קדימה-צורן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קדימה-צורן
סמל המועצה המקומית קדימה-צורן
תצלום אוויר של היישוב מספטמבר 2013
תצלום אוויר של היישוב מספטמבר 2013
שם בערבית كاديما زوران
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה קרן גרין
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
תאריך ייסוד 1933 - קדימה
1994 - צורן
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 22,718 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 97
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.1% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,221 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 100
תחום שיפוט[2] 10,230 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 125
32°16′47″N 34°54′36″E / 32.279763°N 34.91°E / 32.279763; 34.91
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.4784
    - דירוג מדד ג'יני 30
לאום ודת[2]
יהודים: 97.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.8%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 8.5%
גילאי 20 - 29 12.8%
גילאי 30 - 44 17.5%
גילאי 45 - 59 21.4%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 8.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 3
תלמידים 4,731
 –  יסודי 2,733
 –  על-יסודי 1,998
מספר כיתות 160
ממוצע תלמידים לכיתה 29.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל קדימה-צורן נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית
רחוב טיפוסי בשכונת מגורים בקדימה-צורן

קדימה-צורן (קָדִימָה-צֹרָן) היא מועצה מקומית בשרון שנוצרה בשנת 2003 בעקבות החלטה של הכנסת על איחודן של המועצה המקומית קדימה והמועצה המקומית צורן.

היסטוריה

קדימה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדימה (מושבה)

המושבה קדימה שוכנת דרומית-מזרחית לנתניה וצפונית לכפר סבא, מזרחית לכביש 4. בינה לבין צורן מפריד יער קדימה. קדימה הוקמה כמושבה חקלאית ב-5 ביולי 1933 ביוזמתו של יהושע חנקין שהיה אז מראשי חברת הכשרת היישוב. מקור השם "קדימה" בדבריו של חנקין: "צעדנו צעד קדימה". ראשוני התושבים היו תושבי מושבות הברון, מושבי השרון הצפוני ומושבות ותיקות אחרות. מאוחר יותר הצטרפו עולים חדשים מאירופה, ולאחר קום המדינה גם מארצות ערב. ב-1950 הוכרזה קדימה כמועצה מקומית, וב-1958 סופח אליה האזור הדרומי, שכונה "השיכון". החלק הדרומי של קדימה נקרא לפני הסיפוח "יציב". נהוג היה לקרוא לאזור זה "שיכון" מכיוון שנבנה כשיכונים, בניגוד לחלק הוותיק שכל בתיו היו צמודי קרקע, וכונה בפי התושבים החדשים "הכפר".

תחומי הגידול העיקריים בקדימה הם תות שדה והדרים. בעבר גודלו גם פרחים בקדימה, אולם גידול זה הופסק עקב הצורך בשטחים נוספים לבנייה, לאור גידול האוכלוסין ביישוב.

צורן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צורן (יישוב קהילתי)

צורן הוא יישוב קהילתי שהוקם ב-1992 כחלק מפרויקט שבעת הכוכבים בתכנונה של האדריכלית רחל ולדן. צורן שוכן צפונית-מזרחית לקדימה ודרומית לכפר יונה. מקור שמו של היישוב בתל צורן, הנמצא בסמוך ובצורן (סיליקון), שהוא אחד המרכיבים באדמת החמרה שבאזור. היישוב אוכלס לראשונה ב-1994, וב-1997 נפרד מהמועצה האזורית לב השרון והוכרז כמועצה מקומית. ביישוב פעילה תנועת הנוער "בני המושבים". מרבית הבתים בצורן צמודי קרקע, ומיעוטם בנייה רוויה. בהיסטוריה הקצרה של היישוב זכור מאבק התושבים נגד אתר השידור "הלל" ששכן במקום עד 2003. היישוב הוקם בסמוך לאתר חרף התנגדותם של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התקשורת, ומבלי שלתושבים נמסר מידע על השלכות המגורים בקרבה לאתר השידור.

לאחר האיחוד

לאחר האיחוד הוקמה לראשונה שכונה בבנייה רוויה, שכונת רמת אמיר בצפון היישוב, בה כ-1,100 יחידות דיור בבניינים בגובה 8 קומות. על פי תוכנית המתאר החדשה שאושרה בשנת 2017, יוספו כ-8,000 יחידות דיור ליישוב והוא יכפיל את אוכלוסייתו.[3]

ראשי המועצה

הקהילה ביישוב

ביישוב קדימה קיים שבט צופים - שבט "תמיד", אשר הוקם בשנת 1997.

