רבי אליעזר שלמה שיק

מתוך המכלול
(הופנה מהדף אליעזר שלמה שיק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אליעזר שלמה שיק
מוהרא"ש - הצדיק מיבנאל.jpg
חיבורו העיקרי שו"ת אשר בנחל
חסידות חסידות ברסלב
מקום פעילות יבנאל וניו יורק
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי מנחם זאב שיק
אם מרת מלכה
בצעירותו עם הרב שלמה קרליבך
עם חמיו הרב אשר ישעיהו רוטנברג מקוסון
הרב שיק בדרשה בבית הכנסת הגדול ביבנאל

רבי אליעזר שלמה שיק (תלמידיו מכנים אותו גם מוהרא"ש[1] והצדיק מיבנאל, כ"א באייר ה'ת"ש - י"ז בשבט ה'תשע"ה), היה מנהיג אחד הזרמים בחסידות ברסלב ומייסדן של קהילות היכל הקודש. רוב חסידיו יושבים ביבנאל. והוא עצמו היה נע בין יבנאל וניו יורק.

ביוגרפיה

נולד בארץ ישראל וגדל בירושלים, בנם של מלכה והרב מנחם זאב אב"ד טוקאי, שעלו לארץ ישראל מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. למד בתלמוד תורה "עץ חיים". בגיל 14 עבר עם משפחתו לארצות הברית. למד חמש שנים בישיבת 'ערוגת הבושם' ולאחר מכן בישיבת תפארת ירושלים של הרב משה פיינשטיין.

בחורף תשי"ז, בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי הרב אלתר מטעפליק מכתביהם של רבי נחמן מברסלב ורבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.

בי"א בשבט תשכ"ב נישא לרבנית יחנא שפרה (ה'תש"ד-ה'תשע"ה) בת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.

שנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית - שו"ת "אשר בנחל" המונה כמאתיים ועשרה כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם "נועם אשר בנחל". מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו - רבי אליעזר שלמה.

בשנת תשל"ג החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו. הראשונים שהודפסו היו "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש וספר "ארך אפיים". הוא הדפיס והפיץ גם את ספרי רבי נחמן בכמויות גדולות ובמחירי קרן.

הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.

בשנת תשכ"ו נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן[2]. בנסיעתו עבר דרך ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו הרב שמואל הורביץ והרב לוי יצחק בנדר.

בראש השנה תשל"ו השתתף הרב שיק בקיבוץ חסידי ברסלב ב"שול" (בית המדרש) בירושלים, שם מסר שיעור בראש השנה.

בתחילת שנת תשל"ז הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין תלמידיו אז היו גם רבי יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.

החל משנת תש"מ נהג להגיע מספר פעמים בשנה לישראל לבקר את חסידיו בירושלים, בני ברק, טבריה ובעיקר בצפת - שם הקים את בית מדרשו לפני שהגיע ליבנאל.

בשבט ה'תשמ"ו דחתה המועצה המקומית יבנאל בקשה של הרב שיק להקצות קרקע להקמת בית מדרש במקום. הרב שיק, שכבר רכש בית במקום[3], לא התייאש והתיישב במקום עם קבוצה מחסידיו[4][5][6]. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה יש ישיבות, כוללים, בית מדרש ובית תבשיל. בשנת תשע"ב חנכו ביבנאל את בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב. לרב שיק מאות תלמידים נוספים בישראל. בתי מדרש של חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, אשקלון, תל אביב ובאר שבע.

קבוצה מתושבי יבנאל התנגדה להתיישבות הקהילה במושבה, אך במהלך השנים פחתה ההתנגדות.

בארצות הברית, מקום מגוריו של הרב שיק במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש במונרו, במונסי ובוויליאמסבורג.

בשנת תשע"א הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את "מרכז חסידי ברסלב" שבו שוכנים תלמוד תורה, בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ובית דפוס המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת ספרי הרב שיק.

לאחר שאחיו, הרב בנימין, שכיהן כאב"ד טוקאי בפלטבוש, נפטר, הרב שיק שינה את שם כולל ההוראה "תפארת אליהו" בראשות הרב גד סולומון, ל"תפארת בנימין" על שמו.

