פנים חדשות בברכת חתנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנים חדשות בברכת חתנים
(מקורות עיקריים)
משנה מסכת כלה, א', א'
ברייתא תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז עמוד ב
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ב'
שולחן ערוך

שולחן ערוך, אבן העזר, סימן סב

(והרמ"א שם)
מקורות נוספים

הר"ן, ב, א מדפי הרי"ף

הרא"ש, כתובות פרק א, סימן יג
ריטב"א, כתובות דפים ז-ח

פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות. ואשר מהווה אחד מהתנאים הנדרשים כדי שניתן יהיה לברך שבע ברכות בשמחת חתן וכלה. פרטים רבים בגדר מנהג זה שרויים הן במחלוקת ראשונים, והן במחלוקת פוסקי ההלכה.

רקע

שבע ברכות

דין שבע ברכות, המכונה ברכת חתנים בלשון חז"ל[1] נלמד כבר במסכת כלה[2]. בתורה נאמר: "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו : וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (בראשית, כד', נט'-ס') ובמשנה במסכת כלה נאמר: "מנין לברכת חתנים מן התורה? שנאמר וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה".

פנים חדשות

במסכת כתובות[3] מובאת ברייתא הלומדת שברכת חתנים נארכת שבעה ימים, ומסייגת את הנאמר במשנה, שניתן לברך שבע ברכות רק אם באו פנים חדשות: "מברכים ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב, והוא שבאו פנים חדשות".

על הברייתא מביאה הגמרא[4] סיפור על רב אשי, שנקלע לביתו של רב כהנא בעת שמחת נישואין. ביום הראשון ברכו שבע ברכות, אך ממנו ואילך לא בירכו, אלא כאשר היו פנים חדשות: "אם איכא פנים חדשות בריך כולהו (תרגום: אם היו פנים חדשות, בירכו את כולן)".

שיטות הראשונים

ישנן שלוש שיטות מרכזיות בראשונים, המסבירות את הסיבה לכך שאם אין פנים חדשות לא מברכים שבע ברכות.

ריבוי שמחה

התוספות על הגמרא בכתובות ביארו ש: "פנים חדשות אין קורא אלא בבני אדם שמרבים בשבילם השמחה ביותר". כלומר תוספות מניחים יסוד שדין פנים חדשות הוא שעל ידם מתרבה השמחה, וכשיש ריבוי שמחה רק אז מברכים שבע ברכות:

הרא"ש[5] מצדד בשיטה זו: "ונראה דלא מיקרי פנים חדשות, אלא בני אדם שמרבים בשבילם שמחה יותר". הרא"ש אף מוסיף שאין אדם נחשב 'פנים חדשות' אלא אם השתתף בסעודה, ואפילו אם הוא כן היה בחופה עצמה.

הב"ח והבית שמואל[6] מבארים שאין צורך שיהיה ריבוי בפועל של מאכל ומשתה, אלא שיהיו בני אדם כאלה, הראויים לריבוי זה.

שמחת החתן דווקא

לעומת התוספות שמדגישים את שמחת הסעודה, הרמב"ן והר"ן נותנים את הדגש על "שמחת לבו של חתן". הר"ן[7] מבאר שעל שמחת הלב של החתן, נתקנה ברכת חתנים.

לדעת הסוברים שיטה זו, אין חובה לברך ברכת חתנים דווקא בשעת סעודה (כפי שהשתמע משיטת הרא"ש), אלא ניתן לברך אף קודם הסעודה, כמו שהביאו ממסכת סופרים[8]. וגם הר"ן[9] כותב במפורש: "לפי שהיו רגילים להתאסף בבית החתן בבקר ובערב לשמח החתן וכלה, והיו מברכין אף על פי שאין אוכלין".

הר"ן מוסיף ש: "כל שבא פנים חדשות (ובלבד שהוא כזה שמשמח את החתן) ועומד שם, אף על פי שאינו אוכל שם, מברכים ז' ברכות".

לשיטה זו, אדם שכבר השתתף בשמחה שוב אינו יכול לשמש כפנים חדשות ליום אחר של שבע הברכות, גם אם טרם השתתף בסעודה, כמו שכתב הרשב"א[10]: "ולא נכנס שם כל ימי המשתה".

יוצא לפי כן שפנים חדשות לא חייב להיות דווקא "אדם חשוב" כמו בשיטת התוספות, שעבורו מרבים את הסעודה, אבל עליו להיות מכר של החתן ואשר נוכחותו משמחת את החתן.

