת הקרב האווירית הבלתי מאוישת המשותפת (Joint Unmanned Combat Air Systems – J-UCAS) הייתה מיזם משותף של חיל הים של ארצות הברית ושל חיל האוויר של ארצות הברית, שנועד לרכישת כלי טיס בלתי מאוישים למשימות קרב. את המיזם ניהלה דארפ"א DARPA – הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים של משרד ההגנה האמריקאי.

במסגרת סקירת ההגנה הרבע-שנתית (Quadrennial Defense Review) של שנת 2006, הופסקה פעילות התוכנית. במסגרת המיזם תוכנן שימוש בטכנולוגיות חמקנות, לצד אפשרות לחמש את כלי הטיס בחימוש מונחה מדויק כגון פצצות JDAM (Joint Direct Attack Munition), או פצצות זעירות מונחות כמו Small-Diameter Bomb, שמטרתן הייתה דיכוי מערכות ההגנה האווירית של האויב.

מפעילי המערכת היו צפויים להיעזר במקורות נתונים בזמן אמת, לרבות לוויינים, כדי לתכנן ולהגיב לשינויים בתנאי שדה הקרב וסביבתו.

מדגים טכנולוגיית X-47B UCAV

בהמשך, התוכנית חודשה תחת השם UCAS-D – תוכנית של חיל הים של ארצות הברית, שנועדה לפתח כלי טיס בלתי מאויש שמיועד לפעול מסיפון נושאת מטוסים.[38]

N-UCAS

UCAS-D והמטוס נורת'רופ גראמן X-47B הם ממשיכי הדרך של תוכנית J-UCAS שבוטלה בשנת 2006, והם פותחו עבור חיל הים של ארצות הברית בלבד. חברת בואינג פועלת גם היא בתחום זה, עם פיתוח הדגם X-45N.

במאמר מערכת שפורסם בתחילת שנת 2011 תחת הכותרת "השאיפות הימיות של סין" (China's Naval Ambitions), טענה מערכת העיתון הניו יורק טיימס כי "על הפנטגון להאיץ את המאמצים לצמצום פגיעותם של כוחות הצי האמריקאי באסיה לאיומים מטילים סיניים, באמצעות מתן יכולת להשלכת עוצמה הרתעתית מטווחים רחוקים. הפחתת הרכש של המשחתות מדגם DDG-1000 (שמערכת ההגנה מטילים שלה לוקה בחסר) הייתה צעד ראשון. צעד משמעותי יותר יהיה הפחתת התלות של הצי במטוסי תקיפה מאוישים לטווח קצר, דוגמת F-18 ו־F-35, לטובת כלי טיס בלתי מאוישים המשוגרים מנושאות מטוסים, דוגמת N-UCAS...".[39]

ב־6 בינואר 2011 הודיע משרד ההגנה של ארצות הברית כי תחום זה יהיה אחד מתחומי ההשקעה הנוספים במסגרת בקשת התקציב לשנת 2012.[40]

צייד-הורג (Hunter-Killer) של חיל האוויר האמריקאי

דגמים כגון:

חיל האוויר של ארצות הברית שינה את מוקד תוכניתו לכלי טיס בלתי מאוישים למשימות קרב (UCAV) ממטוסי תקיפה טקטיים לטווח בינוני, לעבר מטוסים אסטרטגיים לטווח ארוך. הטכנולוגיה בתוכנית Long Range Strike מבוססת על מדגים הטכנולוגיה Polecat של חברת לוקהיד מרטין.

רב-לאומי

EADS Surveyor

דגם ה־Surveyor של חברת EADS (חלק מחברת איירבוס) נמצא בשלב חקירה ראשוני. מדובר בכלי טיס בלתי מאויש בעל כנף קבועה והנעה סילונית, שמיועד לשמש כתחליף למערכת הסיור CL-289. בשלב זה מפתחת EADS מדגים טכנולוגי בשם Carapas, המבוסס על שינוי של המל"ט האיטלקי Mirach 100. הדגם המיועד לייצור, עתיד להיות בעל תכונות חמקנות, מהירות מרבית של כ־850 קמ״ש, כושר שהייה באוויר של עד שלוש שעות, ויכולת נשיאת מטען חיישנים מתקדם, כולל ציוד ליירוט אותות תקשורת ומודיעין אותות (SIGINT). בנוסף, הוא יהיה מסוגל לשאת מטענים חיצוניים, כגון חיישנים להטלה מהאוויר או חימוש קל.

גורמים לא-מדינתיים

המדינה האיסלמית

באמצע שנת 2010 החל ארגון הטרור המדינה האסלאמית לעשות שימוש ברחפנים מסחריים, כדוגמת רחפני DJI Phantom מתוצרת סין, כדי להפציץ מטרות צבאיות בעיראק ובסוריה.[41] במהלך הקרב על מוסול (2016–2017), דווח כי המדינה האסלאמית השתמשה ברחפנים לצורכי תצפית וכן כפלטפורמות לשיגור חימוש, באמצעות מתקנים מאולתרים להטלת רימונים וחומרי נפץ אחרים.[42] במהלך הקרב, מטוסי קרב של חיל האוויר המלכותי הבריטי תקפו מתקן של הארגון ששימש לייצור ולהפעלת רחפנים.[43]

ארגונים חמושים במלחמת האזרחים בסוריה

גם ארגונים חמושים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה עשו, לפי דיווחים, שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים לצורך תקיפות. דוגמה לכך היא מתקפה שבוצעה בתחילת ינואר 2018, ובה נחילי רחפנים חמושים במטענים תקפו בסיסים רוסיים במערב סוריה.[44][45]

קרטל הסמים במקסיקו

החל משנות העשרים של המאה ה-21 החלו קרטלי הסמים במקסיקו להפעיל מאות רחפנים חמושים במטעני חבלה, אשר שימשו לתקיפת כוחות ביטחון ולוחמים מקרב כנופיות יריבות במהלך מאבקי שליטה בשטח. תופעה זו, שלא הייתה קיימת במקסיקו לפני 2020, התגברה באופן משמעותי, ובשנת 2023 בלבד דווח על 260 מקרים של שימוש ברחפנים נושאי פצצות, כאשר במציאות ייתכן שמדובר אף ביותר אירועים, במיוחד במדינת מיצ'ואקאן בה מתנהלים עימותים קשים בין קרטלים יריבים. לפי נתוני הצבא המקסיקני, עשרות שוטרים, חיילים ואזרחים נפגעו כתוצאה ממטענים שהוטלו מרחפנים, וחלק מהפצצות אף גרמו להרוגים. כל המטענים הללו מיוצרים באמצעים מאולתרים, לעיתים על בסיס אבק שריפה מסחרי או חומרי נפץ שנגנבו ממכרות. השימוש ברחפנים חמושים הפך לכלי מרכזי בלחימה של קרטלי הסמים, לצד מטעני צד ומכוניות תופת, ומציב אתגר משמעותי לרשויות האכיפה במקסיקו.[46][47][48]