בניסן תשע"ב עבר הרב שיק התקף לב חמור וניתוח לב פתוח. לאחר תקופת שיקום קצרה הוא שב לתפקד. בי"ז בשבט תשע"ה נפטר ממחלת הסרטן. הלווייתו יצאה מבית מדרשו בבורו פארק והוא נקבר ביבנאל. כתב בצוואתו: "לא אנוח ולא אשקוט עד שיהיה למי שבא לקברי להתפלל וללמוד ישועה שלימה מן השמים. ובפרט בחור ובחורה שצריכים למצוא את זיווגם ויאמרו את כל ספר התהלים בלי להפסיק - אני מבטיח שימצאו את זיווגם מן השמים. ואני חזק בזה מאוד"[7]. נוסח דומה נחקק על קברו לבקשתו.

בנו משה מונה בצוואתו לנהל את עמותות ומוסדות הקהילה.

מספר חודשים לאחר פטירתו קיבלו עליהם חלק מתלמידי הרב שיק את הרב יצחק לעזער כרבם. תלמיד נוסף בולט הוא הרב יואל ראטה.

השקפתו והדרכותיו

בכתביו מדגיש הרב שיק את הנוכחות האלקית הממלאת את כל הבריאה ומאפשרת לכל יהודי להתחבר אליו בעזרת שיחה אתו ואמירת אותיות התורה[8].

הרב שיק עודד את חסידיו להשיא את ילדיהם בגילאים צעירים (16 ואילך), כדי למנוע מהם פיתויים של יצר הרע, וכפי שהומלץ בחז"ל[9]. בשל כך נפתחה נגדו חקירה פלילית ובמשך שלוש שנים הוא נעדר מהארץ מחשש שייעצר בידי רשויות החוק. החקירה הסתיימה בשנת ה'תשס"ו ללא הגשת כתב אישום.

הרב שיק מנהיג את תלמידיו על פי דרכו של רבי נחמן מברסלב בדגש על כמה נקודות עיקריות:

  • הקפדה על "שלום בית": חשיבות ההרמוניה והכבוד ההדדי בחיי הנישואין (על פי שיחות רס"ג-רס"ד בשיחות הר"ן).
  • לימוד יומי קבוע בחמישה עשר מקורות תורניים: חומש, רש"י ותרגום אונקלוס של פרשת השבוע; תנ"ך; משנה; תלמוד בבלי; תלמוד ירושלמי; תוספתא; מדרש רבה; מדרש תנחומא; רמב"ם; טור; שולחן ערוך; זוהר; תיקוני זוהר; ליקוטי מוהר"ן; ליקוטי הלכות (על פי שיחות כ"ח ו-ע"ו בשיחות הר"ן וקונטרס סדר-דרך-הלימוד).
  • לימוד נרחב בכתבי רבי נחמן, בבקיאות ובעיון. הרב שיק תיקן לוח לימוד שבעזרתו מסיימים את לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן מדי חודש.
  • הפצה: עידוד תלמידיו להפיץ לרחובות את ספרי ברסלב במחיר הקרן, וכן את הקונטרסים שחיבר.
  • הקפדה על "כיבוד הורים": אף שחלקם הגדול של תלמידיו הם חוזרים בתשובה ממשפחות חילוניות, מורה הרב שיק לתלמידיו להימנע ככל האפשר ממחלוקות עם ההורים ובני המשפחה ולקרבם בדרכי נועם.
  • מראה חיצוני: חליפה ארוכה ומגבעת חסידית (בדומה לחסידי בעלז וויז'ניץ), פיאות מסולסלות ולא מפוזרות (על פי ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ז, חיי מוהר"ן סימן תק"ז).

