בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

'רמה: ללא' אינו ערך חוקי

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
שימוש תורה, תפילה וחסידות
כתובת מאה שערים 89, ירושלים
מדינה ישראל
נוסח תפילה ספרד
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 20042010 (כ־6 שנים)
אדריכל אהרן אסטרייכר
https://www.govmap.gov.il/?c=221398.3,632473.55&z=10

בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות תולדות אהרן במאה שערים, ירושלים.

בניית בית המדרש ופעילותו

בית הכנסת נבנה על ידי האדמו"ר הקודם רבי אברהם יצחק בשנת תשכ"ג, באופן שכותל המזרח עומד בדיוק מול מקום המקדש, וארון הקודש נבנה כולו בידי החסידים בלבד, בשנת תשכ"ז לאחר מלחמת ששת הימים החליטו בעריית ירושלים להעניק את המבנה ממול לבית הכנסת ששימש את משרד החינוך לבעליו הפטריארכיה הרומנית שהיקמו שם כנסיה אז התחיל מאבק בין מתפללי בית הכנסת לבין הערייה שנגמר בפשרה שהערייה תבנה קיר בין הבית הכנסת לבין הכנסיה[1].

לאחר שהמקום היה צר מהכיל את כל הקהל שהכפיל ושילש את עצמו נבנה בנין חדש ליד בנין בית המדרש הישן וחיברו אותם יחד להיכל אחד, אבן הפינה לבנין החדש הונחה בכ"ד בתשרי תשס"ב, בניית המבנה ארכה כשמונה שנים וחנוכת הבית נערכה בערב ראש השנה ה'תש"ע.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל אהרן אסטרייכר, חסיד בעלז. ביציקת הבטון ובשילוב האבנים מבית המדרש הישן השתתף האדמו"ר הרב דוד קאהן.

בית המדרש הגדול שבקומות העליונות משמש לתפילה בשבתות ובחגים. בשאר ימות השבוע מתקיימות התפילות בחמשה בתי כנסיות בקומות התחתונות של המבנה. בנוסף ישנם במבנה היכל התורה גדולה, מקוה טהרה גדול, והישיבה קטנה, ובו נמצאים גם משרדי החסידות וחדר האדמו"ר, ומאפיית מצות, בבנין הישן יש מקוה טהרה והתלמוד תורה והישיבה גדולה.

בבית המדרש לומדים ומתפללים אף מי שאינם חסידי תולדות אהרן, ובהם חרדים ליטאים. תקנות המקום קובעות כי אין ללמוד בו ללא מלבוש עליון.

היכל הבית מדרש

היכל עזרת הגברים מונה כ-1500 מקומות ישיבה. ההיכל מתייחד בכך שיש בו שני ארונות קודש וזאת מכיון שלאחר הגדלתו פסקו הבד"ץ שאסור להוריד את ארון הקודש הישן כדי לא למעט בקדשתו הוסיפו לו ארון קודש זמני אחר באמצע ההיכל.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים