שיחה:מירוק ושטיפת כלים מבליעת קדשים/ארכיון

הביטוי "מירוק" אינו מופיע בחז"ל. אני מציע: מריקה ושטיפה (מבליעת קדשים) בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌

למה כל כמה ימים צריך לשנות את השם?

שם ערך זה לא שונה מעולם. התפקיד למצוא את השם הנכון מוטל עליך, ראש חכמי מועצת גדולי התורה של סדר קדשים. אתה היחיד כאן שלמדת את הסוגיות בעיון, וככך לא תוכל להשתמט מלקחת את האחריות המליאה.

מה זה?

צודק, טעות שלי. ועכשיו קח עליך את האחריות כבוגר ישיבת בריסק, וכבד את שמו של הרייש ישיבה שלך או מוטב את כבוד התורה ועזור בענין.

מריקה זה כן מילה שמופיעה היכנשהו?

הביטוי בחז"ל הוא "מריקה ושטיפה".

יכול להיות שזה הביטוי בחז"ל אולם המכלול כתוב בעברית לא בחזלית...

המכלול מתייחס לביטויים כפי שהם קיימים, בחז"ל ובעולם הישיבות, ואינו יכול להמציא ביטויים חדשים. כבוגר ישיבות קדשים, האם יש ביטוי כזה "מירוק ושטיפה"?

אודה על האמת כבר יותר מעשור שלא דברתי בלימוד בעברית כך שקשה לי לענות לך. אבל אולי יהיו מכלולאים אחרים שידעו לענות

למיטב הבנתי, אם הפעולה היא למרק אז צריך לומר מירוק (כגון שורשים גדל, דבר וכו'). אם הפעולה היא למרוק אז צריך לומר מריקה (כגון שורשים נסע, נשא, שטף וכו').

בפסוק זה נכתב "ומורק ושוטף במים" האם תוכל לומר לאיזה פועל זה משתייך.

לכאורה זה ממש מתאים לאפשרות הראשונה, וממילא "מירוק". (למרות ש"שוטף" לא מסתדר לי)

זה מנוקד ושוּטַף

ברור, הבעיה היא ששוטף זאת לא מילה שמשתמשים בה בעברית המדוברת היום, היום אומרים "לשטוף", "שטיפה", "נשטף", לא משתמשים בבניין פועל בשורש הזה בכלל.

בכל מקרה לאחר עיון נוסף נראה לי שיישבתי את הקושיה, מירוק זה מקור נטוי בבניין פיעל, ומריקה זה מקור נטוי בבניין קל, וממילא השאלה היא מסובכת הרבה יותר כי ההבדל ביניהם זה בד"כ חוזק הפעולה, לדוגמא שבר זה בעדינות ושיבר זה בעצמה לרסיסים, רקד זה בעדינות וריקד זה בכל הכח.

בכל מקרה להבנתי בניין פועל ופיעל הולכים ביחד - ממילא זה שהוא שוטף אומר ששיטפו אותו, היינו שטפו בכח, וזה שהוא מורק אומר שמירקו אותו - וממילא מירוק.

הבעיה היא שהמילה שיטפו לא מוכרת ואיני יודע מה דינה, ובטח אי אפשר לכתבה בערך, ממילא להצמיד מירוק לשטיפה זה סוג של כלאיים.

אגב, בערך לא מבואר מה ההבדל בין מירוק לשטיפה.

ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ח', הלכה י"ד "אלא כשישלים לאכול יגעיל השפוד והאסכלה וימרק וישטוף הכלי" לכאורה זה אומר שהבנין הוא "למרק" שזה מירוק, ו"לשטוף" שזה -?

אגב ההבדל ביניהם כתב הרמב"ם בהלכה יב "מריקה בחמין ושטיפה בצונן"

לפי הרמב"ם שהלכה י"ד זה מירוק ושטיפה. אבל לפי הלכה י"ב זה מריקה ושטיפה, וכנראה שלא מדקדקים כל כך בהבדל ביניהם.

טישיו, כדאי להכניס לערך את ההבדל בין מריקה ושטיפה.

כבר הוכנס לפני יותר משעתיים.

הועבר מ"מירוק ושטיפת כלי מבליעת קדשים" ל"מירוק ושטיפת כלים מבליעת קדשים"

השם הנכון אמור להיות מירוק ושטיפת כלים מבליעת קדשים, הלא כן? מה דעתכם, ואולי יש הצעה אחרת? בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌

בעד

מנטרים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌

מקוה האם להוסיף לשם הערך את המילה "מצוות"?

אני מתלבט

מיכי שמש מרפא מישהו מכירים את הסוגיה?

לצערי לא

אני חושב שכדאי להוסיף לערך את המילה "מצוות", מפני שכל החידוש והמהות של דין זה הוא החיוב למרק בלי קשר לצורך של האדם להשתמש אח"כ, והיינו שיש מצוות מירוק בדומה למצוות כיבוס דם חטאת. מישהו מתנגד? בעלי זכות הצבעה‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌

לדעתי מצוות זה חלק מההגדרה ולא שם הערך. אחרת תצטרך לשנות בכל המצוות.

שימו לב בקטגוריה:מצוות עשה, רוב המצוות מופיעות ללא הכינוי "מצווה". אך ישנם כ-10 מצוות בהם כן מופיע הכינוי.

כמו מצוות תוכחה, מצוות תכלת, מצוות הקהל ועוד. לא ממש ברור המכנה המשותף ביניהם

להבנתי צריך להיות ההבדל שבכל מקום שניתן להבין את המשמעות על דבר אחר מוסיפים מצוות בשונה ממקרה דנן. לפיכך אני נגד הוספה כאן.

גם אני חושב שזה תלוי אם המשמעות מובנת. כך זה גם בדוגמה מקטגוריה מצוות עשה.

לא קשור לגמרי אבל מזכיר לי קצת את הדיון בט"ז יו"ד קכ ג:        "יש מצריכין לברך "על טבילת כלי מתכת" שלא יהא במשמעו שאר כלים שאין חייבין בטבילה, ותמהתי דאם כן יברך "על כלי מתכות של סעודה" דלא לשתמע אף שאינם של סעודה, אלא ע"כ שא"צ להזכיר בברכה כל פרטי פירושי המצות. ולא דמי לברכת "נר של חנוכה" וכו'".

שכנעתם אותי. נו, אז עכשיו בני מעמד הנטרונית, העבירו את הערך לשמו הנכון מירוק ושטיפת כלים מבליעת קדשים,