מורידין ולא מעלין
מורידין ולא מעלין הוא כינוי תלמודי להלכה המורה על דין ענישת מוות על חטאים חמורים כמו מוסר כופר ועובד עבודה זרה.
אף שדין זה הובא בספרי ההלכה[1] הרב אברהם ישעיהו קרליץ כתב שהיום הלכה זו לא נוהגת, בספרו חזון איש מסביר כי הלכה זו נאמרה רק בעבר בזמן שעונש המוות היה כלי לתיקון העולם, אבל בזמן הזה עונש מוות נחשב כמעשה השחתה ואלימות ולא משיג את המטרה[2].
מקור הדין
מקור דין זה נזכר בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה:
תני רבי אבהו קמיה דר' יוחנן העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, אבל המינין והמסורות והמומרים היו מורידין ולא מעלין
בתוספות התקשו בטעם שהחמירו חז"ל אף על ה'רועי בהמות' על אף שכשרים להעיד על אשה שמת בעלה, ואילו בגזלנים - שפסולין מן התורה לכל עדות שבתורה, לא נאמר דין זה ש'מורידין ולא מעלין'. ותירצו שמאחר ואינם פסולים רק מדרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם כדי שעל ידי זה ישובו בתשובה.
קראים
הרמב"ם פוסק בהלכות תשובה כי מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה יש לו דין "כופר בתורה" ואין לו חלק לעולם הבא. בהלכות עבודה זרה כותב הרמב"ם כי מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, יש לו דין "מורידין ואין מעלין":
אֲבָל מוֹסְרֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּינִים, וְהָאֲפֵיקוֹרוֹסִין—מִצְוָה לְאַבְּדָן בַּיָּד, וּלְהוֹרִידָן עַד בְּאֵר שַׁחַת: מִפְּנֵי שְׁהֶן מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמְסִירִין אֶת הָעָם מֵאַחֲרֵי ה', כְּיֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי וְתַלְמִידָיו, וְצַדּוּק וּבַיְתּוֹס וְתַלְמִידֵיהֶם--"שֵׁם רְשָׁעִים, יִרְקָב" (משלי י,ז)."
— שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) יש להשמיט את מילה "הלכות" מתוך הפרמטר.משנה תורה לרמב"ם, הלכות הלכות עבודה זרה, פרק י', הלכה ב'
אהבה כלפי כופרים
ביחס ל"פושעים ומורדי ישראל", עליהם נאמר בגמרא שיש לשונאם, מבואר בספר התניא (פרק לב) ששנאה זו אמורה להיות מופנית רק כלפי היסודות הרעים בנפשם שגרמו להם לחטוא, אך בהתייחס לנשמתם הקדושה יש לרחם עליהם, לאוהבם ולקרבם.
צנזורה
הלכה זו של 'מורידין ולא מעלין', היתה מאותם הדינים וההלכות ש'תוקנו' על ידי הצנזורה, בשנים שלאחר חתימת התלמוד, מאחר והיה נראה מהם יחס שלילי לגוים. במקום הנוסח "מורידין ולא מעלין" תיקנו "היו מורידין ולא מעלין", כשכוונתם בזה, בדומה למקומות רבים שתיקנו בלשון עבר, שכיום דין זה אינו נוהג. נוסח הגהה זה מופיעה עדיין בחלק מנוסחאות התלמוד[3].
הדין בזמן הזה
החזון איש[4] כתב שאינו נוהג בזמן הזה. והטעם לפי שכל דין מורידין אינו אלא כדי למנוע חורבן הדת. וזה היה שייך בזמן הגמרא שהכל הבינו את ערך הדת. אולם כיום אם נקיים דין זה לא רק שלא נגרום לחיזוק הדת אלא להיפך יאמרו האנשים שזה השחתה וקלקול ויתרחקו מהדת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מורידין ולא מעלין באתר דעת.
הערות שוליים
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם • מורד במלכות | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • שעת השמד • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח • עגלה ערופה | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
מורידין ולא מעלין27210562