התכנסות במידה שווה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־01:01, 15 במאי 2019 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, תיקון קישורים, שיפוץ קודים מתמטיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התכנסות במידה שווה (התכנסות במ"ש) היא תכונה באנליזה מתמטית של סדרות פונקציות וטורי פונקציות, שהיא חזקה יותר מתכונת התכנסות נקודתית, ומבטיחה שתכונות כגון רציפות ואינטגרביליות עוברות מפונקציות הסדרה אל פונקציית הגבול.

הגדרה

  • הגדרה בלשון ε: תהי {fn}n=1 סדרת פונקציות ממשיות. נאמר כי הסדרה מתכנסת במידה שווה לפונקציית הגבול f(x) בקבוצה S אם ורק אם לכל ε>0 קיים N כך שלכל xS ולכל n>N מתקיים |fn(x)f(x)|<ε.
  • הגדרה שקולה: {fn}n=1 מתכנסת במידה שווה לפונקציית הגבול f(x) אם ורק אם מתקיים
limnsupxI|fn(x)f(x)|=0
כאשר I תחום ההגדרה של הפונקציות ו־sup סופרמום (יש לשים לב שהכוונה כאן היא לקחת גבול לסופרמום, הדמיון לסימון lim sup המייצג גבול עליון מקרי).

באותה הצורה, נאמר שטור פונקציות מתכנס במידה שווה אם ורק אם סדרת הסכומים החלקיים שלו (שהיא סדרת פונקציות בעצמה) מתכנסת במידה שווה.

ההבדל העקרוני שבין הגדרה זו ובין הגדרת התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות היא שכאן (במונחי ההגדרה הראשונה) N יחיד מתאים לכל הנקודות שבהן מוגדרת פונקציית הגבול. בהתכנסות נקודתית, לנקודות שונות בתחום ההתכנסות יכולים להתאים ערכים שונים של N. על כן, התכנסות במידה שווה גוררת בפרט התכנסות נקודתית בכל נקודה, אך ההפך אינו נכון, ולכן התכנסות במידה שווה היא תכונה חזקה יותר מהתכנסות רגילה. עם זאת, בקטע סופי, סדרת פונקציות שמתכנסת נקודתית תתכנס במידה שווה "כמעט" בכל הקטע, במובן שלכל δ>0 ניתן להסיר מהקטע קבוצה שמידתה δ כך שבקבוצה הנותרת הסדרה תתכנס במידה שווה. כמו כן, משפט דיני מבטיח כי בתנאים מסוימים התכנסות נקודתית תגרור התכנסות במידה שווה.

במרחב המטרי של פונקציות ממשיות רציפות עם המטריקה המוגדרת על ידי סופרמום ההפרש של הפונקציות, התכנסות סדרת פונקציות לפונקציה על פי המטריקה היא בדיוק התכנסות במידה שווה.

דוגמה

כדוגמה למצב שבו ההתכנסות היא נקודתית אך לא במידה שווה, נסתכל בסדרת הפונקציות fn(x)=xn המוגדרת בקטע I=(0,1). הסדרה מתכנסת נקודתית לפונקציית האפס f(x)=0 בקטע, אך לא במידה שווה. נוכיח זאת:

  • לפי ההגדרה הראשונה (בלשון ε) – נבחר ε0=14. יש להראות כי לכל N טבעי קיימים n>N,xn(0,1) עבורם |fn(xn)f(xn)|ε0. נבחר xn=12n ונקבל כי לכל n טבעי ובפרט לכל n>N מתקיים |fn(xn)f(xn)|=12>ε0.
  • לפי ההגדרה השנייהsupxI|fn(x)f(x)|=supxI|xn0|=supxI|xn|=1, ובפרט הסופרמום אינו שואף לאפס.

כלים לחקירת התכנסות במידה שווה

  • קריטריון קושי: תהיינה fn סדרת פונקציות, הן מתכנסות במ"ש בתחום S לפונקציית הגבול f(x) אם ורק אם לכל ε>0 קיים N כך שלכל xS ולכל n,m>N מתקיים |fn(x)fm(x)|<ε.
  • משפט דיני: תהיינה fn סדרת פונקציות רציפות, המוגדרות בקטע סגור S, כך שלכל xS הסדרה fn(x) מונוטונית. אם גבול סדרת הפונקציות הוא פונקציה רציפה, אזי ההתכנסות היא במידה שווה.
  • מבחן M של ויירשטראס: (משפט זה אינו משפט יחודי לטורים וניתן לנסח אותו לסדרות אך הדבר אינו טבעי שכן הוא עוסק בסדרת ההפרשים, שבטורים זה פשוט אברי הטור) תהיינה fn סדרת פונקציות, ונניח שקיימת סדרת מספרים Mn המקיימת כי n=1Mn מתכנס וכמו כן שלכל xS ולכל n מתקיים |fn(x)|Mn. אזי n=1fn מתכנס במ"ש ובהחלט בקבוצה S.
  • קריטריון דריכלה להתכנסות במ"ש: עבור סדרות פונקציות {an}n=1,{bn}n=1 בתחום S, הטור n=1anbn מתכנס במ"ש ב־S אם נניח כי: הסדרה {n=1Nbn}N=1 חסומה במידה אחידה ב־S וגם לכל xS הסדרה {an}n=1 מונוטונית ובנוסף an מתכנסת במ"ש לפונקציה f(x)=0.
  • קריטריון אבל להתכנסות במ"ש: עבור סדרות פונקציות {an}n=1,{bn}n=1 בתחום S, הטור n=1anbn מתכנס במ"ש ב־S אם נניח כי: הטור n=1bn מתכנס במ"ש ב־S וגם לכל x הסדרה {an} מונוטונית ובנוסף {an} חסומה במידה אחידה ב־S.
  • טור חזקות מתכנס במ"ש עבור כל קטע סגור וחסום בתוך רדיוס ההתכנסות שלו.

הערות

  • אם סדרת פונקציות רציפות מתכנסת במידה שווה, אזי גם הפונקציה הגבולית רציפה.
  • אם סדרת פונקציות אינטגרביליות רימן מתכנסת במידה שווה – אזי הפונקציה הגבולית גם היא אינטגרבילית רימן.
  • אבל: אם סדרת פונקציות גזירות מתכנסת במידה שווה – הפונקציה הגבולית לא בהכרח גזירה. עם זאת, אם סדרת הפונקציות מתכנסת נקודתית, ובנוסף סדרת הנגזרות של הפונקציות מתכנסת במידה שווה, אזי הפונקציה הגבולית גזירה (ונגזרתה היא גבול סדרת הנגזרות).



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0