רבי יהושע בן כפוסאי
| תקופת הפעילות | דור שלישי לתנאים – דור רביעי לתנאים |
|---|---|
| רבותיו | רבן גמליאל דיבנה |
| בני דורו | רבי חנינא בן אנטיגנוס; רבן שמעון בן גמליאל; רבי יהודה הנשיא |
| בת זוג | בת רבי עקיבא |
רבי יהושע בן כפוסאי היה תנא בדור השלישי וחתנו של רבי עקיבא.
שמו
שמו של רבי יהושע מופיע בוורסיות שונות בספרות חז"ל: בן קבוסאי;[1] בן קפוסאי;[2] בן קופסאי;[3] בן קבוסיי;[4] בן קפוצאי;[5] בן כפוסאי;[6] בן קבסוי;[7] בן קבסיו.[8]
זמנו ורבותיו
העיד על עצמו שנמנה עם חכמי בית הוועד ביבנה: "אמר ר' יהושע בן קבוסאי כל ימיי הייתי קורא המקרא הזה (במדבר יט) וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא ולא מצאתיו אלא באוצר של יבנה, ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפילו על מאה טמאים".[9] מהתוספתא עולה שהיה נוכח בבית המדרש כשחלקו חכמים עם רבי אליעזר בן הורקנוס בהלכה מהלכות מעשרות: "אמר (לו) ר' יהושע בן קבוסיי, מימי לא גס לבי לומר לאדם צא ולקט תמרות של חרדל וכבוש, והוי פטור מן המעשרות",[4] ממשמעות ההלכה עולה כי "ר' יהושע בן קבוסיי סובר כחכמים ופוטר, אבל מ"מ לא גס לבו להורות כן למעשה",[10] אולי משום שהיה צעיר לימים. העיד על מעשיהם של רבן גמליאל דיבנה ואונקלוס כמעשה-רב: "מעשה ברבן גמליאל ואונקלוס הגר שהיו באשקלון וטבל רבן גמליאל במרחץ ואונקלוס בים, אמר ר' יהושע בן קופסאי, עמהן הייתי ולא טבל רבן גמליאל אלא בים".[3] במקור אחר מצטט רבן שמעון בן גמליאל הלכה בשמו: "רשב"ג אומר משום ר' יהושע בן קפוסיי".[11]
אזכורים
בספרות חז"ל בשמו כמה הלכות בכור. בתוספתא: "רבי יהושע בן קפוסאי אומר אין שוחטין את הבכור אלא על פי שניים";[12] במקור אחר חלק על רבי חנינא בן אנטיגנוס בפרטי שחיטת בכור.[13]
| ” | אמר רבי יהושע בן קבסוי: כל ימי הייתי בורח מן השררה, עכשיו שנכנסתי כל מי שהוא בא ומוציאני, בקומקום הזה אני יורד לו, מה הקומקום הזה כווה ומפציעו מפחם בו, כך אני יורד לו | “ |
משפחתו וקורותיו
בבבלי מתואר מפגש שאירע בינו לבין רבי יהודה הנשיא:
פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מונחין על כתיפו. אמר לפניו יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר: בזו לא חייב רבי מאיר חטאת? אמר ליה: דקדק רבי מאיר עד כאן? שלשל רבי טליתו. כי אתא רבין אמר: לא יהושע בן זירוז הוה – אלא יהושע בן כפוסאי היה, חתנו של רבי עקיבא. אמר: בזו לא חייב רבי עקיבא חטאת? אמר לו: דקדק רבי עקיבא עד כאן? שלשל רבי טליתו
ממקור זה עולה שהיה חתנו של רבי עקיבא וכי האריך ימים עד דורו של רבי. בעל התפארת ישראל הייתה לו גירסא שהוא היה חותנו של רבי עקיבא והוא משער שאולי זה שמו של כלבא שבוע[14].
בירושלמי מעיד ר' יהושע על עצמו שקיבל תפקיד של שררה בעולמם של חכמים.[8]
לקריאה נוספת
- הרב מאיר שפירא, שו"ת אור המאיר, פיעטרקוב תרפ"ו, עמ' [3-2], באתר hebrewbooks
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יהושע בן כפוסאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 635–636, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ תוספתא (ליבר'), מסכת דמאי, פרק א', הלכה י
- ^ תוספתא (ליבר'), מסכת בכורות, פרק ג', הלכה יט
- ^ 3.0 3.1 תוספתא (ליבר'), מסכת מקוואות, פרק ו', הלכה א
- ^ 4.0 4.1 תוספתא (ליבר'), מסכת מעשרות, פרק ג', הלכה ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ט עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ג', הלכה ד'.
- ^ 8.0 8.1 תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ו', הלכה א'
- ^ תוספתא (ליבר'), מסכת דמאי, פרק א', הלכה י; השוו: תוספתא (ליבר'), מסכת מכשירין, פרק ג', הלכה ט: "ומאוירה של יבנה למדתי טהור אחד מזה על מאה טמאין"; תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ג', הלכה ד'
- ^ ליברמן, תוספתא כפשוטה, הע' 16-17
- ^ תוספתא (ליבר'), מסכת עבודה זרה, פרק ה', הלכה ד; השוו: תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ב עמוד א'
- ^ תוספתא (ליבר'), מסכת בכורות, פרק ג', הלכה ו; השוו: תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ תוספתא (ליבר'), מסכת בכורות, פרק ד', הלכה ג; השוו: תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ט עמוד א'
- ^ תפארת ישראל, מסכת ידיים, פרק ג', משנה ה'.
