רבי יעקב ניסן רוזנטל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי יעקב רוזנטל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב ניסן רוזנטל
הרב רוזנטל, ה'תש"ע
הרב רוזנטל, ה'תש"ע
לידה ט"ו בסיון ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה י"ז באייר ה'תש"ע (בגיל 85)
מקום פעילות חיפה, ישראל
תחומי עיסוק דיין
רבותיו הרב יעקב משה חרל"פ, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב אברהם ישעיהו קרליץ
תלמידיו הרב שלמה משה עמאר
חיבוריו "משנת יעקב" על משנה תורה לרמב"ם
אב הרב אברהם דוד רוזנטל

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרב אברהם דוד רוזנטל, ששימש כרבה של שכונת שערי חסד בעיר. למד תורה מפי הרבנים יעקב משה חרל"פ, איסר זלמן מלצר, החזון איש והרב מבריסק.

בגיל 20 החל להשקיע זמן רב בלימוד חלק חושן משפט בשולחן ערוך העוסק במשפט עברי, וזאת באופן עצמאי בישיבת עץ חיים, ותוך שימוש חכמים של רבנים מפורסמים כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב מלצר, הרב פרנק והרב הרצוג. החזון איש יעץ לו להתמנות לדיין כדי להתפרנס[דרוש מקור]. הוא מונה לדיין בצפת על ידי הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג בגיל 27, והיה צעיר הדיינים בישראל. כעבור חצי שנה עבר לחיפה, וכעבור שלוש שנים נוספות מונה לאב בית דין בחיפה. הוא שימש בתפקיד זה כ-25 שנה, עד לפרישתו בגיל 55.

בשנת 1966 הוזמן על ידי הרב זלמן סורוצקין לכהן כחבר בוועד הפועל של ועד הישיבות בארץ ישראל.

מדי שבוע היה מעביר שיעור לרבנים ודיינים. שימש כרב הפוסק של החברה קדישא בחיפה. בשנת 1975 התמודד לכהונת הרב הראשי של חיפה, ובעיתונות נטען שהוא נתמך על ידי הרב שלמה גורן,[1] אך לא נבחר. הרב רוזנטל הקים את ישיבת הגר"א בחיפה, שלימים הפכה לכולל אברכים, והוקמו לה סניפים נוספים של כוללים גם בבני ברק, פתח תקווה, קריית ספר ורמת השרון. לרשת כוללים זו התמסר במיוחד לאחר פרישתו מבית הדין, ובראשות הסניפים עומדים בניו של הרב רוזנטל. כמו כן מסר במשך כמה שנים שיעורים בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים לתלמידי השיעורים הגבוהים, בענייני סדר זרעים וסדר קדשים. מסר מדי שנה שיעורים במסגרת מפעל ירחי כלה של ישיבת פוניבז'.

הרב רוזנטל נפטר בי"ז באייר ה'תש"ע ונקבר לפי בקשתו בחלקת הילדים של בית הקברות הישן בחיפה.

הרב רוזנטל בהלוויה של הרב אברהם שפירא בישיבת מרכז הרב

יצירתו, השקפתו ודרכו ההלכתית

הרב רוזנטל כתב סדרה של 15 כרכים בשם משנת יעקב, על משנה תורה של הרמב"ם (ירושלים-חיפה תשמ"ו-תשע"ג).

התאפיין בעצמאות מחשבתית והלכתית, ולא נרתע מעמדות שאינן מקובלות. כך למשל סבר כי עלייה בזמן הזה להר הבית, אם נעשית לאחר טבילה כדין, ונעשית מתוך רגש קודש של קירבה לקדש הקדשים - ובפרט כשנעשית לצורך תפילה על בניין בית המקדש - נחשבת כעליה לדבר מצווה, ואין בה משום עבירה על מורא מקדש (לאור דברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ב)[2] על פי עדות תלמידו הרב שלמה משה עמאר היה מגיע הרב רוזנטל בצעירותו עם הרב פרנק לפתח הר הבית כדי לראות את מקום בית המקדש, אך הם לא נכנסו להר מכיוון שהרב פרנק אסר כניסה להר הבית,[3]), ברבות השנים אסר גם הוא את הכניסה להר הבית, בשל החשש מעלייה המונית למקומות האסורים לטמאי מתים.[4]

סירב לחתום על כרוז בגנות התנדבות בנות דתיות לשירות לאומי והוכה בשל כך בידי קנאים בבני ברק,[5] לפי איתם הנקין, נמנה הרב רוזנטל עם עשרת הרבנים שפסקו להיתר בעילום שמם בפרשת האח והאחות, ושעל חוות דעתם ביסס הרב שלמה גורן את ההיתר בפרשה.[6][7]

