ספרות ההיכלות והמרכבה
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| ||
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל. זהו התארוך המקובל; אך יש הסוברים כי על אף שהמסורת בנושא אכן קדומה, החיבורים בכתב נערכו רק במאה השביעית או השמינית.[1]
אספקלריה תורנית
ספרות זו כבר נזכרה בדברי הגאונים והראשונים, כספר אמין ומוסמך שיש בו משלים ורמזים לכוונות נסתרות ועמוקות. מאידך יש מהראשונים שהכחיש את ברייתא דשיעור קומה, כמו רבינו משה תקו. אם כי בהחלט גם לדעות המסכימים, יש לציין כי לא כל מה שמיוחס מבחינה מחקרית כיום לספרות היכלות ומרכבה אכן היה מוכר כמו ספר שבא מבית מדרשם של חז"ל, ולדוגמא יש שרידי היכלות שנמצאו בתוך מערות קומראן הידועה בהחלט כמקור גם של כתבי מינות. כמו כן יש ספר כשפים מתקופת התלמוד שהוציא לאור מרגליות. החוקרים שאינם שייכים לבית המדרש נוטים להכליל חיבורים רבים עם ספרות זאת. אמנם, חובה לציין כי אי אפשר להכליל מבחינה תורנית את כל סדרת הספרים כמיוחסים כולם לחז"ל, או לחלופין כשאינם מיוחסים, אלא יש לחקור על כל אחד בנפרד.
שמותיהם ותוכנם
החיבורים נקראים בשם זה משום שבשמות רבים מהם מופיע המונח היכלות - כדוגמת "היכלות רבתי" ו"היכלות זוטרתי" - או מרכבה - כדוגמת "מרכבה רבה" ו"מעשה מרכבה". ספרות זו עוסקת בהתעלות המיסטית לעולם העליון, ובתיאור - לרוב באמצעות שירה, המנונים ותפילות - של מבנה העולמות העליונים, עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם (אנגלולוגיה).
לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:
- קבוצה ראשונה - חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".
- קבוצה שנייה - חיבורים העוסקים בקבלה מעשית. רוב החיבורים בקבוצה זו עוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של אלוקים והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעיים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".
- קבוצה שלישית - ספר היצירה לבדו, שאין לו שום מקבילה בכל הספרות המיסטית באותה עת. עיקרו של ספר זה מתאר את בריאת העולם והנהגתו כפועלים מכוחן של אותיות האלף-בית. מימי הביניים ואילך הפך ספר זה לאחד מאבני היסוד של המחשבה היהודית.
בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קירבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.
השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר בר-אילן, סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז
- יוסף דן, המיסטיקה העברית הקדומה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט
- רחל אליאור, ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
- רחל אליאור, היכלות זוטרתי, כתב יד ניו יורק 8128 מהדורה מדעית, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ב
- רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג
- רחל אליאור, "ייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות: דמות האל והרחבת גבולות ההשגה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ו (א-ב) תשמ"ז: המיסטיקה העברית הקדומה, (עורך י' דן): 13–64
- נעמה צפרוני, והיגון הולל - מסע בנבכי "היכלות רבתי", מגזין ארץ אחרת, גיליון 54
- רחל אליאור, שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
קישורים חיצוניים
- מאיר בר-אילן, ספרות ההיכלות ומניעי כתיבתה, מחניים, ו (תשנ"ד), עמ' 46–51
- היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- קישור לספרים "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
- רחל אליאור, "ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט", בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
- רחל אליאור, בין ההיכל הארצי להיכלות השמימיים; התפילה ושירת הקודש בספרות ההיכלות וזיקתן למסורות הקשורות במקדש, תרביץ סד, ג, תשנ"ה, עמ' 341–380
- רחל אליאור, "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה - תורת המלאכים בספרות ההיכלות", בתוך: מ' אידל, ד' דימנט, ש' רוזנברג (עורכים), מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר–וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ד, עמ' 15–56
הערות שוליים
- ^ ראו: רחל אליאור, ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט, בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
ארון הספרים היהודי | ||
---|---|---|
כתבי יסוד | תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח | |
מדרשי הלכה (חז"ל) | מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
מדרשי אגדה (חז"ל) | מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב | |
ראשונים ואחרונים | פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה | |
סוגות | מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים |
23034845ספרות ההיכלות והמרכבה