להוציא את ה"פנים חדשות" ידי חובה

השיטה השלישית שונה מאוד משתי השיטות הראשונות והיא שיטת הרמב"ם, הקובעת כי ברכת שבע ברכות היא חובה על הנמצאים לברך את החתן. התוספות רי"ד הגדיר פנים חדשות כ"אדם שלא שמע את הברכות". ומכיוון שכל מי שנוכח בשמחת חתן וכלה חייב לברך את הברכות, מברכים שוב את הברכות כדי להוציא אותו ידי חובתו. כלומר שיש לברך רק בנוכחות אדם שעדיין לא שמע את הברכות, וזאת מדין ערבות, כדי להוציאו ידי חובתו.

הרמב"ם[11] מבאר שיטה זו: "במה דברים אמורים, כשהיו האוכלין הם שעמדו בברכת נישואין ושמעו הברכות, אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין, מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין".

בשיטה זו, הן בדברי הרמב"ם והן בדברי התוספות רי"ד לא נזכר כלל ריבוי השמחה.

הערוך השולחן מבאר שכוונת הרמב"ם היא שיסוד הברכות הוא לברך את הזוג שיצליח בדרכו החדשה, וכל אחד חייב לברכו בכך (ומדין ערבות, יכול אחר לברך ולהוציא אותם ידי חובתם, בתנאי שהם שומעים ומכוונים לצאת ידי חובה).

להלכה

השולחן ערוך והרמ"א, הזכירו את כל שלוש השיטות שהזכרנו.

באבן העזר[12] מעתיק השולחן ערוך את לשון הרמב"ם בדעת הראשונים, ומוסיף את דעת התוספות: "ויש אומרים שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות, אם לא אכלו שם עד עתה, מקרי פנים חדשות ומברכים בשבילם ז' ברכות אחר ברכת המזון", ומוסיף ש"כן פשט המנהג". בסעיף הבא מסביר שמדובר במי שמרבים עבורו בסעודה, והיא שיטת התוספות, ואם כן, השולחן ערוך לא סובר כדעת הרמב"ם. הרמ"א מוסיף את דעת הרמב"ן והר"ן: "ויש אומרים דאם היו שם פנים חדשות, אף על פי שאין אוכלין שם, מברך בשבילם לילה ויום".

ברכת חתנים בשבת

השולחן ערוך[13] פסק: "ויש אומרים דשבת ויום טוב ראשון ושני הוי כפנים חדשות בסעודת הלילה ושחרית, אבל לא בסעודה שלישית, וכן פשט המנהג". הלכה זו מתאימה לדעת התוספות והרא"ש, כמו שפסק השולחן ערוך בסעיף קודם, והרמ"א מוסיף שנהגו לברך אפילו בסעודה שלישית: "ועכשיו נהגו במדינות אלו לברך ז' ברכות בסעודה ג'". הלכה זו, כמו שהעיר בערוך השולחן[14], מתאימה לשיטת הרמב"ן והר"ן.

אמנם, הרמ"א מציע טעמים אחרים למה מברכים בסעודה שלישית: "ואפשר משום דרגילים לבא פנים חדשות; ויש אומרים מטעם דרגילין לדרוש, והדרשה הוי כפנים חדשות". ב'ערוך השולחן' העיר שכיום אין דורשים, ואין מנהג להביא פנים חדשות, ולמרות זאת נוהגים לברך בסעודה שלישית, וביאר שמברכים בשביל ריבוי המאכלים שמביאים לכבוד סעודה שלישית. במקום שאין מביאים מאכלים מיוחדים, ואין שם פנים חדשות, יש להקפיד לדרוש בתורה, שכן "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" (תהלים יט י).

במצב (הנפוץ יחסית), שהסעודה השלישית נמשכת לתוך הלילה, ושבת היא היום השביעי לאחר החתונה, בלילה של מוצאי שבת, מדובר כבר ביום השמיני. בשערי תשובה[15] כתב שכאשר סעודת יום החול נמשכת לתוך הלילה, אין לברך ברכת חתנים. אולם, בנוגע למוצאי שבת יש אומרים שיש לברך את הברכות, הן בגלל עניין תוספת שבת, והן משום שהולכים אחר תחילת הסעודה[16]. בפועל, המנהג הרווח הוא שלא לברך ברכת חתנים כאשר הסעודה נמשכה לתוך הלילה, גם במוצאי שבת.