חמאס במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר 2023

במהלך טבח שבעה באוקטובר ב-7 באוקטובר 2023, הפעיל חמאס עשרות רחפני תקיפה כחלק ממערך תקיפה מתואם, שכלל ירי רקטי מסיבי וחדירה קרקעית. הרחפנים שימשו למשימות איסוף מודיעין, תקיפה ישירה ושיבוש מערכי הגנה ישראלים. כבר בשלב הפתיחה, סמוך לשעה 06:30, שוגרו רחפנים חמושים במטעני נפץ קטנים לעבר מגדלי תצפית ועמדות "רואה יורה" לאורך גדר המערכת שהקיפה את רצועת עזה,[49] תוך שיתוק מערכי התצפית של צה"ל ופגיעה ביכולת האיתור.[50][51] חלק מהרחפנים תיעדו את המתקפה ושידרו תמונות בזמן אמת למפקדות חמאס, כחלק מלוחמה פסיכולוגית.

הרחפנים שימשו גם לתקיפת כלי רכב משוריינים – טנקים ונגמ"שים – בסמוך לגדר המערכת, תוך יצירת פרצות שאיפשרו לחוליות מחבלים לחדור לשטח ישראל.[52] על פי עדויות, חמאס אימץ טקטיקות דומות לאלה שנצפו במלחמת אוקראינה–רוסיה, כולל שימוש בזוגות רחפנים: אחד לאיסוף מודיעין והשני לתקיפה מבוקרת.[53] מודלים מסחריים שונו להרכבה עצמית, עם יכולת נשיאת מטעני נפץ של עד 60 ק"ג.[54]

מומחים ציינו כי חמאס הטמיע לקחים מפעולות קודמות – במהלך הפגנות "צעדת השיבה" נמנע משימוש גלוי ברחפנים כדי לשמר תדמית של חולשה, בעוד שבמקביל בנה יכולות מבצעיות מתקדמות.[53] התברר כי הארגון צבר ידע טכנולוגי דרך תצפית על שדות קרב עולמיים, כולל התאמת רחפנים למשימות סיור ממוקדות נגד בסיסי צה"ל, בהם מתקן של יחידה 8200.[55]

למרות התרעות מודיעיניות, היקף האיום והתחכום המבצעי של רחפני חמאס הפתיעו את המערכת הביטחונית הישראלית. הדבר הביא להכרה בצורך דחוף בפיתוח מערכי הגנה ייעודיים נגד איומים ברום נמוך, כולל לייזרים מוטסים ומערכות שיבוש מתקדמות.[53]

חזבאללה במלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, חזבאללה הרחיב משמעותית את השימוש בכטב"מים כחלק מהמאמץ הצבאי נגד ישראל בגבול הצפון.[56] החל מ-8 באוקטובר 2023, הארגון הפעיל עשרות ואף מאות כטב"מים מסוגים שונים, בהם רחפנים חמושים, כטב"מים מתאבדים וכטב"מי סיור ואיסוף מודיעין. הכטב"מים שימשו לתקיפת עמדות תצפית, מתקני תקשורת, כלי רכב משוריינים ומבנים צבאיים של צה"ל, וכן לאיסוף מודיעין בזמן אמת על תנועות כוחות ישראליים לאורך הגבול.[56][57]

חלק מהכטב"מים נשאו מטעני נפץ והופעלו כ"רחפנים מתאבדים" שפגעו ישירות במטרות צבאיות, בעוד אחרים שימשו לתצפית, איתור מטרות והכוונת אש מדויקת של טילי נ"ט ורקטות.[58] חזבאללה אף תיעד חלק מהתקיפות ושידר את הצילומים באמצעי התקשורת שלו, במטרה להמחיש את פגיעותיו וליצור השפעה פסיכולוגית.[59] לפי הערכות גורמי ביטחון, חזבאללה שדרג את מערך הכטב"מים שלו בעזרת טכנולוגיה איראנית, והצליח להפעיל כלים בעלי טווח, דיוק ויכולת נשיאת מטען משופרים.[60]

צה"ל פיתח מענה מבצעי וטכנולוגי לאיום, שכלל יירוט כטב"מים באמצעים אלקטרוניים, ירי נ"מ וטילי כתף, אך חלק מהכלים הצליחו לחדור את ההגנה ולפגוע במטרות ישראליות. השימוש הגובר בכטב"מים על ידי חזבאללה במהלך המלחמה יצר אתגר מתמשך למערכת הביטחון, והוביל להאצת פיתוח מערכות גילוי ויירוט ייעודיות.[53]

החות'ים התימנים במהלך מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, החות'ים מתימן הרחיבו את השימוש בכטב"מים כחלק מהמערכה האזורית נגד ישראל ובעלות בריתה. מאז אוקטובר 2023 ועד מאי 2025 שיגרו החות'ים למעלה מ-60 כטב"מים מתאבדים לעבר שטח ישראל, בעיקר לכיוון אילת, תל אביב ולמתקנים אסטרטגיים בים האדום.[61] מרבית הכטב"מים יורטו על ידי מערכות ההגנה האווירית של ישראל, ארצות הברית ובעלות בריתה, אך מספר כטב"מים הצליחו לחדור למרחב האווירי הישראלי ולפגוע בתשתיות אזרחיות, לרבות נמל אילת, מתקנים לוגיסטיים ומבנים בערים מרכזיות.[61] באירוע חמור במיוחד ביולי 2024 פגע כטב"ם חות'י בלב תל אביב, סמוך לשגרירות ארצות הברית, וגרם למותו של אזרח ישראלי ולפציעתם של עשרה נוספים.[62][63][64] הכטב"מים בהם השתמשו החות'ים מבוססים ברובם על טכנולוגיה איראנית, דוגמת דגמי "שאהד" ו"סמאד", ומאפשרים להם לבצע תקיפות בטווחים של אלפי קילומטרים.[65][66]

