שמעון התימני
| מקום פעילות | יהודה |
|---|---|
| תקופת פעילות | דור שלישי לתנאים |
| השתייכות | המתיבתא ביבנה |
| בני דורו | רבי יהודה בן בבא רבי עקיבא רבי טרפון |
שמעון התֵּימָנִי (או שמעון התִּימְנִי; פעל במאה ה-2 ג'תת"ם - ג'תת"ף[1]) היה תנא בן הדור השלישי, ככל הנראה ממוצא תימני או מהעיר תמנה, והיה פעיל ביהודה[2].
קורות חייו
שמעון התימני היה אחד משלושת החכמים בשם "שמעון", לפני מרד בר כוכבא, כאשר שני האחרים היו שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא[3]. היה חברם של רבי יהושע בן חנניה, רבי עקיבא ורבי טרפון[4][5]. היה מקיים מפגש לימוד יומי עם רבי יהודה בן בבא[6]. תורתו המובאת במשנה ובברייתא מתייחסת בדרך כלל לענייני הלכה, ורק חלק קטן ממנה בעל אופי אגדי[4]. נודע ביכולתו לפתור סוגיות מורכבות[7] והיה לאחד החכמים החשובים ביותר בסנהדרין ביבנה ובין המעטים שהיו בקיאים בשבעים שפות[4]. ככל הנראה מת בגיל צעיר בטרם הוסמך לרבנות ולפיכך מעולם לא כונה "רבי"[7].
מתורתו
שמעון התימני נזכר פעמים אחדות במשנה ובתוספתא[8].
מחלוקת מפורסמת במשנה בה נחלק שמעון התימני, שהלכה נפסקה כמותו, היא בעניין ממזר. גדולי התנאים נחלקו מהם איסורי העריות שהילד שנולד מהם נחשב ממזר. לדעת רבי עקיבא הילד ממזר בכל איסור ערווה שהוא בלא תעשה. לדעת רבי יהושע בן חנניה רק באיסורים שעונשם מיתת בית דין חל דין זה. שמעון התימני בדעת אמצע, ולדעתו כלולים בדין ממזר איסורי ערווה שעונשם כרת, וההלכה נפסקה כמותו כבר במשנה.[9]
הלכה נוספת משמו שהובאה במשנה היא לגבי התרעה בשופרות על סכנה, שלפי שמעון התימני יש להתריע על מגפה גם בשבת.[10]
מחלוקת על מוצאו
ישנה מחלוקת בנוגע למוצאו בשל אפשרויות הניקוד המילה של כינויו - התימני, האם יש לנקד התֵּימָנִי, כלומר מתימן, או התִּימְנִי שככונתו מתמנה שבחבל ארץ יהודה בארץ ישראל.
לפי היעב"ץ נראה שהיה זה חכם מתימן. ד"ר משה גברא כותב כי יש סמך לדברי היעב"ץ, כי אם הוא היה בן העיר תמנה, היה נקרא שמעון איש תמנה כמו שאר החכמים שנתכנו על שם עירם, כגון אנטיגנוס איש סוכו שבא מהעיר סוכו, יוסי בן יועזר איש צרידה שבא מהעיר צרידה, יוסף בן יוחנן איש ירושלים שבא מהעיר ירושלים. לעומתם, כל החכמים שבאו מחבל ארץ ולא מעיר ספציפית כונו כמו שמעון התימני, לדוגמה, נחום המדי בא מארץ מדי, הלל הבבלי בא מארץ בבל, רבי יוסי הגלילי בא מחבל ארץ הגליל, ניתאי הארבלי בא מחבל ארץ הארבל[11].
לעומת זאת, בפירוש רש"י לתלמוד, נכתב ש"מתמנה היה". הסוברים שמתמנה היה, מסתמכים על כך שתימן המודרנית אינה אותו חבל ארץ שנקרא בלשון חכמים "תימן" (מאידך, ב"תפילת נבונאיד" נזכרת ארץ תימן התואמת את תימן של ימינו) [12]ומסתמכים על כך שבכתב יד קאופמן של המשנה במסכת תענית הניקוד הוא הַתִּמְנִי (מאידך, במסכת יבמות נכתב "התימני" והניקוד של כת"י קאופמן הוא מאוחר), מה שמתאים גם לנוסחים הגורסים "התבני", שכן העיר תבנה היא תמנה המקראית.[13]
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "שמעון התימני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1225-1226, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ שמעון אפלבאום (תשל"ו). Prolegomena to the study of the Second Jewish Revolt (A.D. 132-135). British Archaeological Reports עמוד 21
- ↑ לי איי. לוין (1 בדצמבר 1994) The Galilee in late antiquity Jewish Theological Seminary of America עמוד 172
- ↑ גדליה אלון (יוני 1977). The Jews in their land in the Talmudic age, 70-640 C.E. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמוד 475
- ^ 4.0 4.1 4.2 הרב עדין אבן ישראל (23 בנובמבר 1993) The Talmud: The Steinsaltz Edition : Tractate Ketubot. Random House עמוד 14
- ↑ אם. לאו (2006) Rav Lau on Pirkei Avos: A Comprehensive Commentary on Ethics of the Fathers מנורה. עמוד 304
- ↑ מירל הדס-לבל (1 בדצמבר 2006). Jerusalem against Rome Peeters Publishers עמוד 281
- ^ 7.0 7.1 יוסף אשר וייס (2007). A daily dose of Torah Artscroll-Mesorah Publications. עמוד 228
- ↑ תוספתא, ביצה, ב, ד', סנהדרין, יב, ב', יבמות, ו, י'.
- ↑ משנה, מסכת יבמות, פרק ד', משנה י"ג
- ↑ משנה, מסכת תענית, פרק ג', משנה ז'
- ↑ אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 630.
- ↑ Sea ים, באתר Dictionary of Deities and Demons in the Bible Online
- ↑ כרך ב, שערי לשון, מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים, מוגשים למשה בר-אשר, מוסד ביאליק, 2007, עמ' 167
שמעון התימני40226715Q2892375