ליקוטי מוהר"ן
| הוצאה | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | 1808 |
| תאריך הופעה ראשונה | תקס"ח |
ליקוטי מוהר"ן ("מורנו ורבינו הרב רבי נחמן") הוא חיבורו המרכזי של רבי נחמן מברסלב, ספר היסוד של חסידות ברסלב. חלקו הראשון של הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח (1808).
מבנה הספר
הספר הוא אוסף של דרשות (כל פרק דרשה נקרא 'תורה' או 'מאמר') שנשא ר' נחמן, ואשר לוקטו בידי תלמידו רבי נתן מברסלב. חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת תקס"ח (1808), בחיי רבי נחמן, ואילו חלקו השני נדפס, בנפרד, רק לאחר פטירתו, בשנת תקע"א (1811). במתכונתו הנוכחית, שני החלקים יחדיו, הודפס הספר על ידי רבי נתן מברסלב בשנת תקפ"א (1821). הספר מחולק לשני חלקים וכולל 411 סימנים:
- ליקוטי מוהר"ן קמא או ליקוטי מוהר"ן חלק א - עד סימן רפ"ו. (סה"כ 286 סימנים)
- ליקוטי מוהר"ן תנינא או ליקוטי מוהר"ן חלק ב - עד סימן קכ"ה. (סה"כ 125 סימנים)
בין שאר הנושאים הרבים, הספר כולל גם סדרת דרשות על אגדות רבה בר בר חנה ומאמרי ה"משתעי" במסכת בבא בתרא, דרשות על אגדות "סבי דבי אתונא" (מסכת בכורות דף ח'), וביאורים בספרא דצניעותא.
רבי נחמן התבטא ואמר על ספרו "קמטו (כלומר, תפרשו) אותו כרצונכם, אך בלי לפגוע בסעיף קטן שבשולחן ערוך"[דרוש מקור].
תוכן הספר
הספר מיוסד על פירוש חסידי במקראות ומאמרי חז"ל בדומה לשאר ספרי החסידות אך שונה מהם במאד במורכבותו ובמבנה המסועף והיחודי של מאמריו, בדרך כלל נפתח כל מאמר באמירה משמעותית לדוגמא 'על ידי לימוד התורה מתקבלת התפילה', ואחר מהלך התורה (שלעיתים מתפרס על פני עמודים רבים) מקבל המשפט הפותח משמעות והסבר רעיוני-רוחני.
הספר נבדל מחביריו לחסידות גם בסגנון הסובייקטיבי של המושגים בו וגם במה שאינו מבוסס בהכרח על פי כללי היגיון הנראים לעין בלא עיון עמוק והרגל בהלך המחשבה של כותבו, לקורא את הספר ובעיקר את המאמרים הארוכים שבו נחה ההרגשה שעוסק הוא בסוד נעלם הדורש פענוח של ממש.
רבי נחמן אמר[1] 'התורה שלי היא כולה בחינות', ואכן עיקרי מהלך התורות מבוסס על השוואה של מושגים שונים באומרו זה בחינת זה, ולדוגמא, 'הצדיק בחינת שבת', החסידים רגילים לבאר את מושג זה, שבעומק ענינם שווים הצדיק והשבת ושניהם מסמלים ומיצגים ערך משותף המשתלשל בכל אחד מהם בצורה שונה מחברו אך פנימיותם שווה, ובלשונו של רבי נחמן, ה'בחינה' שהיא הענין הפנימי של שניהם משותפת[לדעה נוספת 1], וממילא אם יעשה האדם את א' יזכה לדרגת ב' שהרי שווים הם בתוכנם, והרי לנו 'עצה' קלאסית מבית היוצר של רבי נחמן.
נוסח השער (דפוס ראשון)
ספר ליקוטי מוהר"ן
ממאמרות טהורות של הרב החסיד המפורסם בוצינא קדישא מו"ה נחמן נ"י, כאור הבהיר נכדו של הרב הקדוש הבעש"ט זצוק"ל. לקטנו מאמר אחר מאמר אמרות ה' טהורות, צפנת פענח מגלה נסתרות, לעורר ישנים ולהוציא אסורים בכושרות, בתוכחת מגולה ואהבה מוסתרת לסקל הדרכים ולפקוח עיניים עורות, חצובים מאבני מחצב אבנים יקרות. כל הרוצה לסמוך עליהם בנינים גדולים ע"פ הקדמות ישרות דברי חכמים, נטועים כמסמרות, בהם ימצא מרגוע לנפשו ועצות ישרות ויזכו לראות בביאת מורה צדק לקבץ מפוזרות ויכונן על משפטם ק"ק והיכל ואולם ועזרות. בדפוס מוהר"ר שמואל במוהר"ר ישכר בער סגל לסדר ולפרט ה'נ'נ'י נ'ו'תן ל'ו את ב'ריתי ש'ל'ו'ם' לפ"ק
דפוסים
א) הספר נדפס לראשונה בשנת תקס"ח באוסטראה[2]. נדפס אז רק חלק ראשון.