טקטיקות נגד רחפנים

מלחמת רוסיה אוקראינה

במלחמת אוקראינה–רוסיה נעשה שימוש נרחב ברחפנים ובכטב"מים,[67] והם הפכו לכלי מרכזי בשדה הקרב המודרני. חיילים אוקראינים עשו שימוש באותות GPS כדי להנחות רחפנים לאיתור סוללות ארטילריה רוסיות,[68] לסייע באיכון מטרות ולהכווין אש ארטילרית אוקראינית.[69][70] כאשר אותות ה-GPS שובשו באמצעי לוחמה אלקטרונית רוסיים, יעילות הרחפנים נפגעה, והאוקראינים נאלצו להסתמך על מסלולים מתוכנתים מראש כדי לעבור אזורי שיבוש עד לחידוש הקשר.[71][72] מערכות מתקדמות שסופקו לאוקראינה ממדינות המערב,[73] דוגמת AeroVironment Switchblade, כוללות יכולות אוטונומיות מתקדמות, ומאפשרות לרחפן לאתר מטרות בכוחות עצמו, כאשר נדרשת התערבות אנושית רק לאישור תקיפה.[67][74]

המלחמה מאופיינת ב"מרוץ חימוש" טכנולוגי מתמיד בין שני הצדדים, הכולל שדרוג מתמיד של הרחפנים, מערכות הניווט והאנטנות, וכן פיתוח טכניקות לוחמה אלקטרונית מתקדמות לשיבוש והפלת רחפנים.[75] לצד זאת, תועדו לראשונה קרבות אוויר בין רחפנים, כאשר רחפן אוקראיני פגע ברחפן רוסי – מקרה שנחשב לאחד הראשונים של "קרב רחפן מול רחפן".

בנוסף, נעשה שימוש נרחב ברחפני FPV (First Person View), שהם רחפנים זולים, מדויקים וקטלניים, שהופעלו בהמוניהם על ידי שני הצדדים, למטרות תקיפה והן לאיסוף מודיעין. הרחפנים הללו חוללו מהפכה בשדה הקרב, בזכות מחירם הנמוך, זמינותם הגבוהה ויכולת הפגיעה המדויקת שלהם. השימוש בהם הביא לעלייה חדה בקטלניות, והם הפכו לכלי עיקרי בלחימה, כאשר אלפי יחידות רחפנים מופעלות מדי יום.[75][76]

מלחמת צפון ודרום קוריאה

ב-27 בדצמבר 2022 חדרו חמישה כטב"מים מצפון קוריאה לשטח דרום קוריאה, כאשר אחד מהם הגיע עד לאזור סיאול. כל חמשת הרחפנים שבו צפונה, למרות מרדף שנמשך כחמש שעות וכלל הפעלת מטוסי קרב ומסוקי תקיפה, שבמהלכו נורו כ-100 פגזים לעברם. במהלך המבצע התרסק מטוס תקיפה קל מדגם KAI KT-1 Woongbi, אך שני אנשי הצוות שרדו.[77][78][79][80]

ראשי המטה המשולב של דרום קוריאה הודו כי אמנם ביכולתם ליירט כטב"מים תוקפים, אך יכולתם להתמודד עם רחפנים קטנים למטרות ריגול מוגבלת. קאנג שין-צ'ול, בכיר בצבא הדרום, ציין כי "היעדר המוכנות של צבאנו גרם לדאגה רבה בקרב הציבור... יש להפעיל באופן אקטיבי אמצעי גילוי לאיתור מוקדם של כטב"מים עוינים ולפרוס במהירות אמצעי תקיפה".[81]

בעקבות התקרית הכריז נשיא דרום קוריאה, יון סוק-יול, כי המדינה תשקיע בפיתוח כטב"מים חמקניים המסוגלים לחדור לצפון קוריאה, ותקים יחידה צבאית ייעודית לכך.[82][83]

בשנת 2022 משרד ההגנה של דרום קוריאה הודיע על שורת צעדים חדשים להתמודדות עם איום הכטב"מים, במסגרתם יושקעו כ-560 מיליארד וון דרום קוריאנים בחמש השנים הקרובות. התקציב יוקצה לארבע יוזמות עיקריות: פיתוח לייזר מוטס להשמדת כטב"מים גדולים, מערכת שיבוש ("soft kill") ליירוט כטב"מים קטנים, והקמת יחידה ייעודית ללוחמה ברחפנים, שתורכב משתי טייסות. הלייזר נמצא כבר בשלב ניסויים וצפוי להיכנס לשימוש מבצעי בשנת 2027. מערכת השיבוש תיועד בעיקר נגד רחפנים קטנים, ותפעל באמצעים אלקטרוניים לשיבוש שליטתם.[84]

ישראל במלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישראל הפעילה שורת אמצעים מתקדמים בהתמודדות עם איום הרחפנים והכטב"מים ששיגרו חמאס, חזבאללה והחות'ים. צה"ל התבסס על מערך הגנה אווירית רב-שכבתי, שכלל את "כיפת ברזל", "קלע דוד" ומערכות יירוט נוספות, לצד שימוש במטוסי קרב ליירוט כטב"מים בנתיבים אסטרטגיים.[85][86] במקביל, הושקעו משאבים רבים בפיתוח והצטיידות במערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א) לשיבוש תדרי שליטה והנחיה של רחפנים וכטב"מים, וכן במערכות יירוט ייעודיות דוגמת תותחי "טייפון" ומערכות "פיטבול".[91]

במהלך המלחמה, ישראל הפעילה לראשונה מערכות יירוט לייזר מבצעיות כנגד רחפנים וכטב"מים ששיגרו חמאס, חזבאללה והחות'ים. לפי משרד הביטחון וצה"ל, בין 30 ל-40 כטב"מים הופלו במהלך הלחימה באמצעות מערכות לייזר מתקדמות, בראשן "מגן אור" (Iron Beam), שפותחה על ידי רפאל, וכן דגמים ניסיוניים נוספים שפותחו בשיתוף אלביט מערכות ומפא"ת.[92][93][94] המערכות הופעלו בעיקר בגזרת הצפון כנגד כטב"מי חזבאללה, אך גם בזירות נוספות, והיוו שכבת הגנה נוספת לצד "כיפת ברזל" ומערכות יירוט קינטיות אחרות.[95][93]