ספריו

  • אשר בנחל - סדרה של כמאתיים ועשרה כרכים המכילים מכתבי חיזוק לתלמידיו אותו
  • שאלות ותשובות בחסידות ברסלב - שאלות ותשובות בכל תחומי החיים, הסדרה מונה 42 כרכים.
  • אוצר הקונטרסים - סדרה בת שלושים ושניים כרכים המכילה כ-1000 קונטרסים. בנוסף, לוקטו מהסדרה קונטרסים המדברים על אותו נושא בכרכים מיוחדים: אוצר הקדושה, אוצר החיים, אוצר הסבלנות, אוצר לנשים, אוצר חינוך הילדים, אוצר שלום בית, אוצר הרפואות, אוצר לבחורי ישיבה, אוצר ראש השנה, אוצר הפרנסה.
  • פעולת הצדיק - קורות חייו של רבי נחמן מברסלב
  • שפת הנחל - פירוש על ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן
  • זאת התורה - דרושים על סדר פרשיות השבוע
  • שיחות מוהרא"ש - שיחות וסיפורים שנאמרו לתלמידי "היכל הקודש", חמישה-עשר כרכים
  • אמרי מוהרא"ש - מקבץ מאמרותיו ושיחותיו לתלמידיו
  • נהרי אפרסמון - פירוש על סיפורי מעשיות של רבי נחמן
  • סידור "עת רצון" - ביאור על סידור התפילה ע"פ תורתו של רבי נחמן, 3 כרכים (ליום חול, שבת וראש השנה)
  • 22 פרושים שונים על פרקי אבות - "אהבת אבות" "חסדי אבות", "מגן אבות" ועוד
  • תוך הנחל - שיחות על פרשות השבוע על פי תורתו של רבי נחמן
  • קדושת ישראל - אינדקס של נושאים שונים הקשורים לתיקון הברית
  • ארך אפיים - ספר המדבר מעניין הסבלנות
  • אילן החיים - שיחות מוסר בעניין ניצול הזמן
  • דיבורי מוהרא"ש - נערך מתוך שיעוריו ביידיש, בתרגום לעברית
  • תוך הנחל - סדרת ספרים וחוברות משיחותיו בשבת. הסדרה יוצאת לאור החל משנת תשמ"ו במהדורות שונות, בהן בחוברות שבועיות
  • מראה אש - ביאור על הזוהר
  • להבות אש - ביאור על תיקוני הזוהר
  • שיחות וסיפורים - שיחות ששמע מזקני חסידי ברסלב
  • רגעי מוהרא"ש - יומן שכתב
  • מקור השמחה - עצות ודרכים קלים ונעימים להגיע לשמחה אמיתית, למרות קשיי החיים
  • שמירת הברית
  • נר להצדיק - על חג החנוכה
  • גנזי המלך - פרוש על מגילת אסתר
  • הגדה של פסח אור זרוע
  • פרנסה טובה - עצות וסגולות לפרנסה ממשנתו של רבי נחמן מברסלב
  • תפילות מוהרא"ש - תפילות שנכתבו על ידי מוהרא"ש בספריו ובמכתביו, ולוקטו וסודרו לפי נושאים על ידי תלמידו רז אריאל

לקריאה נוספת

מנדל פייקאז', חסידות ברסלב, פרקים בחיי מחוללה, בכתביה ובספיחיה, מהדורה שנייה מורחבת, מוסד ביאליק, תשנ"ו, הפרק: "נאו-ברסלביות", עמ' 218-199

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. על משקל רבני ברסלב מוהר"ן ותלמידו מוהרנ"ת
  2. הוא המשיך לבקר באומן גם בעת השלטון הקומוניסטי. ראו למשל: דן ארקין, מנהיג חסידי ברסלב יבקר בישיבת שאטה, מעריב, 15 באוקטובר 1985
  3. מנחם רהט, רבם של חסידי ברסלב: "רכשתי בית ביבנאל", מעריב, 30 בינואר 1986
  4. מנחם רהט, לא ניתן להפוך את יבנאל למאה שערים, מעריב, 24 בינואר 1986
  5. בת יבנאל וחסיד ברסלב, מעריב, 29 בינואר 1987
  6. יהודה גורן, מתיחות ביבנאל עם בואם של חסידי ברסלב למושבה, מעריב, 5 בנובמבר 1986
  7. צוואתו המלאה מופיעה באתר "ברסלב סיטי
  8. ראה למשל "שפת הנחל" על תורה א'
  9. ראה תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'.