בשנת תקע"א הדפים ר' נתן את החלק השני במאהלוב. הספר מכיל הקדמה קצרה.
ב) בשנת תקפ"א סידר ר' נתן את הספר בתוספת מראה מקומות. הספר נדפס בבית ר' נתן בלי רישיון הצנזורה. בשער הספר כתוב דפוס מאהלוב, אך הדבר נעשה במכוון כדי שהדפוס הבלתי-חוקי לא יתגלה. הספר מכיל הקדמה גדולה, ובצירוף הסכמות מהרב אברהם חיים, אב"ד חלאטשוב, ומהרב מאיר אב"ד ברוד, ומהרב אפרים זלמן מרגליות.
ג) בשנת תק"צ (בערך) נדפס הספר בלמברג.
ד) בשנת תרל"ד נדפס בירושלים על ידי ר' פסח זסלבסקי, תלמיד ר' נתן.
ה) בשנת תרל"ו נדפס בלמברג על ידי הרב נחמן גולדשטיין, בתוספת מראי מקומות בשולי הגיליון. נוספו גם הסכמות החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ.
ו) בשנת תר"ע נדפס בירושלים.
ז) בשנת תרפ"ד נדפס בוורשה, התחיל בהדפסה הרב יהודה לייב רוזנפלד, שהדפיס חמש בויגין והוא מסרם להרב אהרן לייב ציגלמן, אשר גמר את ההדפסה.
ח) בשנת תרצ"ו נדפס על ידי הרב אהרן לייב ציגלמן והדפיס אז כאלפיים ספרים. אלף ספרים קנה הרב יהודא לייב רוזנפלד, ולכן הדפיסו בשער כאלף ספרים מהדפסה זו "ירושלים", והם נשלחו לירושלים.
ט) בשנת תרצ"ח נדפס בירושלים על ידי הרב שמואל הורוויץ.
י) בשנת תרצ"ח נדפס בוורשה על ידי הרב ישראל פריד. בשער כתוב "אפטא", הספר נדפס באותיות דפוס.
יא) בשנת תש"ז נדפס ברגנסבורג על ידי הר"ר צבי רייכמאן באותיות מרובעות.
יב) בשנת תשי"ח נדפס בניו־יורק על ידי הר"ר בירך רובינזהן והר"ר יצחק מנחם רוטנברג והר"ר צבי וואסילסקי.
יג) בשנת תשכ"ו נדפס על ידי ישיבת ברסלב בני־ברק.
יד) בשנת תשכ"ו נדפס על ידי הרב אליעזר שלמה שיק, בהוצאות הרב צבי אריה רוזנפלד ותלמידיו.
מושגים בהשקפת הליקוטי מוהר"ן
מחשבה
רבי נחמן כותב שהאדם יכול לשלוט במחשבותיו (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן נ): "המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה וכמבואר במקום אחר שאי אפשר שיהיו שתי מחשבות ביחד כלל. ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כורחה אל הדרך הישר לחשוב מה שראוי והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר שתופסין אותו באפסר וכיוצא ומחזירין אותו בעל כורחו אל הדרך הישר כמו כן במחשבה ממש שיכולין לתופשה בעל כורחה להשיבה אל הדרך הראוי".
שמחה
בעניין השמחה ידועה במיוחד אמרתו של רבי נחמן "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ד)
התבודדות
רבי נחמן מאוד מדגיש את החשיבות של תפילה ללא טקסט קבוע, אלא תפילה הנובעת מרצונו של האדם ובאופן אישי - תפילה זו נקראת "התבודדות". על ההתבודדות כתב בליקוטי מוהר"ן: "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן כ"ה)
התקשרות לצדיק
בעניין התקשרות לצדיק נאמר בספר: העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי פרשת שופטים): 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו'. ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלמות, ואינו מקישר להצדיק: (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קכג)
אזמרה - נקודות טובות
“דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע. ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה ... כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקדה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות.
וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד (כמבאר אצלנו כמה פעמים). ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה חס ושלום, אף על פי כן אסור לו ליפול מזה, רק צריך לחפש ולמצוא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדשה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה כנ"ל - ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב, על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה” (ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן רפב)
לימוד במחזור קבוע
יש מחסידי ברסלב אשר נוהגים לסיים את ליקוטי מוהר"ן אחת לחודש. הרב אליעזר שלמה שיק תיקן לוח מיוחד המחלק את הספר לימות החודש ועורר את תלמידיו על זה, אך הסדר תובעני ואינו נפוץ בקרב כלל חסידי ברסלב.
בל"ג בעומר תשנ"ז יזמו הרב נתן ליברמנש והרב יעקב מאיר שכטר סדר לימוד יומי קבוע של עמוד ליום בליקוטי מוהר"ן בו מסיימים הלומדים את הספר מידי אחד עשר חדשים, הסדר נחל הצלחה יחסית והפך לנחלתם של רבים מהחסידים.
בשנים האחרונות התרחב לימוד הספר גם לציבורים שאינם מזוהים עם ברסלב כמו הרב הרב מרדכי מנשה זילבר שמוסר שיעורים בקביעות בספר ואמר שרואים בו רוח הקדש גלויה, לאחרונה הוקם מיזם 'טעמו וראו' (בניהול מערכת 'לטייל בתורתו') לעידוד הלימוד בספר בקרב הציבור הכללי.
צורת הלימוד
רבי נחמן ממליץ ללמוד את ספרו בשני סדרים בו זמנית, האחד, לקרוא את דבריו בהבנה מינימלית ולהדגיש את הבקיאות ושליטה במרחבי הספר, והשני, הוא העיון העמוק והאינטנסיבי עליו הפליג מאד ואמר בין היתר 'שיש בו עומק שאינו נראה כלל לפי פשוטו', בדורות הראשונים של חסידות ברסלב הסתפקו רבים בהבנה הבסיסית של דברי רבי נחמן והופנתה תשומת לב בעיקר לעבודה פנימית-רגשית ברוח דבריו, העיון בספר היה נחלתם של יחידי סגולה עקב מורכבותו וסגנונו היחודי[3], לאחרונה מתרבה העיסוק בלימוד הספר בעיון לפי 18 הכללים שכתב רבי אברהם בן ר' נחמן כדרכי הבנה וגילוי סודו של הספר, ואף הוקם ארגון גג בשם 'לטייל בתורתו' המאגד תחתיו כוללים ושיעורים רבים העוסקים בעיון בלקוטי מוהר"ן, הארגון הוקם ומתנהל על ידי הנגיד הרב מרדכי גוטליב בסיוע חתנו הרב יהושע קליין שמשמש בראשות הכולל המרכזי והוותיק בעיר ביתר עילית.
פירושים
לספר נכתבו פירושים רבים, החל מתלמידיו הקרובים ועד ימינו אלה. בין הפירושים ניתן למנות את הספרים הבאים:
- ליקוטי הלכות - דרושים על-פי לקוטי מוהר"ן אשר נכתבו על ידי רבי נתן, המבוססים על סדר השולחן ערוך. ישנם עניינים רבים שלא מבוארים בלקוטי מוהר"ן, המוסברים היטב בלקוטי הלכות.
ספריו של הרב נחמן מטשערין:
- פרפראות לחכמה - הפירוש השיטתי הראשון על ליקוטי מוהר"ן. מביא בין השאר פירושים ששמע מפי ר' נתן מברסלב.
- יקרא דשבתא - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן ליום השבת
- ירח האתנים - פירוש המקשר כל מאמר בלקוטי מוהר"ן לראש השנה[4]
- נח"ת השולחן - פירוש על כל חלקי השולחן ערוך על פי מאמר א' בלקוטי מוהר"ן
חידושים וביאורים מאת גדולי החסידים:
- ביאור הליקוטים - מאת רבי אברהם בן ר' נחמן. נחשב לספר עמוק ומיוחד בפני עצמו, לאחרונה נתחברו עליו כמה פירושים.
- באבי הנחל - מאת ר' ברוך אפרים.
- מי הנחל - מאת רבי אלתר טפליקר.
- רינת ציון - מאת רבי אברהם שטרנהרץ.
- תורת נתן - חלק הפירוש והביאור לליקוטי מוהר"ן מתוך ספרי ליקוטי הלכות של ר' נתן. ליקט: הרב נתן צבי קעניג.
- מכלל יופי - מאסף לכל החידושים של שאר זקני החסידים מזמן ר' נתן ועד הדור האחרון. ליקט: הרב שלמה יהודה ויצהנדלר.
- בחוקותי תלכו - מאת רבי עמרם יוסף הלוי הורוביץ.
- מעיינים בנחלים - חידושים על תורה א, ג, ותורה ט"ו מאת הרב שמואל משה קרמר.
- מעדני מלך - חידושים מאת הרב אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר וממה ששמע וקיבל מזקני ברסלב.