הפעלת הלייזר התבצעה על ידי יחידות ההגנה האווירית של חיל האוויר, תוך כדי הלחימה, והמערכות עברו שיפורים טכנולוגיים מואצים במהלך המלחמה.[92][93] יתרונה המרכזי של מערכת הלייזר הוא עלות היירוט הנמוכה – כ-5 דולרים בלבד ליירוט, לעומת עשרות אלפי דולרים במערכות טילים מסורתיות.[96][93] עם זאת, המערכת מוגבלת ביעילותה במזג אוויר מעונן או אביך, ופועלת בטור מול מטרות.[97]

הישגי היירוט בלייזר נחשבים לפריצת דרך עולמית, וישראל היא המדינה הראשונה שהפעילה מערכות לייזר מבצעיות בקנה מידה משמעותי בשדה הקרב.[98][92][97] משרד הביטחון הודיע כי מערכת "מגן אור" צפויה להיכנס לשירות מבצעי מלא עד סוף 2025, ותשולב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל.[98][99][94]

שגיאה בבחירת יעד

קיימות רק הערכות לגבי היקף השגיאות בבחירת מטרות על ידי מפעילי כטב"מים ורחפנים, אולם שגיאות אלו אכן התרחשו וחלק מהן אף התפרסמו בתקשורת.

שגיאה קטלנית אירעה בדצמבר 2023, כאשר צבא ניגריה תקף בטעות כפר בצפון-מערב המדינה וגרם למותם של 85 אזרחים שחגגו בפסטיבל מוסלמי.[100] הצבא מסר כי סבר שמדובר במורדים.[101]

משתמשים

מדינות המפעילות כטב"מים חמושים פעילים ידועים:

דגל שם מדינה סוג כטב"ם שבשימוש מקורות
אלבניהאלבניה אלבניה Bayraktar TB2 [102]
אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה TAI Anka, TAI Aksungur [103]
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן Bayraktar TB2 [104]
בנגלדשבנגלדש בנגלדש Bayraktar TB2 [105]
ברזילברזיל ברזיל הרמס 450, הרמס 900 [106]
בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו Bayraktar TB2 [107]
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין GJ-11, Wing Loong I/II/III, CH-4, TB-001, WZ-10
צ'אדצ'אד צ'אד TAI Anka [108]
ג'יבוטיג'יבוטי ג'יבוטי Bayraktar TB2 [109]
מצריםמצרים מצרים Wing Loong, CH-4 Rainbow [110]
אתיופיהאתיופיה אתיופיה Bayraktar TB2, Wing Loong, Mohajer-6
צרפתצרפת צרפת MQ-9 Reaper
הודוהודו הודו איתן
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה CH-4 Rainbow, TAI Anka [111]
עיראקעיראק עיראק CH-4 Rainbow, Mohajer-4, Mohajer-6, Ababil-3
איראןאיראן איראן Hamaseh, Saegheh, Kaman-12/22, Fotros, Shahed 129/149/171, Meraj, Ababil, Mohajer-4/6/10, Shahed Gaza, Shahed Saegheh
ישראלישראל ישראל הרמס 450, הרמס 900, איתן, הרון 1
איטליהאיטליה איטליה MQ-1 Predator, MQ-9 Reaper
קזחסטןקזחסטן קזחסטן TAI Anka [112]
קוסובוקוסובו קוסובו Bayraktar TB2 [113]
קירגיזסטןקירגיזסטן קירגיזסטן TAI Anka, TAI Aksungur, Bayraktar TB2, Bayraktar Akıncı [114][115]
לובלוב לוב Bayraktar TB2 (GNA) / Wing Loong II (LNA)
מלזיהמלזיה מלזיה TAI Anka
האיים המלדיבייםהאיים המלדיביים האיים המלדיביים Bayraktar TB2
מאלימאלי מאלי Bayraktar TB2 [116]
מרוקומרוקו מרוקו MQ-9 Reaper, Bayraktar TB2, Wing Loong [117]
מיאנמרמיאנמר מיאנמר CH-3A Rainbow, CH-4 Rainbow [118][119]
הולנדהולנד הולנד MQ-9 Reaper
ניז'רניז'ר ניז'ר Bayraktar TB2 [120]
ניגריהניגריה ניגריה Songar, Bayraktar TB2, Wing Loong, Rainbow, Yabhon Flash-20
פקיסטןפקיסטן פקיסטן NESCOM Burraq, Shahpar-2, Wing Loong II, CH-4 Rainbow, Bayraktar TB2, Bayraktar Akıncı
פוליןפולין פולין Bayraktar TB2 [121]
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר Bayraktar TB2 [122]
רומניהרומניה רומניה Bayraktar TB2 [123]
רוסיהרוסיה רוסיה Orion, Forpost-R, Shahed 129, Mohajer-6
רואנדהרואנדה רואנדה Bayraktar TB2 [124]
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית Wing Loong, Vestel Karayel [125]
סרביהסרביה סרביה Wing Loong, CH-92A
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה Milkor 380 [126]
ספרדספרד ספרד MQ-9 Reaper
סודאןסודאן סודאן Mohajer-6, Ababil-3
סוריהסוריה סוריה Mohajer-6, Mohajer-4, Ababil-3, Ababil-2
טאיוואןטאיוואן טאיוואן Teng Yun, MQ-9 Reaper (בהזמנה)
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן Ababil-2, Mohajer-2
טוגוטוגו טוגו Bayraktar TB2 [120]
תוניסיהתוניסיה תוניסיה TAI Anka [127]
טורקיהטורקיה טורקיה TAI Anka, Bayraktar TB2, Vestel Karayel, TAI Aksungur, Bayraktar Akıncı [128]
טורקמניסטןטורקמניסטן טורקמניסטן Bayraktar TB2, Rainbow, CASIC WJ, Busel MB1/MB2, Skystriker
אוקראינהאוקראינה אוקראינה Bayraktar TB2, R18
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות Bayraktar TB2, Wing Loong II [129]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת MQ-9 Reaper/Protector RG1 [130]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית MQ-1 Predator, MQ-1C Gray Eagle, MQ-9 Reaper, MQ-25 Stingray
ונצואלהונצואלה ונצואלה Mohajer-6, Mohajer-2