הרב רוזנטל נהג מנהג מיוחד הנקרא "בית דין של מטה", בו מכנסים שלושה פוסקי הלכה לבית דין על מנת לגזור על רווקים ורווקות שיינשאו, על זוגות חשוכי ילדים שייפקדו ועל חולים שיתרפאו. מנהג זה של כינוס בית דין למקרים אלו נעשה בעיקר ביום הפורים, אך גם בהזדמנויות נוספות במשך השנה. הוא מבוסס על העיקרון שבית דין של מעלה מקיים את מה שגוזר בית דין של מטה (כגון בקידוש החודש ובהתרת נדרים).[8] מנהג מיוחד זה נוסד בשנת תשנ"ח (1998), בהחלטה ספונטנית ביום הפורים צירף אליו הרב רוזנטל מספר תלמידי דיינות על מנת לברך רווקים ורווקות וזוגות חשוכי ילדים, ולדבריו זמן קצר לאחר פורים נושעו כולם. הרב רוזנטל נהג אף לערוך במקרים מסוימים פדיון נפש לחולים, ואף שהעירו לו שהדבר מסוכן, אמר שכיוון שהוא עושה זאת לצורך הרבים, הוא לוקח על עצמו את הסיכון. בריאיון עיתונאי אמר ש"זה עובד - בתשעים ושמונה אחוז מהמקרים".[9]

היה מאזין מדי בוקר למהדורת החדשות, כדי שיוכל להתפלל על עם ישראל.

הרב רוזנטל היה מזוהה עם הרבנות הראשית, אמר הלל ביום העצמאות[10] והתייחס למדינת ישראל כאל "ראשית צמיחת גאולתנו".[11] הוא היה מיודד עם הרב אברהם אלקנה שפירא - מגדולי הרבנים של הציונות הדתית - אך שמר על קשרים טובים גם עם רבני הציבור החרדי, כדוגמת הרב אלעזר מנחם מן שך - מנהיג הזרם החרדי ליטאי. לא היה מזוהה עם אף גוף פוליטי ואף לא הסכים לחתום על כרוזים והמלצות, כדי שלא להיות מזוהה עם כל גוף ציבורי. בניו וחתניו למדו בישיבות חרדיות ומשתייכים למגזר החרדי.

הקפיד שלא לחתום על כרוזים. נמנע גם מכתיבת הסכמות, פרט לספריהם של בודדים מבין תלמידיו.

מדי שבוע מסר שיעור בשולחן ערוך לרבני ערים וקהילות בצפון הארץ. בין המשתתפים: הרב דוד אבוחצירא בעת שכיהן כרבה של נהריה והרב פרץ ציוני רבה של עפולה.

מתלמידיו

משפחתו

הרב רוזנטל היה נשוי לפנינה, בת הרב מרדכי שמואל קרול, רבו הראשון של כפר חסידים, ורבקה, בת הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.[12] אחיו הם הרב ישכר דב רוזנטל, רב שכונת משכנות בירושלים; הרב משה אהרון רוזנטל, ראש כולל הרמ"א בבני ברק ומחבר ספרי "מטה אהרון"; והרב יהושע מאיר רוזנטל, רב שכונת שערי חסד בירושלים.

בניו הם הרב מרדכי שמואל - ראש כולל הגר"א בבני ברק; הרב שלמה זלמן, חתנו של הרב מרדכי אילן, ראש כולל הגר"א ומשגיח בישיבת אור אלחנן לצעירים במודיעין עילית; הרב ישראל דב - דיין בבית הדין הרבני בחיפה וממלא מקום אביו בראשות החברה קדישא המקומית; הרב שמעון משה - ר"מ בישיבת ברסלב בבני ברק; הרב אליהו יהודה - ראש כולל ברמת השרון; הרב יוסף זונדל - ראש כולל הגר"א בפתח תקווה; מאיר חיים - שימש כראש לשכת הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר.

חתניו הם הרב ישראל מאיר ערלנגר - ראש כולל דברי שיר בלונדון, והרב מאיר שמואלביץ - בנו של הרב חיים שמואלביץ, ר"מ בישיבת מיר וראש מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

לקריאה נוספת

  • משפחה, ריאיון עם הרב רוזנטל מ־2008, גיליון 954, 6.5.10, עמ' 32–37

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראובן בן צבי, 11 מועמדים ועוד מועמד..., מעריב, 14 בפברואר 1975
  2. ^ משנת יעקב, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה ז, א-ב.
  3. ^ הר צבי, מקדש מלך, טור מלכה, סי' ב' עמ' לד-לה.
  4. ^ רועי אהרוני, "מצב הרבנות בעלייה" - ריאיון עם הרב עמאר לקראת ראש השנה תשע"ז, באתר עולם קטן
  5. ^ הרב רוזנטל שוקל הגשת תלונה למשטרה על הכאתו בידי קנאים, דבר, 22 בנובמבר 1971.
  6. ^ הרב איתם הנקין, "'זה פאליטיק, לא הלכה' – הרב שלמה גורן, פרשת 'האח והאחות' והרב יוסף אליהו הענקין", אסיף א (תשע"ד).
  7. ^ "בבתי הדין נפוצה השמועה העקשנית כי הוא היה אחד הדיינים שחתמו על פסק הדין של הרב גורן בעניין האח והאחות. חשוב לציין בעניין זה שבקרב בני המשפחה יש המכחישים שמועה זו, שאין לה אישור בכתב." (יואל יעקבי, "בדין ובחסד", בשבע, גיליון 393.)
  8. ^ רות עזריה, בישיבה של מטה, בעלון מעייני הישועה
  9. ^ "משפחה", כ"ב אייר התש"ע.
  10. ^ יואל יעקבי, בדין ובחסד, בשבע, גיליון 393
  11. ^ הספד על הרב אברהם שפירא בהלוויתו, סוכות תשס"ח
  12. ^ מצבת אשתו באתר "עדה המצבה" (ארכיון)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0