איסי בן יהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איסי בן יהודה היה תנא שחי בשנות ה-ג'תת"ק (בסוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית לספירה).


זהותו

בגמרא מובא[1]: הוא יוסף איש הוצל, הוא יוסף הבבלי, הוא איסי בן גור אריה, הוא איסי בן יהודה, הוא איסי בן גמליאל, הוא איסי בן מהללאל. ומה שמו? איסי בן עקביה שמו. בתלמוד הירושלמי[2] מוסיפים: "הוא יוסי בן יהודה, הוא יוסי קטנתן שהיה קטנן של חסידים". בעל ערכי תנאים ואמוראים[3] מסביר שעיקר שמו היה אסי בן עקביא - שמו ושם אביו. ומה שנקרא בן גמליאל ובן יהודה, שמא ממשפחת נשיאי יהודה היה ומבני יהודה. וגור אריה נקרא על שם חכמתו. וכן מהללאל על שם ואיש לפי מהללו "שהיה תלמידם של חסידים וחביבין עליו דברי תורה"

ביוגרפיה

נולד בהוצל שבבבל על שמם נקרא איסי איש הוצל, וכן "יוסף הבבלי". הגיע לארץ ישראל ולמד בישיבתם של רבי אלעזר בן שמוע ושל רבי יוסי[4].

אודות לימודו אצל רבי אלעזר, מובא בגמרא שהיה חביב מאוד על רבו שאמר עליו: ""אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר"", וקרא עליו את הפסוק[5] מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי[6].

מתורתו

הוא היה עוסק רבות בכבוד תלמידי חכמים, כדי שעל ידי זה יקנאו אחרים בכבוד תלמידי החכמים ויעשו כמעשיהם[7].

שיטתו זאת מיוסדת[8] על פי מאמרו המצוטט[1] בידי רבה בר בר חנה מפי רב שמואל בר מרתא תלמידו של רב בשמו[9]: "מניין שאין שואלין בכלדיים? שנאמר[10] תמים תהיה עם ה' אלהיך". משמעות הדברים היא שלראיית החוזים במזלות, הצופים את העתיד להיות ואת הנגזר משמים לעתידו של האדם, אין כל משמעות בכל הנוגע לעתידו של יהודי, מכיון שאין מזל לישראל, כלומר עתידו הרוחני של האדם אינו קשור במזלו אלא בבחירתו, ביגיעתו ובקנאתו בתלמידי החכמים ורצונו להיות כמוהם[11]

כבוד המקום

הוא היה אומר שהאיסור החמור "את ה' [הוא] מגדף" נאמר על מי שמברך (בלשון סגי נהור) את השם[12].

כמו כן היה מחמיר במצוות כבוד אב ואם, שעליהם נאמר "השווה כבודם לכבוד המקום"[13], ובניגוד לדעתו של רבי אלעזר בן מתיא, שפסק שאם אביו אומר "השקיני מים" ומצוה לעשות, "מניח אני כבוד אבא ועושה אני את המצוה, שאני ואבא חיבים בדבר מצוה" סובר איסי בן יהודה "אם אפשר ליעשות על ידי אחרים תעשה על ידי אחרים ועוסק בכבוד אביו" וכמותו פסק רב מתנה.

הוא החמיר בדין מפני שיבה תקום, שטעמה הוא כדי לכבד את מי שזכה לחכמה על ידי מאורעות חייו שמהם למד את מעשי ה'[14], ועל פי הסוד - מכיון "שהשיבה מורה על כבוד השכינה" שנמשלת כזקן[15] וסבר שהיא חלה אפילו על זקן עם הארץ.

כבוד תלמידי חכמים

איסי בן יהודה סיפר בשבח של כל אחד מחכמי דורו, בכל אחד בתכונתו המיוחדת לו. [16].

הוא היה אומר[17] שתלמידי חכמים נענשים חמורות מכיון שהם מזלזלים בעצמם: "איסי בן יהודה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן? לא מפני שמנאפין, ולא מפני שגוזלין, אלא מפני שהן בוזין בעצמן".

היה אומר: "מניין היודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד שחייב לנהוג בו כבוד? שנאמר[18] כָּל קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָא בֵּהּ [וּמַלְכָּא עֲשִׁית לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא]"[1]. כאשר רב אסי הקפיד על כבודו של רב, והחרים את שילא בר אבינא שעבר על פסקו, הוא תלה זאת בכך שהוא ממשיך את דרכו של איסי בן יהודה[19].

לקריאה נוספת

  • לתולדות התנא איסי בן יהודה, סיני לד' עמודים רלא - רמ. שכה - שלד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיג עמוד ב.
  2. ^ על בבא קמא ג ז
  3. ^ ערך אבא יוסי בן קיטונתא
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף פא עמוד א
  5. ^ תהלים קיט, צז.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף יח עמוד א.
  7. ^ בנימין זאב וולף בן שמואל, עיר בנימין [ב"ח סימן קנז], באתר HebrewBooks, על פי לשון הרמב"ם "מצוה לספר בשבח החכמים בתורתם וחכמתם, כדי שקנאת סופרים תרבה חכמה".
  8. ^ כמובא בעיר בנימין שם
  9. ^ משום רבי יוסי איש הוצל, ראה בפסקה #זהותו
  10. ^ דברים יח, יג.
  11. ^ שם: והנה זה יתכן אם נאמר כי החכמה היא מהא-ל ית' דיהיב חכמתא לחכימין על פי המעשה (דניאל ב כא), וכאמרם ז"ל (נדה דף ע' ע"ב) מה יעשה האדם ויחכם, יבקש ממי שהחכמה שלו. אבל אם נאמר כמאן דאמר מז"ל מחכים ויש מזל לישראל, אם כן מה לנו לשבח להחכמים שהרי אין זה תלוי בבחירת האדם.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ז עמוד ב.
  13. ^ קדושין (לב, א)
  14. ^ ספר החינוך מצוה רנז
  15. ^ שהרדב"ז טעמי המצוות סימן כג על פי הפסוק "ושער ראשיה כעמר נקי"
  16. ^ איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות. לרבי מאיר חכם וסופר. רבי יהודה - חכם לכשירצה. לרבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. לרבי יוסי נמוקו עמו. ולרבי יוחנן בן נורי קופה של הלכות. לרבי יוסי הגלילי - מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. לר' שמעון בן גמליאל חנות מלא ארגון טב - אבות דרבי נתן פרק שמונה עשר משנה ג
  17. ^ אבות דרבי נתן פרק תשעה ועשרים משנה ו
  18. ^ דניאל ו, ד.
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף לו עמוד ב.