גלריית תמונות

  • הוספה של כלי נשק על גבי כטב"ם מסחרי מסוג DJI Phantom אשר מיועד במקור לצורך צילום אווירי בלבד
    הוספה של כלי נשק על גבי כטב"ם מסחרי מסוג DJI Phantom אשר מיועד במקור לצורך צילום אווירי בלבד
  • באירקטאר TB 2 מתוצרת טורקית במצעד ניצחון באזרבייג'ן, 2020
    באירקטאר TB 2 מתוצרת טורקית במצעד ניצחון באזרבייג'ן, 2020
  • צמד AQM-34 פיירבי נישאים על ידי DC-130H הרקולס, גרסה מיוחדת לשיגור הפיירבי ושליטה עליו
    צמד AQM-34 פיירבי נישאים על ידי DC-130H הרקולס, גרסה מיוחדת לשיגור הפיירבי ושליטה עליו
  • הרון 1 בטיסה
    הרון 1 בטיסה
  • איתן (ידוע גם כ"הרון TP" או "Heron TP", "הרון 2", ו"מחץ 2")
    איתן (ידוע גם כ"הרון TP" או "Heron TP", "הרון 2", ו"מחץ 2")
  • כטב"ם סילוני RQ-4 Global Hawk
    כטב"ם סילוני RQ-4 Global Hawk
  • ה-MQ-9 ריפר המבצעי הראשון
    ה-MQ-9 ריפר המבצעי הראשון
  • כטב"ם מסוג נורת'רופ גראמן X-47 פגסוס
    כטב"ם מסוג נורת'רופ גראמן X-47 פגסוס
  • כטב"ם מסוג MQ-1 פרדטור (MQ-1 Predator; מכונה:"טורף")
    כטב"ם מסוג MQ-1 פרדטור (MQ-1 Predator; מכונה:"טורף")
  • מטוס F-35I של חיל האוויר הישראלי, נושא פצצות מסוג GBU-31 JDAM
    מטוס F-35I של חיל האוויר הישראלי, נושא פצצות מסוג GBU-31 JDAM
  • כטב"ם התקפי מדגם טארניס
    כטב"ם התקפי מדגם טארניס
  • כטב"ם RQ-170 סנטינל מכונה "זקיף"
    כטב"ם RQ-170 סנטינל מכונה "זקיף"

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלי טיס בלתי מאויש קרבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Austin, Reg (2010). Unmanned aircraft systems : UAVs design, development and deployment (באנגלית אמריקאית). Chichester: Wiley. ISBN 978-0-470-05819-0.
  2. ↑ "Drone warfare: The death of precision". Bulletin of the Atomic Scientists (באנגלית). 2017-05-11. ארכיון מ-2017-10-11. נבדק ב-2017-07-22.
  3. ↑ Kennedy, Caroline; Rogers, James I. (2015-02-17). "Virtuous drones?". The International Journal of Human Rights. 19 (2): 211–227. doi:10.1080/13642987.2014.991217. ISSN 1364-2987.
  4. ↑ "The Simulation of the Human-Machine Partnership in UCAV Operation" (PDF). College of Aeronautics, Northwestern Polytechnical University, Xi'an 710072, China. ארכיון (PDF) מ-2017-08-05. נבדק ב-7 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ↑ Dowd, Alan. "Drone wars: risks and warnings". נבדק ב-4 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Fred Kaplan (7 ביוני 2013). "The World as Free-Fire Zone". MIT Technology Review. נבדק ב-17 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "A Brief History of UAVs". 22 ביולי 2008. ארכיון מ-2013-05-22. נבדק ב-2013-08-14. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ "Russia Buys A Bunch Of Israeli UAVs". ארכיון מ-2013-10-26. נבדק ב-2013-08-14.
  9. ↑ Azoulai, Yuval (24 באוקטובר 2011). "Unmanned combat vehicles shaping future warfare". Globes. ארכיון מ-2013-12-03. נבדק ב-2013-08-14. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ Levinson, Charles (12 בינואר 2010). "Israeli Robots Remake Battlefield". The Wall Street Journal. p. A10. ארכיון מ-2015-05-03. נבדק ב-13 בינואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ↑ Haghshenass, Fariborz (בספטמבר 2008), "Iran's Asymmetric Naval Warfare" (PDF), Policy Focus, The Washington Institute for Near East Policy (87): 17, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-12-12, נבדק ב-2013-12-07 {{citation}}: (עזרה)
  12. ↑ הנינג'ה מטהרן: הכירו את הכטב"מ המתגנב של איראן וחיזבאללה | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-08-02
  13. ↑ למה צה"ל לא משגר נחילי כטב"מים על חיזבאללה ואיראן? | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-08-30
  14. ↑ רויטרס (2024-04-10). "איראן כובשת עוד יעד אסטרטגי? "מטוסים מעבירים כטב"מים לסודן פעמיים בשבוע"". Ynet. נבדק ב-2025-05-29.
  15. ↑ אלמס, דין שמואל (2024-04-17). "ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני". Globes. נבדק ב-2025-05-29.{כיוון=ימין
  16. ↑ דן ארקין, משרד הביטחון מאיץ פיתוח טכנולוגיות יירוט מתקדמות נגד כטב"מים | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, ‏2024-10-16
  17. ↑ Michel, Arthur Holland (17 בדצמבר 2015). "How Rogue Techies Armed the Predator, Almost Stopped 9/11, and Accidentally Invented Remote War". Wired. ארכיון מ-2015-12-18. נבדק ב-17 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ↑ "The Toll Of 5 Years Of Drone Strikes". The Huffington Post. 24 בינואר 2014. ארכיון מ-2014-10-07. נבדק ב-5 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ Ed Pilkington (17 ביוני 2015). "Former US military personnel urge drone pilots to walk away from controls". TheGuardian.com. ארכיון מ-2015-06-18. נבדק ב-18 ביוני 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :0
  21. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :1
  22. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :2
  23. ↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :3
  24. ↑ Wong, Kelvin (17 באפריל 2019). "Turkey advances Anka-Aksungur MALE UAV development". Jane's 360. ארכיון מ-1 ביוני 2019. נבדק ב-20 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ↑ "Turkish Aerospace Industries working on supersonic UAV". Daily Sabah. 5 במאי 2019. ארכיון מ-6 במאי 2019. נבדק ב-19 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ↑ "Getting Ready for Takeoff". defensenews.com. 18 ינו' 2010. אורכב מ-המקור ב-31 ביולי 2012. נבדק ב-4 יוני 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ↑ "AKSUNGUR - Yüksek Faydalı Yük Kapasiteli İHA" [AKSUNGUR - High Useful Load Capacity UAV] (בטורקית). Türk Havacılık Uzay Sanayi. ארכיון מ-11 במאי 2019. נבדק ב-20 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ↑ Turnbull, Grant (2 במאי 2019). "Aksungur UAV makes show debut after first flight". Flight Global. Reed Business Information Limited. ארכיון מ-27 ביוני 2019. נבדק ב-26 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ↑ "Baykar's unmanned fighter aircraft completes first flight". baykartech.com. 15 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ↑ "Bayraktar Kızılelma, havacılık tarihinde ilkleri başardı". Habertürk TV. 7 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ↑ Emma Helfrich (11 באפריל 2023). "Turkey's 'Drone Carrier' Amphibious Assault Ship Enters Service". thedrive.com. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ↑ @Selcuk. "Üretim hattına 3 buçuk yıl sonra daha büyük ve daha çevik bir balık girdi" (Tweet) – via Twitter.
  33. ↑ "Unmanned Fighter Jet Hits Production Line: Turkey's Baykar". defenseworld.net (באנגלית). נבדק ב-2022-03-14.
  34. ↑ "İşte Anka-3". 24 בדצמבר 2022. נבדק ב-28 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ↑ "TUSAŞ'ın İnsansız Savaş Uçağı ANKA-3'ten İlk Görüntüler". 24 בדצמבר 2022. נבדק ב-28 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ↑ "TUSAŞ ANKA-3 MİUS'un ilk görselleri paylaşıldı!". 24 בדצמבר 2022. נבדק ב-28 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ↑ Farmer, Ben (6 February 2014) Successful test flight for Taranis stealth drone (אורכב 29.07.2018 בארכיון Wayback Machine) Daily Telegraph, Page 12
  38. ↑ "Carrier UCAVs: The Return of UCAS" (אורכב 10.05.2011 בארכיון Wayback Machine), Defense Industry Daily, 7 February 2010
  39. ↑ Editorial (אורכב 20.10.2017 בארכיון Wayback Machine), The New York Times, January 1, 2011 (January 2, 2011 p. WK7 NY ed.). Retrieved 2011-01-02.
  40. ↑ "Gates Reveals Budget Efficiencies, Reinvestment Possibilities". Defense.gov. ארכיון מ-2013-08-20. נבדק ב-2013-09-22.
  41. ↑ "The Drones of ISIS". Defense One. 12 בינואר 2017. נבדק ב-19 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ↑ Eshel, Tamir (12 באוקטובר 2016). "Weaponized Mini-Drones Entering the Fight". Defense Update. נבדק ב-25 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ↑ Eshel, Tamir (17 בינואר 2017). "RAF Strikes Daesh Drone Facility in Mosul". Defense Update. נבדק ב-25 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ↑ Reid, David (11 בינואר 2018). "A swarm of armed drones attacked a Russian military base in Syria". CNBC. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ↑ "How Russia Says It Swatted Down a Drone Swarm in Syria". Vice.com. 12 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ↑ "Drug cartels are sharply increasing use of bomb-dropping drones, Mexican army says". CBS News. 23 באוגוסט 2023. נבדק ב-19 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ↑ Trump administration weighs drone strikes on Mexican cartels, NBC News, ‏2025-04-08 (באנגלית)