קטן ואשה

לשיטת הרמב"ם שכל תקנת הברכה היא להוציא ידי חובה את הפנים חדשות שהוא מי שעדיין לא בירך ברור שקטן, שאינו מחויב בברכה אינו יכול להיחשב פנים חדשות, כפי שהרמב"ם מזכיר[17]: "קטן אינו מברך ברכת חתנים, ואין צורך להוציאו ידי חובתו". ולפי זה (אף שהרמב"ם לא מזכיר במפורש) הדין כן אף בנוגע לנשים.

גם בדברי הריטב"א[18] הביא "שאין פנים חדשות אלא למי שראוי להימנות בעשרה של ברכת חתנים" ודין זה של עשרה הוא מניין גברים.

מאידך, לפי שיטת התוספות, נראה שאשה וקטן מסוימים שיש בהם תוספת וריבוי שמחה ייחשבו לפנים חדשות מפני שיש יש בנוכחותם ריבוי שמחה[19].

הפתחי תשובה[20], הביא להלכה את שיטת הריטב"א, בשם ספר זכור לאברהם, ופוסקים אחרים הסכימו עמו[21]. אולם החתם סופר[22] פסק שקטן ואשה יכולים להיחשב פנים חדשות, בתנאי שמרבים שמחה עבורם, וכן הורה הרב אלישיב[23]. יוצא אם כן ש דבר שנוי במחלוקת גם בין פוסקי זמנינו.

דינים נוספים

  • מי שלא נוכח בסעודה - המנהג הנפוץ הוא ש מי שלא היה נוכח בסעודה, אפילו אם היה נוכח בחופה, נחשב לפנים חדשות[24]. מקצת פוסקים כתבו שטוב להחמיר שגם כזה שלא יהיה בחופה, אבל בספר "עזר מקודש"[25] כתב שאין להחמיר בכך, כיון שנהגו כן.
  • אדם חשוב - בשאלה כיצד להגדיר 'אדם חשוב' (כשיטת התוספות) שמרבים עבורה בסעודה, ביאר הרב אלישיב שאדם המתארח, והיו מגישים לו אוכל מיוחד, אזי נחשב לאדם חשוב[26].
  • בית החתן - הרב עובדיה יוסף פסק כי אין לברך ברכת חתנים אלא בבית החתן, וכמו שאר השיטות, רק אם יש עשרה גברים ושניים שהם פנים חדשות.
  • מלצר או מקבץ נדבות - הרב שלמה זלמן אוירבך הורה שאין להושיב מלצר ולצרפו כפנים חדשות, וציין מקרה של בתשעה אנשים שסעדו סעודת שבע ברכות, ובסוף הסעודה ביקר קבצן בבית לקבץ נדבות, והורה החזון אי"ש שאין לצרפו כפנים חדשות כיון שבמקרה כזה, אין בסעודה עבורו[27]
  • השתתפות בסעודה - רוב אחרוני הפוסקים[28] נוטים להקל (שלא כדעת התוספות והרא"ש) שלא חייבים שהפנים חדשות ישתתף בסעודה, אך ש"טוב להחמיר בדבר".

הערות שוליים

  1. אמנם לדעת התוספות, "ברכת חתנים" הוא ברכת האירוסין, ולא שבע ברכות
  2. מסכת כלה א א
  3. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז עמוד ב
  4. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ח עמוד א
  5. כתובות פרק א, סימן יג
  6. ס"ק י
  7. ב, א מדפי הרי"ף
  8. פרק יט, הלכה יא
  9. ג, א
  10. כתובות, שם
  11. משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ב', הלכה י'
  12. סימן סב, סעיף ז
  13. שם בסעיף ח'
  14. סעיף כט–ל
  15. קפח, ז
  16. כפי שנוהגים לעניין אמירת "רצה" בברכת המזון, עיין בשו"ת שבט הלוי חלק א, סימן לט
  17. ברכות ב, ט
  18. ריטב"א, כתובות ז, ב
  19. עיין בקהילת יעקב (כתובות סימן ו), שעמד על חקירה זו
  20. אה"ע סימן סב, ס"ק יד
  21. כמבואר באוצר הפוסקים
  22. כתובות ז, ב, ד"ה במקהלות
  23. הובא ב'ישמח לב' אות שלט
  24. שו"ע סעיף ז
  25. סב, ח
  26. ישמח לב, אות שמט
  27. ראה "שובע שמחות" פ"א, סימן ז
  28. ראה חלקת מחוקק ס"ק יא, קיצור שולחן ערוך קמט, ה, ועוד


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0