חבורת שומר אמונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Merge-arrows-3.svg
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך חסידות שומרי אמונים, הסיבה לכך היא: הכפלה מיותרת.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך חסידות שומרי אמונים, הסיבה לכך היא: הכפלה מיותרת.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

חבורת שומרי אמונים (או בשמה הקודם שומר אמונים[1]). הוקמה בעיר סאטמאר שברומניה, על ידי האדמו"ר רבי אהרן ראטה. מחבורה זו השתלשלו חסידות שומרי אמונים וכן חסידויות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הקיימות היום.  

ראשיתה של החבורה

רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים"

הרב ראטה, תלמידם של רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, רבי יהוסף רוטנברג מקוסוני, רבי ישכר דב רוקח מבעלזא ורבי ישראל הגר (אהבת ישראל) מוויז'ניץ. הקים בשנת תרפ"א-(1921) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה', שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. שיטתו היוותה למעשה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.

למרות מוצאו של רבי אהרן שלא הגיע ממשפחה רבנית (אביו ר' שמואל יעקב היה קצב), התפרסם הוא כאדם קדוש וסגפן, ונודע בעבודת ה' שלו שהייתה בהתלהבות רבה.

בשנת תרפ"ה-(1925) עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש, 'אוהל אלימלך' על שם רבו רבי צבי אלימלך מבלאז'וב. מטעמי בריאות חזר ר' אהרן לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.

עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[2]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן”. בשנת תרצ"ו - (1936) תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז. עם כיבושה של הונגריה על ידי הנאצים והחלת מוראות השואה על יהודיה, נמלט האדמו"ר מהונגריה והגיע ארצה עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה. שם אף הוחלף שמה של החצר לחברת "שומרי אמונים"[3]. בארץ ישראל קיבל גם השפעה מחצרות ארצישראליות, כמו חסידות קרלין וסלונים. כמו כן הנהיג את לבישת הטלית בליל שבת כמנהגן של שתי חסידויות אלו. בצוואתו אף הורה שאם החבורה לא תחזיק מעמד אחר פטירתו, יצטרפו לחסידות קרלין.

ידוע גם שהאדמו"ר מויז'ניץ כשעלה לארץ אחר בשואה היה חבר בחבורה זו למשך תקופה.

את מקומו בראשות החבורה בברגסז מילא תלמידו רבי יוסף מאיר פולק, נינו של רבי יוסף מאיר מספינקא ואביו של רבי אברהם אלתר האדמו"ר מברגסאס-פתח תקווה.

רבי אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז-(1947). את מקומו בהנהגת החבורה מילא חתנו רבי אברהם יצחק קאהן. בהמשך התפלגו הגיסים, ורוב החבורה הלכה עם רבי אברהם יצחק, שפתח את בית המדרש תולדות אהרן. מיעוט מחברי החבורה הלכו עם בנו רבי אברהם חיים שירש את בית מדרשו של אביו ובה המשיך את חסידות שומרי אמונים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בשנת תרצ"ג קרא ר' אהרן ראטה לחבורתו שומר אמונים (בגימטריא תרצ"ג) לאחר עלייתו לארץ ישראל שינה את שמה לשומרי אמונים
  2. ^ מסכת שבת דף קי"ט
  3. ^ כך כותב בתקנות והדרכות פרק כ"ד דף מ"ב ”כי בשנת תש"ג בקיבוץ הראשונה בארצינו הקדושה שינינו את שמה לשומרי אמונים אשר בגימטריא תש"ג וכן בגי' תפלה בכח ומלה במלה”


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0