  48. ↑ Mexican Cartel Attacks Competitors with Drones, Militarnyi (באנגלית אמריקאית)
  49. ↑ כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2023-10-14), בוקר החג הארור: כך נפתחה המתקפה הרצחנית של חמאס, נבדק ב-2025-05-30
  50. ↑ הכתובת הייתה על הקיר: מחדל הכטב"מים שהפתיע את צה"ל - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2024-06-14
  51. ↑ Hamas and Hezbollah’s drone warfare poses new threats to Israel's security - analysis, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2024-06-15 (באנגלית)
  52. ↑ Elisabeth Gosselin-Malo, Hamas drones helped catch Israel off guard, experts say, C4ISRNet, ‏2023-10-18 (באנגלית)
  53. ^ 53.0 53.1 53.2 53.3 ד"ר יגיל הנקין, מ"הפתעת" הנ"ט במלחמת יוה"כ "להפתעת" הרחפנים ב"חרבות ברזל", באתר JISS, ‏2025-01-08
  54. ↑ שלום, עודד (2025-02-20). "שיתוף הפעולה האווירי עם חמאס שמדאיג את ישראל: "אני מדמיין בעתיד קרבות בין רחפנים"". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  55. ↑ אייל פינקו, פרשנות | כך אסף חמאס מודיעין על ישראל לקראת מלחמת אוקטובר 2023 | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, ‏2023-10-29
  56. ^ 56.0 56.1 קראוס, יאיר; ארי, ליאור בן (2024-01-11). ""אף אחד לא מאמן אותך לתפוס מחסה מהשמיים": האיום האווירי של חיזבאללה". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  57. ↑ זיתון, יואב (2022-02-17). "צה"ל: רחפן של חיזבאללה הופל בגבול לבנון". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  58. ↑ כמו באוקראינה: חיזבאללה החל לפגוע בכוחות צה"ל עם רחפני מירוץ, באתר Haaretz הארץ
  59. ↑ הבלתי מאוישים: יש ליישם במרחב הימי לקחים מהמרחב האווירי, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  60. ↑ עברו הכשרה על ידי איראן, מפעילים כלים קשים לזיהוי: יחידת הכטב"מים של חיזבאללה - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2024-10-19
  61. ^ 61.0 61.1 אלמס, דין שמואל (2024-07-19). "חימוש משוטט עם ניווט מרחוק: איך פעל הכטב"מ שפגע בתל אביב". Globes. נבדק ב-2025-05-30.
  62. ↑ הכטב"ם בתל אביב הוא רק יריית הפתיחה? החות'ים חשפו את הנשק שובר השוויון, באתר www.maariv.co.il, ‏2024-07-19
  63. ↑ כטב"ם ששיגרו החות'ים התפוצץ בלב תל אביב, ללא התרעה: אדם נהרג ו-10 נפצעו קל | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-07-19
  64. ↑ ארי, ליאור בן (2024-07-21). "מנהיג החות'ים מכריז על שלב חדש במלחמה: "ישראל רצתה להנחית מכה"". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  65. ↑ ארי, ליאור בן; זיתון, יואב (2024-10-01). "כטב"ם יורט בשמי הים התיכון, החות'ים טוענים: "שיגרנו ליפו"". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  66. ↑ "סמאד-3": סוג הכטב"ם ששיגרו החות'ים על תל אביב, באתר mako, ‏2024-07-19
  67. ^ 67.0 67.1 "Lessons from use of drones in the Ukraine war". www.defenceconnect.com.au. 31 במאי 2022. נבדק ב-4 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ↑ "Deadly secret: Electronic warfare shapes Russia-Ukraine war". abcnews.go.com. 4 ביוני 2022. נבדק ב-4 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ↑ גלעד, אסף; אלמס, דין שמואל (2024-11-19). "בהשראת מלחמת רוסיה-אוקראינה: דור חדש של רחפנים מגיע לצה"ל | בלעדי". Globes. נבדק ב-2025-05-29.
  70. ↑ הלקחים שלמדה ישראל מ"צבא הרחפנים" של אוקראינה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-03-08
  71. ↑ עמי רוחקס דומבה, השיעורים מ”מלחמת הרחפנים” באוקראינה: התמודדות עם איום הרחפנים והחסימות - מודל לישראל | Israel Defense, באתר www.israeldefense.co.il, ‏2024-11-09
  72. ↑ Journal, The Wall Street (2024-06-25). "כך הרחפנים של אוקראינה חומקים מהשיבושים הרוסיים". Globes. נבדק ב-2025-05-29.
  73. ↑ "Ukraine Embraces the 'Messy Middle' to Win the Drone War". nationalinterest.org. 13 במאי 2022. נבדק ב-4 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ↑ רחפני FPV: משדה הקרב באוקראינה למזרח התיכון?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  75. ^ 75.0 75.1 Newdick, Thomas (13 באוקטובר 2022). "This Drone-Versus-Drone Kill In Ukraine Could Be An Air Combat First". The Drive. נבדק ב-15 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה) 
  76. ↑ AP (2022-03-06). "חובבי הרחפנים באוקראינה מקימים צבא נגד פוטין". Ynet. נבדק ב-2025-05-29.
  77. ↑ South Korea scrambled jets, fired shots after North sent drones, France 24, ‏2022-12-26 (באנגלית)
  78. ↑ Army stages live-fire air defense drills near inter-Korean border - The Korea Times, www.koreatimes.co.kr, ‏2025-05-02 (באנגלית)
  79. ↑ Shin, Hyonhee (2022-12-26). "South Korea scrambles jets as North Korea sends drones over border". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-05-29.
  80. ↑ "North Korean drone reaches north of Seoul" (באנגלית). 2022-12-26. נבדק ב-2025-05-29.
  81. ↑ Why are North Korea’s drones spooking the South?, Al Jazeera (באנגלית)
  82. ↑ Kathryn Armstrong (27 בדצמבר 2022). "North Korea drones: South's military apologises for pursuit failure". BBC News. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ↑ Jean Mackenzie in Seoul & Robert Plummer in London (26 בדצמבר 2022). "North Korean drone reaches north of Seoul". BBC News. {{cite news}}: (עזרה)
  84. ↑ "South Korea to spend millions on drone defence following North Korea's airspace invasion". Australian Broadcasting Corporation. 29 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ↑ החומה המעופפת: כך עובד מערך ההגנה של ישראל נגד טילים | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-09-20
  86. ↑ "חרבות ברזל": כיצד מיירטים כטב"ם אויב?
  87. ^ 87.0 87.1 תא"ל (מיל') שחר שוחט ויאיר רמתי, מערכי ההגנ"א החדשים מכופפים גם את כנף הכטב"ם, את טילי התקיפה ואת המסוקים, באתר צה"ל
  88. ↑ יעל קוצ'רגין, "חרבות ברזל": כיצד מיירטים כטב"ם אויב?, באתר חיל האוויר, ‏16 באוקטובר 2023
  89. ↑ אלוש, קורין אלבז (2024-10-13). "הכטב"ם שחומק מתחת למערכות ההגנה של צה"ל". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  90. ↑ Journal, The Wall Street (2024-07-24). "הכטב"ם שחשף את החור בהגנה האווירית של ישראל". Globes. נבדק ב-2025-05-30.