תנועת הנוער הדתית-לאומית בני עקיבא מנהלת סניף במקום, המונה כ-150 חניכים ומדריכים, ומשרת את הציבור הדתי והמסורתי בקדימה. הסניף משמש את החניכים בפעילותם החברתית וההדרכתית לאורך כל השנה ומתקיימת בו בפעילות באמצע שבוע ובשבת. את התנועה מלווים מדריכים (חלקם מדריכי חוץ מהיישובים בסביבה), ומנהיגה אותה קומונרית המשמשת כנציגת התנועה ומתפקדת במקום כבת שרות. בני עקיבא ביישוב הוא מוקד עשיה רב, לדוגמה: התנדבות במסגרת שכן טוב, גיוס חניכים בבית ספר 'אור תורה' ועוד. בשנת 2013 תשע"ג, בני עקיבא בקדימה חגגה 50 שנה להיווסדה.

ביישוב צורן קיימת תנועת הנוער "התנועה החדשה" המקיימת חלק משמעותי מפעילות הנוער ביישוב.

בקדימה צורן פועלים גם חוגי סיירות של קק"ל, המפעילים מספר קבוצות באזור.

הרב המקומי של קדימה-צורן הינו הרב משה מרדכי טוביאס.


יער קדימה

יער קדימה ממוקם ממערב לכניסה לצורן ומצפון מזרח לקדימה וממשיך משם דרומה לאורך כביש 562.

היער (יחד עם יער אילנות שמצפון מערב) נטיעה בעצי אקליפטוס, ברוש ואורן החל משנת 1942, על ידי מחלקת הייעור של ממשלת המנדט הבריטי על אדמות חוליות קלות. ביער יש פריחת אירוסי ארגמן וצבעוני השרון מעטה. מינים נוספים שגדלים בסביבה הם תורמוס ארצישראלי, תורמוס צר עלים, מרסיה יפהפייה ושום תל אביב (מין אנדמי, הגדל באדמות קלות בשפלה ובשרון בלבד). ביער צומחים גם עצי שיטה כחלחלה רבים (מין שהובא לייצוב חולות על ידי הבריטים, אך מאז החל להתפשט ללא שליטה, ונחשב לאחד הצמחים הפולשים המזיקים ביותר בישראל).

ממערב ליער קדימה שוכנת "שמורת אלוני קדימה", שהיא למעשה רק מקבץ של מספר אלוני תבור, שריד ליער השרון העתיק, בשטח של 9 דונם המוקף שדות חקלאיים.[4]

בצמוד ליער ממזרח, סמוך לכביש המחבר בין עין שריד לבין עין ורד בשטח המועצה האזורית לב השרון, הייתה מחפורת ישנה שנוצרה כתוצאה מגנבת קרקע מתמשכת. השטח הוזנח, פסולת בניין הושלכה בו, ומינים פולשים השתלטו עליו. בשנת 2015, שוקם המקום ונחפרה בו שלולית חורף.

היער מהווה "ריאה ירוקה" ואתר פיקניקים לתושבי הסביבה, אך שני כבישים מתוכננים לחצות אותו:

  • כביש 562 - כביש האורך הקיים המחבר את צורן עם כביש 553 מדרום, שהמשכו עד לכביש 57 באורך 2.8 ק"מ נסלל בחלקו בתוך היער.
  • כביש 561 - כביש רוחב שאמור לחבר את צורן וקדימה לכביש 4, להמשיך לכביש 2 ועד לרחוב שלום עליכם בנתניה, יחצה את היער בנקודת החיבור עם כביש 562.[5]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בקדימה-צורן 22,718 תושבים (מקום 97 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לקדימה-צורן דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 88.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 12,558 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[6]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יעל דראל‏, תושבי קדימה-צורן מתנגדים לתוכנית המתאר: "כלואים בכבישים", באתר וואלה!‏, 25 באוקטובר 2017
  4. ^ אלי אשכנזי, יער החלומות: האלונים חוזרים לשרון, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2010
  5. ^ צפריר רינת, כביש מאיים על עתידו של מוזיאון העצים של ישראל, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2001
  6. ^ פרופיל קדימה-צורן באתר הלמ"ס


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0