רבי יוסף קאליש (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מאמשינוב
רבי יוסף קאליש
רבי יוסף קאליש - האדמו"ר מאמשינוב
רבי יוסף קאליש - האדמו"ר מאמשינוב
לידה סיוון תשט"ז
ארצות הברית
פטירה י"ב בניסן תש"פ (בגיל 63)
בורו פארק
חיבוריו תורת יוסף, בדרכי החסידות
אב רבי יצחק קאליש
צאצאים הרב מנחם קאליש והרב אשר חיים קאליש
חותנים הרב אליהו שטרנבוך
האוהל על קברו בבית החיים בטבריה

רבי יוסף קאליש (סיוון תשט"ז - י"א ניסן ה'תש"פ) היה האדמו"ר מאמשינוב (בכתיב יידי: אמשינאוו) בארצות הברית.

קורות חייו

נולד במנהטן שבניו יורק לרבי יצחק קאליש, האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית, צאצא של ראש השושלת רבי יצחק מווארקא. נקרא על שם סבו רבי יוסף קאליש, האדמו"ר השלישי מאמשינוב.

למד בישיבת שערי יושר בניו יורק, ונחשב לבחיר תלמידיו של ראש הישיבה רבי אברהם יוסף רוזנבלום.

נשא את בתו של רבי אליהו שטרנבוך, ראב"ד קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן ולאחר נשואיו התגורר בניו יורק ועמד בראשות כולל 'אהל יוסף'. בהמשך עבר להתגוור באנטוורפן, ובשנת תשנ"ג חזר לבורו פארק. בתקופת מגוריו באנטוורפן היה מקורב אל רבי יעקב לייזר, האדמו"ר מפשוורסק, שהעריכו מאוד. כן היה בקשר תורני עם הרב חיים קרייזווירט.[1]

לאחר פטירת אביו בי"ט באדר תשנ"ג הוכתר על פי צוואתו לממלא מקומו.

האדמו"ר הנהיג בקרב חסידיו להתאסף יחד לעיתים קרובות, וכן להקים חבורות ללימוד מדרש רבה, כמנהג וורקא-אמשינוב. הוקמו חבורות אברכים במונסי ובלייקווד, וכן בירושלים בראשות בנו הרב מנחם.

היה מרבה בעשיית צדקה וחסד, ובפרט במתן בסתר. היה שולח באופן קבוע סכומים גדולים למשפחות נצרכות.[2]

סבל מכמה מחלות, בשנת תשע"ה היה במצב קשה, ובשנים הבאות היה חלוש ומטופל בדיאליזה.

במהלך שנות מחלתו, עלו חלק מחסידיו לישראל ונקשרו לרבי יעקב אריה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב בירושלים, אך המשיכו להתאסף יחד עם בנו של רבי יוסף, הרב מנחם קאליש, בחבורה בשם "זרע יצחק".

במהלך התפרצות נגיף הקורונה נדבק בנגיף, וחמישה ימים לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. נפטר בי"א בניסן תש"פ[3]. ארונו הובא לקבורה בארץ ישראל, ונקבר לצד אביו בבית הקברות העתיק בטבריה. בשנת תשפ"ב לקראת יום השנה השני, הוקם אוהל על קברו בטבריה.

שני בניו הוכתרו לאדמו"רים.

ספריו ודברי תורתו

בשנת תשפ"ג לקראת יומא דהילולא השלישי יצא לאור ספרו הראשון על מסכת פסחים, חידושים בסוגיות הש"ס והרמב"ם, בשם "תורת יוסף".[4]

חלק מדברי תורתו על התורה נלקטו במסגרת גליונות "שיח חסידים", ולאחר פטירתו כונסו בקובץ "דבריהם הם זכרונם". כמו כן התפרסם קובץ "בדרכי החסידות" - מכתב ארוך שכתב בשפת האידיש ובו הדרכות בדרכי חסידות וורקא ואמשינוב.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • צבי מרדכי רבינוביץ, בית יוסף להבה, תולדותיו ומשנתו של כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינאוו זצוק"ל. יצא לאור לקראת יום השלושים, י"א אייר תש"פ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים