נערה המאורסה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
נערה המאורסה, היא נערה (בין גיל 12 ל-12.5) מקודשת שטרם נישאה. בהלכה יש דינים נפרדים לגבי נערה המאורסה ביחס לבוגרת מאורסת, וכן נערה שאינה בתולה או שאינה מאורסת.
נערה המאורסה שזנתה
נערה המאורסה שזינתה, על אף שהיא מוגדרת כבר כאשתו של זה שקידש אותה - דינה מוות בסקילה, בניגוד לכל אישה מאורסה ונשואה אחרת שדינן מיתה בחנק. אם העדים על כך שזנתה עם אחר בתקופה שהייתה מקודשת באו לאחר שנישאה - סוקלים אותה באבנים בפתח בית אביה:
והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה, וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה, כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה, ובערת הרע מקרבך
אם באו העדים בעודה ברשות אביה, כלומר לפני הנישואין, במקרה שרוב העיר הם יהודים סוקלים אותה בפתח העיר, אך אם מדובר בעיר שרובה גוים, סוקלים אותה על פתח בית הדין, שכן הכתוב אומר "בשעריך - ולא בשערי גוים".[1] גם אם השתנה דינה כגון שהיא נעשתה בוגרת בין שעת החטא לשעת העונש, והעדים המעידים על זנותה באו בשעה שהיא בוגרת, דינה בסקילה.
גיורת
משנה מיוחדת נאמרה אודות דינה של נערה המאורסה שהיא גיורת או בת גיורת.[2] ההלכה מבדילה בין שלושה מיני גרים; הראשון הוא אדם שאמו הרתה וילדה אותו בעודה גויה - "שלא בקדושה". סוג שני הוא גר שאמו הרתה אותו כגויה, אך התגיירה בתקופת ההיריון כך שהלידה הייתה "בקדושה". הסוג השלישי הוא אדם שאמו הרתה אותו כשכבר נחשבה יהודייה, והוא נחשב לישראל לכל דבר.
בפסוק המורה על המתת הנערה המאורסה נאמר בין השאר "ומתה", מילה מיותרת לכאורה, שכן ברור שהסקילה היא במטרה להורגה, ומכאן מוכיח ריש לקיש[1] שהתורה באה לרבות מיתה גם על נערה שהיה ניתן לומר שהיא לא כלולה בפרשה, והיא נערה שהורתה הייתה שלא בקדושה, והורתה בקדושה. עם זאת, לא ניתן לסקול את הנערה על פתח בתי אביה, שכן נערה כזו, שבשעת הריונה הייתה אמה או אביה לא יהודים, אינה מתייחסת ואינה נחשבת לבתו של אביה הביולוגי, ולכן אין לה פתח בית אב, ולכן סוקלים אותה על שערי העיר.
למרות ריבוי זה המתבטא בפסוק "ומתה", ברור שנערה שגם לידתה לא הייתה בקדושה והיא גיורת גמורה, אינה נסקלת, שכן אותו פסוק אומר "כי נבלה עשתה בישראל", ונערה כזו איננה נחשבת לישראלית, אלא לגיורת גמורה.
יתומה
חכמי התלמוד התחבטו בדינה של נערה מאורסה יתומה שזינתה. שכן בפרשת נערה המאורסה שמתחילה בפרשת מוציא שם רע, נאמר "ונתנו לאבי הנערה", ולכן נערה שאין לה אב אינה נכללת, לכאורה, בדין זה. כך אכן פוסק רבי יוסי בר חנינא, שנערה שהייתה יתומה עוד לפני האירוסין אינה כלולה בדין זה, אלא אם כן כבר היה לה אב בשעה שזינתה ורק אחר כך התייתמה. הוא מבסס זאת על דברי רבי יוסי הגלילי, לפיהם בפסוק "אם מאן ימאן אביה" ישנה כפילות מיותרת - "מאן ימאן" - ולכן הוא מרבה דין זה ומחיל אותו גם על נערה יתומה שאין לה אב בשעת מעשה.
האמורא רבא חלוק על שיטת רבי יוסי בר חנינא והוא פוסק שנערה כזו נסקלת. רבא מוכיח זאת ממשנה אותה לימד התנא אמי, ובה כתוב שהפסוק "כי הוציא שם רע על 'בתולת ישראל'", מלמד שמדובר דווקא בבתולה יהודייה מזה דורות, אך בתולה שהיא בת גרים לא נסקלת. לפי שיטת רבי יוסי הגלילי שנערה ללא אב אינה מקבלת קנס, לא מובן מדוע יש צורך בהיסק זה, כי הרי גיורת אינה מתייחסת אחר אביה ומבחינה הלכתית היא מוגדרת כמישהי שאין לה אב, ולכן בכל מקרה דין זה לא יחול עליה. מכאן מוכיח רבא, על פי דברי רבי יוסי הגלילי, שדין זה כן חל על נערה יתומה.
הפרת נדרי נערה המאורסה
נערה המאורסה רק אביה ובעלה יחד מפירים נדריה, ואחד מהם אינו יכול להפר לבדו[3]. הפר אחד מהם, אם עברה על שבועתה אינה לוקה גם אם התרו בה[4], כי זו התראת ספק.
נערה מאורסה שנמסרה לבעל, הבעל מפר לבדו אף שעדיין לא הכניסה לחופה[5]
קישורים חיצוניים
- הפרת נדרים באתר ויקישיבה
- הפרה-הפרת נדרים מתוך מיקרופדיה תלמודית באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ד עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ד עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ו עמוד ב'.
- ^ רמב"ם נדרים פי"א ה"ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"ט עמוד א'.
| דיני נפשות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
