חבורת שומר אמונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חבורת שומר אמונים (או השם הנפוץ שומרי אמונים[1]). הוקמה בעיר סאטמאר שברומניה, על ידי האדמו"ר רבי אהרן ראטה. מחבורה זו השתלשלו חסידות שומרי אמונים וכן חסידויות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק הקיימות היום.

ראשיתה של החבורה

הרב אהרן ראטה בעל "שומר אמונים"

הרב ראטה, תלמידם של רבי צבי אלימלך שפירא מבלאזוב, רבי יוסף רוטנברג מקוסון, רבי ישכר דב רוקח מבעלזא ורבי ישראל הגר (האהבת ישראל) מויז'ניץ. הקים בשנת תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה', שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. שיטתו היוותה למעשה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.

למרות מוצאו של רבי אהרן שלא הגיע ממשפחה רבנית (אביו ר' שמואל יעקב היה קצב), התפרסם הוא כאדם קדוש וסגפן, ונודע בעבודת ה' שלו שהייתה בהתלהבות רבה.

בשנת תרפ"ח עלה רבי אהרן לארץ ישראל וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש, 'אוהל אלימלך' על שם רבו רבי צבי אלימלך מבלאז'וב. מטעמי בריאות חזר לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.

עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[2]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן". נראה ששינוי זה נוצר גם בעקבות הוצאת ספרו "שומר אמונים".

בשנת תרצ"ו תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז, שם אף הוחלף שמה של החצר לחברת "שומרי אמונים". עם כיבושה של הונגריה על ידי הנאצים והחלת מוראות השואה על יהודיה, נמלט האדמו"ר מהונגריה והגיע ארצה עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה. בארץ ישראל קיבל גם השפעה מחצרות ארצישראליות, כמו חסידות קרלין ממנה נטל את הצעקות בתפילה[דרושה הבהרה] ואת עניין השמחה, ומחסידות סלונים ממנה קיבל את עניין שברון הלב וההתחטאות לפני הקדוש ברוך הוא. כמו כן הנהיג את לבישת הטלית בליל שבת כמנהגן של שתי חסידויות אלו. בצוואתו אף הורה שאם החבורה לא תחזיק מעמד אחר פטירתו, יצטרפו לחסידות קרלין.

את מקומו בראשות החבורה בברגסז מילא תלמידו רבי יוסף מאיר פולק, נינו של רבי יוסף מאיר מספינקא ואביו של רבי אברהם אלתר האדמו"ר מברגסז-פתח תקווה.

רבי אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז. לאחר פטירתו התפלגו החסידים, רובם בחרו בחתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שייסד את חסידות "תולדות אהרן", על שמו של חותנו, ואנשי החסידות מכונים רֶבּ אַהרַ'לַך. קבוצה אחרת בחרה בבנו של רבי אהרן, רבי אברהם חיים ראטה, שירש את בית מדרשו של אביו, ונקרא האדמו"ר משומרי אמונים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. השם הקדום הוא שומר אמונים, וכשם ספרו, וכפי שהרב אהרן ראטה בעצמו מכנה אותה עשרות פעמים בכתביו ובספריו. כך לדוגמה בספר הצוואה, הוצאת "חברת שומרי אמונים", שנת תש"ב, עמוד צ', הוא כותב: "וכן כל הרוצים להתחבר בחברתינו חברת שומר אמונים...". בסוף ימיו השתמש בשם "שומרי אמונים" ודוגמא לכך: כמו שכותב בעצמו בתחילת חיבורו "תקנות והדרכות": "ויקרא שמו בישראל תקנות והדרכות דחברת שומרי אמונים", וזה בניגוד לתפיסה ש'שומרי אמונים' זוהי שגיאת ההמון. כמו"כ רעיון החשיבה שדרושה התאמת ההטיה לרבים של השם, כדי להתאימו לחבורה של אנשים רבים.
  2. מסכת שבת דף קי"ט


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0