חבורת שומר אמונים
חבורת שומרי אמונים (או בשמה הקודם שומר אמונים[1]). הוקמה בעיר סאטמאר שברומניה, על ידי האדמו"ר רבי אהרן ראטה. מחבורה זו השתלשלו חסידות שומרי אמונים וכן חסידויות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הקיימות היום.
ראשיתה של החבורה
הרב ראטה, תלמידם של רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, רבי יהוסף רוטנברג מקוסוני, רבי ישכר דב רוקח מבעלזא ורבי ישראל הגר (אהבת ישראל) מוויז'ניץ. הקים בשנת תרפ"א-(1921) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה', שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. שיטתו היוותה למעשה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.
למרות מוצאו של רבי אהרן שלא הגיע ממשפחה רבנית (אביו ר' שמואל יעקב היה קצב), התפרסם הוא כאדם קדוש וסגפן, ונודע בעבודת ה' שלו שהייתה בהתלהבות רבה.
בשנת תרפ"ה-(1925) עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש, 'אוהל אלימלך' על שם רבו רבי צבי אלימלך מבלאז'וב. מטעמי בריאות חזר ר' אהרן לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.
בשנת תרצ"ג שינה רבי אהרן את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים בין היתר עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, וזאת על פי מאמר חז"ל[2]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן” .
בשנת תרצ"ו - (1936) תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז. בתחילת שנת ה'ת"ש, חזר האדמו"ר לארץ ישראל עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה. שם אף הוחלף שמה לחברת "שומרי אמונים"[3]. בארץ ישראל קיבל גם השפעה מחצרות ארצישראליות, כמו חסידות קרלין וסלונים. כמו כן הנהיג את לבישת הטלית בליל שבת כמנהגן של שתי חסידויות אלו. בצוואתו אף הורה שאם החבורה לא תחזיק מעמד אחר פטירתו, יצטרפו לחסידות קרלין.
ידוע גם שרבי משה יהושע הגר מויז'ניץ כשעלה לארץ אחר השואה היה חבר בחבורה זו למשך תקופה[דרוש מקור].
את מקומו בראשות החבורה בברגסז מילא תלמידו רבי יוסף מאיר פולק, נינו של רבי יוסף מאיר מספינקא ואביו של רבי אברהם אלתר האדמו"ר מברגסאס-פתח תקווה.
רבי אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז-(1947). את מקומו בהנהגת החבורה מילא חתנו רבי אברהם יצחק קאהן. בהמשך התפלגו הגיסים, ורוב החבורה הלכה עם רבי אברהם יצחק, שפתח את בית המדרש תולדות אהרן. מיעוט מחברי החבורה הלכו עם בנו רבי אברהם חיים שירש את בית מדרשו של אביו ובה המשיך את חסידות שומרי אמונים.
קישורים חיצוניים
- בנימין בראון, 'עליותיה ומורדותיה של הקנאות: חסידות שומרי אמונים ושלוחותיה כמקרה מבחן'
- פנחס פלאי, שומר אמונים, דבר, 31 ביולי 1947
- פנחס פלאי, (חלק שני), דבר, 31 ביולי 1947
ראו גם
 |
ראו גם – חסידות שומרי אמונים |
הערות שוליים
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת | רבי אהרן ראטה • רבי אברהם חיים ראטה • רבי אברהם יצחק קאהן • הרב שמואל יעקב קאהן • הרב דוד קאהן • רבי אהרן קאהן (מונסי) • הרב משה קאהן • הרב ישראל חיים קאהן • הרב יוסף יואל קאהן • רבי רפאל אהרן ראטה • הרב גדליה משה ראטה • הרב שלמה ראטה • הרב יעקב יצחק ראטה • הרב מרדכי ראטה • הרב אהרן קאהן (ירושלים) | |
| שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
| ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה • אסיפת מכתבים • דרך אמונה • אגרות הדרכה • חסד נעורייך • תכון תפלתי • לך והודיעם • חוקי חיים | |
| חסידות שומרי אמונים | ישיבת שומרי אמונים | |
| חסידות תולדות אהרן | ישיבת תולדות אהרן • בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן • שערי רחמים | |
| חסידות תולדות אברהם יצחק | ישיבת תולדות אברהם יצחק • ישיבת מעזריטש | |
חבורת שומר אמונים33184220Q7039808