בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:28, 13 בינואר 2021 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "[[הרבי מלובביץ'" ב־"[[רבי מנחם מנדל שניאורסון")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת "צמח צדק"
מראה כללי של בית הכנסת
מראה כללי של בית הכנסת
מראה כללי של בית הכנסת
מידע כללי
שימוש בית כנסת, כולל אברכים
כתובת רח' חב"ד, העיר העתיקה בירושלים
בעלים חסידות חב"ד
רב בית הכנסת הרב עדין אבן ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1879–הווה (כ־146 שנים)
קואורדינטות 31°46′31.22″N 35°13′51.24″E / 31.7753389°N 35.2309000°E / 31.7753389; 35.2309000
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
בית הכנסת צמח צדק
בית הכנסת צמח צדק
כתובת ההקדשה

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה והקארדו, במקום שכונה "חצר חב"ד". בית הכנסת נקנה בה'תרי"ח (1858), ומשנת ה'תרכ"ו (1866) נקרא במסמכים הרשמיים "כנסת אליהו". בשנת ה'תרל"ט (1879) נבנתה בו קומה שנייה.

תולדות בית הכנסת

מראה בית הכנסת מבחוץ. מימין נראה בית הכנסת החורבה, ובמרכז שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו

השד"ר הרב שניאור זלמן שניאורסון, מחסידי חב"ד, יצא לחוץ לארץ, לאסוף תרומות על מנת לממן את נשואי בניו, וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע לבומביי ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה, אשר הסכימו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם: "מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו; מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים".

בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה בכל שבת וחג וכן מי שברך לאליהו טכבטד אחיו[דרושה הבהרה]. בסוף הכתובת ישנה אזהרה שאין למכור או למשכן את בית הכנסת. שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם התורם.

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת ה'תרל"ט (1879) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת. בשנת תרפ"ח (1928) שונה שמו של בית הכנסת לשם הנוכחי, על שם ספרו של האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת. במלחמת העצמאות עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס.

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הרובע מינה רבי מנחם מנדל שניאורסון בב' בניסן ה'תשכ"ח ועד ציבורי למען גאולת בית הכנסת מידי המשפחה הערבית ששכנה בו, שיפוצו וניהולו. הוועד כלל את נציג כולל חב"ד הרב עזריאל זליג סלונים, שמונה ליושב ראש הוועד, ונציגים מישיבות חב"ד.

כיום

המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה ישנם מקווה טהרה לנשים, בור מים ובית תפילה לנשים[דרושה הבהרה]. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה ובית הכנסת. לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל. בקומת הכניסה מתקיים בימי החול בית חב"ד אזורי ולצדו אולם אירועים.

הרב יהושע יוזביץ הוא הגבאי ומנהל בית הכנסת, ומתוועד בו מדי שבת וחג. הרב עדין אבן ישראל הוא רב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול. בראש חודש אלול ה'תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים. ראשי הכולל הם הרב יוסף סגל והרב חיים שלום דייטש.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת צמח צדק בוויקישיתוף



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0