  91. ^ 91.0 91.1 צה"ל מאיץ רכש חירום להגנה מפני כטב"מים מתאבדים, באתר כלכליסט, ‏2024-02-01} מערכת הביטחון האיצה רכש חירום של אמצעים טכנולוגיים, בהם מכ"מים מתקדמים, מערכות זיהוי אוטומטיות, חיישנים אופטיים ומקלעים מוכווני מכ"ם, במטרה להגן על תשתיות קריטיות, בסיסים צבאיים ויישובים אזרחיים מפני מתקפות נחילים של כטב"מים מתאבדים.[87] בנוסף, הופעלו יחידות ייעודיות ליירוט רחפנים באמצעים קרקעיים, אוויריים ואלקטרוניים, תוך שיתוף פעולה עם מערכות הגנה אמריקאיות וצבאות נוספים בזירה.[87][88] האתגר המרכזי נבע מהשימוש ההולך וגובר של האויבים בכטב"מים קטנים, זולים וקשים לאיתור, הפועלים בגובה נמוך ובמסלולים בלתי צפויים, לעיתים במקביל לשיגור רקטות וטילים.[89][90] למרות הצלחות רבות ביירוט ובשיבוש, חלק מהכטב"מים הצליחו לחדור את מערכי ההגנה ולפגוע בתשתיות ובאזרחים. לאור זאת, ישראל המשיכה להשקיע בפיתוח מערכות יירוט לייזר, שדרוג מערכות קיימות והרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום ההגנה האווירית.[91]
  92. ^ 92.0 92.1 92.2 Revealed: Israel deployed laser weapons to intercept dozens of drones in war, ctech, ‏2025-05-28 (באנגלית)
  93. ^ 93.0 93.1 93.2 93.3 זיתון, יואב; שחף, טל; צור, רענן בן (2025-05-28). "הראשונה בעולם: מערכת הלייזר הישראלית יירטה עשרות כטב"מים במלחמה". Ynet. נבדק ב-2025-05-30.
  94. ^ 94.0 94.1 "Defense Ministry: Drones already intercepted by laser systems during war". Globes (באנגלית). 2025-05-28. נבדק ב-2025-05-30.
  95. ↑ דוד הכהן וב ניסני, ישראל חוללה מהפכה: עשרות יירוטים באמצעות לייזר - במלחמה, באתר כיכר השבת, ‏2025-05-28
  96. ↑ אלמס, דין שמואל (2025-05-21). "תהפוך למבצעית? הניסוי שיכריע את עתיד מערכת הלייזר הישראלית | בלעדי". Globes. נבדק ב-2025-05-30.
  97. ^ 97.0 97.1 Marissa Newman, Israel Acknowledges use of Laser-Weapons to Intercept DronesI
  98. ^ 98.0 98.1 Seth J. Frantzman, Israel has used 'high-power lasers' to down 'scores' of threats to homeland, Breaking Defense, ‏2025-05-29 (באנגלית)
  99. ↑ Emanuel Fabian You will receive email alerts from this author Manage alert preferences on your profile page You will no longer receive email alerts from this author Manage alert preferences on your profile page, ‘Iron Beam’ laser-based interception system set to become operational in 2025, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  100. ↑ "Dozens Killed In Nigeria As Military Drone Accidentally Strikes Village". NDTV.com. נבדק ב-2023-12-05.
  101. ↑ "Nigeria: Viele Tote bei versehentlichem Angriff durch Militär". tagesschau.de (בגרמנית). נבדק ב-2023-12-05.
  102. ↑ Turkish UAV TB2 enters inventory of Albanian army, www.aa.com.tr
  103. ↑ Akramov, L'Algérie achète des drones d'attaque Aksungur, MENADEFENSE, ‏2022-10-07 (ב־)
  104. ↑ Hülya Kınık, Sinem Çelik, The Role of Turkish Drones in Azerbaijan’s Increasing Military Effectiveness: An Assessment of the Second Nagorno-Karabakh War, Insight Turkey, 2021-12-14
  105. ↑ Mehmet Ali Kula, Bayraktar TB2 SİHA'lar Bangladeş'te göreve başladı, DefenceTurk, ‏2023-12-05 (בטורקית)
  106. ↑ Força Aérea Brasileira, www.spotter.com.br
  107. ↑ Kazim Abdul, Burkina Faso Bayraktar TB2 drones are taking the fight to the enemy, Military Africa, ‏2023-12-01 (באנגלית)
  108. ↑ Darek Liam, Ekene Lionel, Chad and Algeria opts for Turkish ANKA-S drones, Military Africa, ‏2023-02-28 (באנגלית)
  109. ↑ BaykarTech, Turkey’s Bayraktar TB2 spotted in military parade in Djibouti, www.baykartech.com (באנגלית)
  110. ↑ Wendell Minnick, China Again Tries To Pierce Gulf Defense Market, Defense News, ‏2015-11-06 (באנגלית)
  111. ↑ Ashish Dangwal, Turkish UAVs 'Storm' Asia! After Malaysia, Indonesia Inks Deal To Buy Anka Drones From Turkey's TAI, EURASIAN TIMES, ‏2023-08-03 (באנגלית)
  112. ↑ The Kazakh army is preparing to include the ANKA-S, purchased from TUSAS, in its fleet - Defensehere, ‏2023-12-27 (באנגלית)
  113. ↑ Kosovo receives new Turkish Bayraktar TB2 drones, www.aa.com.tr
  114. ↑ Kyrgyzstan Inducts Turkish Akinci, Aksungur Drones, www.defensemirror.com
  115. ↑ Kyrgyzstan buys new batch of Turkish-made drones | Eurasianet, eurasianet.org (באנגלית)
  116. ↑ Associated Press, MSF warns of rising cholera cases amid new outbreak in Sudan, Daily Sabah, ‏2025-05-27 (באנגלית)
  117. ↑ Oryx, Operating From The Shadows: Morocco’s UAV Fleet, Oryx
  118. ↑ office_zzam, Myanmar armed forces use Chinese armed drones to fight rebels in the c, armyrecognition.com, ‏2020-01-09 (באנגלית)
  119. ↑ Ankit Panda, Is Myanmar Using Armed Chinese Drones For Counterinsurgency?, thediplomat.com (באנגלית)
  120. ^ 120.0 120.1 "Turkey's Bayraktar TB2 drone: Why African states are buying them" (באנגלית). 2022-08-25. נבדק ב-2025-05-29.
  121. ↑ BaykarTech, Poland receives 1st batch of Turkish Bayraktar TB2 combat drones, baykartech.com (באנגלית)
  122. ↑ Turkey's Baykar to export armed UAVs to Qatar, www.aa.com.tr
  123. ↑ BaykarTech, Romania awards $321 million contract for Turkish TB2 combat drones, www.baykartech.com (באנגלית)
  124. ↑ Rwanda Procures Deadly Turkish Unmanned Aerial Vehicles | The Kampala Post, kampalapost.com
  125. ↑ "28.4.2020 - Saudi contract for Turkey's Karayel tactical UAS - ABG Strategic Consulting". ABG Strategic Consulting (באנגלית). 2020-04-28. נבדק ב-2025-05-29.
  126. ↑ The largest armed UAV built in Africa -Milkor 380 takes flight
  127. ↑ TUSAŞ'tan Tunus'a ANKA Teslimatı | SavunmaSanayiST, ‏2021-11-13 (בטורקית)
  128. ↑ yüzde 100 yerli (2016-04-30), Milli İHA Bayraktar’dan gerçek mühimmat ile tam isabet (full video), נבדק ב-2025-05-29
  129. ↑ Holly Dagres, The UAE just received twenty drones from Turkey. What’s the backstory?, Atlantic Council, ‏2022-11-16 (באנגלית)
  130. ↑ Simon Rogers, Drones by country: who has all the UAVs?, the Guardian, ‏2012-08-03 (באנגלית)


תעופה צבאית • תעופה • תעופה אזרחית
סוגי כלי טיס כטב"ם • כלי טיס בלתי מאויש קרבי • מטוס קרב • מטוס תובלה צבאי • מטוס תקיפה • מטוס קרב רב-משימתי • מפציץ • מטוס ריגול • מטוס תובלה • מסוק קרב • מסוק סער • מטוס שליטה ובקרה
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי
מטוס F-16I של חיל האוויר הישראלי

מסוק קרב
מסוק קרב

מטוס ספיטפייר מדגם 22
מטוס ספיטפייר מדגם 22
כלי נשק פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אוויר • טיל אוויר-קרקע • טיל שיוט • חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) • רקטה • תותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן)
מושגים עיקריים לוחמה אווירית • קרב אוויר • הפצצה אסטרטגית • הפצצה טקטית • תובלה אווירית • מודיעין אוויר
מערכות עיקריות לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה • לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה • לוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ
מושגים משניים טייסת • אלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנות • לוחמה אלקטרונית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כלי טיס בלתי מאויש קרבי41174438Q1195578

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כלי_טיס_בלתי_מאויש_קרבי&oldid=3013370"