- דרכי נועם - ביאורים רחבי היקף על תורה לכו חזו ועל ה"שיר נעים" מאת הרב ניסן דוד קיוואק.
- דרכי נועם - שיעורים לפי סדר התורות מאת הרב ניסן דוד קיוואק כוללים הקשרים לעניינא דיומא.
- אורח מישור - חידושים על תורות א' - מט' מאת הרב יצחק מאיר ברלב.
- מקור חכמה - חידושים על תורות א' - כב', ותורה קפ"ח מאת הרב אברהם יצחק כרמל. [1]
- יש מאין - חידושים הערות והארות על הליקוטי מוהר"ן בטעם של ברסלב עם שמועות והנהגות מזקני אנ"ש, מאת הרב שמעון יוסף ויזנפלד.
- שיעורים על ליקוטי מוהר"ן - שיעוריו של הרב שמעון גרשון רוזנברג בהם הוא פורש את משנתו של ר' נחמן, ובאמצעותה גם את משנתו שלו (ב' כרכים) .
- מנחל בדרך ישתה - על ח''י הכללים של רבי אברהם ב"ר נחמן ללימוד ליקוטי מוהר''ן ועל תורה רפ''ב, מאת הרב אברהם פלג.
- מסילות - ליקוטי מוהר"ן המבואר על תורות יא' יג', מאת הרב יואל משי-זהב.
ספרי עזר ללימוד ליקוטי מוהר"ן (כעין לימוד בחברותא משולב עם פירושים והבנות של המחברים):
- ליקוטי מוהר"ן עם מפרשים - ביאורים אשר ביארו לנו גדולי אנשי שלומינו, כל אחד כפי דרכו
- פאר הליקוטים - חברותא לליקוטי מוהר"ן בעריכת כמה מתלמידי הרב יצחק בזנסון
- נעימות נצח - פירוש מאת הרב חיים מנחם קרמר
- עוטה אור - פירוש מאת הרב אליהו עטייה
- שלום מלכות - פירוש מאת הרב שלום ארוש
- ליקוטי מוהר"ן המבואר - פירוש מאת הרב יהושע גרוס בהוצאת אבן שתי"ה.
- שפת הנחל - פירוש רחב היקף מאת הרב אליעזר שלמה שיק
- מסילת הקשרים - כיצד ללמוד ליקוטי מוהר"ן, מבוסס על שיטת ח"י שלבים של רבי אברהם בן ר' נחמן, מאת הרב ישראל יצחק בזנסון.
- שערי ציון - כיצד ללמוד ליקוטי מוהר"ן - הסברה שווה לכל נפש צעד אחר צעד לכל מבקשי השם ותורתו, על מעלת הלימוד וכיצד לכנוס לעיון בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ו - מאת הרב אביעד עמרמי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ליקוטי מוהר"ן |
 טקסט בוויקיטקסט: ליקוטי מוהר"ן |
- ליקוטי מוהר"ן הספר במהדורת אינטרנט
- ליקוטי מוהר"ן סריקה של הספר
- קיצור ליקוטי מוהר"ן
- שיעורים בליקוטי מוהר"ן ובכל ספרי ברסלב
- ליקוטי מוהר"ן עם פירוש שפת הנחל
- שיעורים ומאמרים
- איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן
- פורום ללימוד ליקוטי מוהר"ן בעיון
- שיעורים של הרב אורי עמוס שרקי על ליקוטי מוהר"ן ממכון מאיר.
- ליקוטי מוהר"ן - שיעורים על פי קבלה וחסידות על כל הספר.
- קיצור ליקוטי מוהר"ן - שיעורים על פי קבלה וחסידות על כל הספר לפי הקיצור של רבי נתן.
הערות שוליים
- ^ נדפס בשיחות שאחר ליקוטי מוהר"ן
- ^ מהגימטריה של הפסוק שהובא בשער (עיין 'נוסח השער') עולה כי הספר נדפס בשנת תקס"ט, אך נראה שאת השער הדפיסו אחר גמר הספר שהיה סמוך לראש השנה תקס"ט
- ^ יש לציין שצא מן הכלל החיבור ביאור הלקוטים' שעמקותו ניכרת לכל רואה
- ^ הספר לא נדפס בחיי המחבר, חלק קטן (תורות א - כג) נשלח בדרך נס לארץ ישראל ונמסר לידי נכד המחבר ר' אברהם שטרנהארץ ז"ל אשר מסר אותם לתלמידו ר' גדליה קניג ז"ל והוא אשר טיפל בהדפסת הספר. עיין נווה צדיקים עמ' קסה.
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "לדעה נוספת", אך לא נמצא תג <references group="לדעה נוספת"/> מתאים.