הכנסה לכיפה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במשפט עברי, הכנסה לכיפה או כפייה לכיפה היא עונש מאסר שתכליתו גרימת מותם של עבריינים ללא הוצאתם להורג. בתי הדין נהגו לגזור עונש זה, שאין לו מקור מקראי, במקרה של עבירות חוזרות על איסורים שעונשם מלקות, או במקרים בהם ברור שהנידון עבר בזדון על איסור שדינו מיתה, אך הוא לא התחייב במיתת בית דין כיון שקיים פגם פורמלי בהליכי הדין המקובלים.[1]

עונש המאסר ומקורו

על פי דברי המשנה והסברו של רב ששת במסכת סנהדרין, מכניסים את הנידון ל"כיפה", מעין צינוק, ושם "נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו", ואחר כך "מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת". מקור השם כיפה הוא בשורש כפ"ף, על שום היות האדם הנמצא בתוכה כפוף, או בגלל צורתו הקמורה של המבנה שהיה רחב מלמטה וצר מלמעלה, כעין כיפה.[2] הרמב"ן בפירושו לתורה מביא את פירוש הרד"ק הקושר בין הביטויים "בית הסוהר" ו"כיפה" המסמלים שניהם מבנה עגול.[3]

הרמב"ם מתאר את צורת ה"כיפה": "מושב מאסר עושין אותו בבתי הסוהר, ויש בגובהו כקומת האדם בלבד, ואין לו בו איפה לשכב ולא לישון".[4] האמורא ריש לקיש מצא רמז לעונש זה בפסוק בספר תהלים: "תמותת רשע רעה", כלומר, רעתו (המתמדת) של הרשע גורמת להמתתו.[5]

לדעת רש"י מקור העונש בהלכה למשה מסיני, כלומר מדובר בעונש מהתורה,[6] אבל על פי שו"ת הריב"ש נראה שמדובר בתקנת חכמים כאשר הייתה השעה צריכה לכך.[7]

החייבים בעונש

מטרת ההכנסה לכיפה היא התמודדות עם מצבים בהם הנאשם ראוי לעונש מוות אך מבחינה פורמלית לא ניתן להוציא את עונשו לפועל. המצבים בהם משתמשים בהכנסה לכיפה הם:

  • אדם שעבר עבירה שחייבים עליה כרת וקיבל מלקות כדין, אך חזר ועבר עליה מספר פעמים.[8] ישנה מחלוקת אחרי כמה פעמים מכניסים לכיפה, והרמב"ם פוסק שבפעם השלישית אין מלקים אלא מכניסים לכיפה.[9]
  • אדם שעבר עבירה שחייבים עליה מיתה או כרת, אך הוא לא נענש, כי הוא לא קיבל עליו התראה אלא שתק בשעה שהתרו בו, וחזר על המעשה מספר פעמים. גם כאן ישנה אותה המחלוקת שבסעיף הקודם.[8]
  • רוצח שלא ניתן להוציא אותו להורג כי לא הייתה התראה או שהייתה בעיה בעדות.[10]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מנחם אלון, "המאסר במשפט העברי", בתוך: ספר היובל לפינחס רוזן, ירושלים תשכ"ב, עמ' 178-176
  • אריה רייך, "עונש הכיפה במשפט העברי", מעליות, עלון ז (תשמ"ו), עמ' 41-31

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו: מסכת סנהדרין, דף ע"ט, עמוד ב'; מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד'; משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק י"ח, הלכה ד'; יש לציין שלדעת האמוראים ריש לקיש ורבא בדף ע"ט, הוטל עונש זה גם על בעלי חיים.
  2. ר"ן ויד רמ"ה סנהדרין, דף פא, עמוד ב. ראו גם משנה, מסכת מדות, פרק א', משנה ח'.
  3. רמב"ן על בראשית לט כ; ראו גם מצודת ציון, ספר דברי הימים ב', פרק ט"ז, פסוק י' - על המילים: "בית המהפכת".
  4. פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, ט, ה
  5. מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב' ופירוש רש"י שם
  6. "ודאי הלכה למשה מסיני היא" (מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב', ד"ה והיכא רמיזא)
  7. יצחק בן ששת, שו"ת הריב"ש, סימן רנ"א
  8. 8.0 8.1 מסכת סנהדרין, דף פ"א, עמוד ב'
  9. משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין, פרק י"ח, הלכה ד'
  10. משנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות רוצח, פרק ד', הלכה ח'
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0