רבי אלתר יחזקאל אליהו הורוביץ

האדמו"ר מדז'יקוב
רבי אלתר יחזקאל אליהו הורוביץ
לידה	ג' בחשוון תרמ"ה; דז'יקוב
נרצח	ז' באדר ב' תש"ג (בגיל 58); מחנה פלאשוב
מקום פעילות	דז'יקוב, טארנוב
השתייכות	חסידות דז'יקוב
רבותיו	אביו רבי יהושע הורוביץ
	י"א בטבת תרע"ג – ז' באדר ב' תש"ג; (30 שנה)
	→ רבי יהושע הורוביץ רבי יהודה הורוביץ ←

רבי אלתר יחזקאל אליהו הורוביץ (ג' בחשוון תרמ"ה - ז' באדר ב' תש"ג) היה האדמו"ר הרביעי מדז'יקוב.

קורות חייו

נולד בדז'יקוב שבגליציה בג' בחשוון תרמ"ה^[1] (ויש אומרים בתרל"ט^[2]) לרבי יהושע הורוביץ בעל "עטרת ישועה", כבן יחיד לאחר 4 בנות. לפי המסורת החסידית נולד בזכות ברכתו של רבי אלעזר מריישא^[3] מצעירותו היה חלוש וחולני. בגיל 15, בשנת תר"ס, נשא את חוה בת דודו רבי ישראל הגר מויזניץ, ולאחר תקופה ששהה בחצרו חזר לדז'יקוב. מאוחר יותר, בשנת תרס"ט (1909), מינהו אביו לרב העיר במקומו^[4]. בשנותיו האחרונות בהן נבצר מאביו לקבל את חסידיו, שלחם אל בנו רבי אלתר לבקש את ברכותיו ולמסור לו קוויטלאך^[3].

לאחר פטירת אביו בי"א בטבת תרע"ג מונה לממלא מקומו. בימיו התרחבה חצר החסידות ונאמדה באלפים, היא נחשבה לאחת החסידויות הגדולות בגליציה^[4]. תפילותיו משכו המונים, והטישים נערכו עד שעות הבוקר^[4]. אישיותו היתה דומיננטית בגליציה והוא לא נמנע מלהביע את דעותיו בעניינים הציבוריים בגליציה^[3].

במלחמת העולם הראשונה נמלט לחמיו לויז'ניץ ואיתו לגרוסוורדיין^[5] ושהה שם עד תום המלחמה. אחרי המלחמה לא חזר כמעט לדז'יקוב^[6] אלא ייסד את חצרו בטארנוב, ושוב לא התערב בענייני העיר דז'יקוב. הדיין רבי שמעון הרץ כיהן כרב באופן זמני. רק בשנת תרפ"ה נבחר בנו רבי חיים מנדל לכהן כרב העיר.

בין מלחמות העולם חוותה חצרו בטרנוב פריחה מחודשת ובקלויז שלו גדלו תלמידי חכמים רבים. הוא אף פתח במקום את ישיבתו "בית דז'יקוב". וצעירים רבים נמנו על חסידיו ואוהדיו. חלקם למדו ב"קלויזים" הדז'יקובאים בערי גליציה המערבית, וחלקם עסקו במסחר והתאגדו בתנועות צעירי אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל^[3].

אף שלא השתייך רשמית למפלגה כלשהי, אהד ותמך בגלוי בתנועת אגודת ישראל, ובנו רבי מאיר היה אחד ממנהיגי התנועה בגליציה. כן פעל ותמך בפעולותיה למען ארץ ישראל. לפי עדות בתו, דבורט'שה אברומוביץ, הודיע בשנת תר"צ על רצונו לעלות לארץ ישראל, ולמסור את האדמו"רות לבנו היושב בדז'יקוב. לאחר התנגדות בני משפחתו הוחלט שחמיו, הרבי מויז'ניץ, יכריע בעניין. והוא אכן הכריע שעוד לא הגיע הזמן שרבי אלתר יעלה לארץ ישראל^[3].

בחורף תרצ"ז ביקר אצל חסידיו בלונדון ובבלגיה.הביקור סוקר בעיתונות שציינו את אישיותו וידיעותיו, ואף מלך אנגליה שלח לו מכתב כאות תודה על הביקור, והוא אף רואיין בעיתונים השונים והתייחס למגוון הבעיות האקטואליות^[3].

בשנת תרצ"ז (1937) צפה את חורבן יהדות אירופה, וקרא לחסידיו להגר מפולין^[7]. בסוף שנת תרצ"ט חזר עם משפחתו לדז'יקוב, הקטנה יותר. ביום השלישי למלחמת העולם השניה נמלט עם רוב יהודי דז'יקוב לפוקשיבניצה, אך לאחר שהנאצים נכנסו אף לעיירה זו - נדד במשך זמן מה עד שחזר לטרנוב. בגטו טרנוב, התעללו בו הנאצים וגזזו את זקנו ופיאותיו. גם בגטו המשיך רבי אלתר לערוך טישים ולהנהיג את חסידיו.

כשנודע שהנאצים מבקשים את ראשו כאחד ממנהיגי היהדות, הוברח בסוף שנת תש"ב לגטו קראקא. תקופה מסויימת הסתירוהו עם רבי אהרן מבעלז^[3], ולפי דעה אחרת עם רבי משה מבויאן-קראקא^[4]. לאחר מכן סודר לו תפקיד כפועל בבית חרושת למברשות. הוא סבל אז ממחסור בתרופות למחלותיו הכרוניות. בתקופה זו עבר ניתוח בעינו שנחבלה ממכת ציציות טליתו. ביום ו' באדר ב' תש"ג, חיסלו הנאצים את הגטו. את הגברים הצעירים שלחו למחנה עבודה בפלאשוב שליד קראקא, ואת השאר שילחו לאושוויץ או המיתו במקום. חלק נוסף, ביניהם רבי אלתר, הובלו למחנה פלאשוב, ושם נרצחו למחרת בז' באדר ב' תש"ג. הם נקברו למחרת בקבר אחים שנכרה במקום. אשתו שהתה במחנות פלאשוב וסקארז'יסק, ונפטרה מטיפוס בשנת תש"ד.

מתורותיו נדפס הקונטרס "זכרון יחזקאל"^[7].

צאצאיו

רבי חיים מנחם דוד הורוביץ, חתן דודו רבי עמנואל וולטפרייד (השני) מפשדבורז'-לודז', מילא את מקום אביו ברבנות דז'יקוב כשעבר לטרנוב. נספה בתש"ד.
- בתו אלטע פערל, אשת רבי משה הגר מסערט ויז'ניץ.
- בנו רבי יהושע הורוביץ מחבר הספר "אהל יהושע".
  - בנו רבי יחזקאל אליהו מקים מוסדות ד'זיקוב בירושלים.
    - בנו הרב חיים מאיר הורוביץ, האדמו"ר מדז'יקוב בגבעת זאב.
    - בנו הרב מנחם דוד הורוביץ, האדמו"ר מדז'יקוב ירושלים.
  - חתנו האדמו"ר רבי שלמה יוסף אנגלרד מראדזין
רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.
רבי מאיר הורוביץ מריישא, ממנהיגי אגודת ישראל בגליציה.
רבי יעקב שלום הורוביץ.
בתו דבורה, אשת הרב משה ארנון (אברמוביץ).

קישורים חיצוניים

רבי יצחק לוין, אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק 3, עמ' 137 - 140, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הרב אלתר יחזקאל אליהו האראוויץ אילן יוחסין.
ספר קהילה, טרנובז'ג - דזיקוב - ספר זכרון ועדות, תל אביב תשל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', ירושלים תשמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

הערות שוליים

↑ ספר קהילה, טרנובז'ג - דזיקוב - ספר זכרון ועדות, תל אביב תשל"ג, עמ' 96 והלאה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), התאריך נכתב על בסיס עדותו של בנו רבי יהודה; מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', ירושלים תשמ"ב, עמוד 154 והלאה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
↑ רבי יצחק לוין, אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק 3, עמ' 137 - 140, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 ^3.3 ^3.4 ^3.5 ^3.6 ספר קהילה, טרנובז'ג - דזיקוב - ספר זכרון ועדות, תל אביב תשל"ג, עמ' 96 והלאה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', ירושלים תשמ"ב, עמוד 154 והלאה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
↑ בדרך שיכל את בנו יהושע, בן השנתיים.
↑ מלבד בימי היארצייט להוריו הקבורים בדז'קוב
^ ^7.0 ^7.1 רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, חלק יג, עמ' 62