פרשת וארא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־00:25, 24 באוגוסט 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית קישורי פרשה (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg וארא Arrow l.svg
פסוקים שמות, ו', ב' - ט', ל"ה
מספר פסוקים 121
תוכן הבטחת ה' להוצאת העם ממצרים, מטה אהרן מול מטות החרטומים, שבע מכות מצרים הראשונות
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים וספרדים יחזקאל, כ"ח, כ"ה - כ"ט, כ"א
תימנים יחזקאל, כ"ח, כ"ד - כ"ט, כ"א

פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על שבע המכות הראשונות מתוך עשר מכות מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.

הפרשה מתחילה בפרק ו', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ט', פסוק ל"ה.

תוכן הפרשה

ה' מבטיח לקחת את ישראל לעם

ה' מגלה בפני משה את השם המפורש, ומטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל הארץ המובטחת. בני ישראל אינם מקשיבים אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וכשה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה מקשה: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?".

סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה ואהרן, הבא יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן ושמעון.

מוטות משה ואהרן מול מוטות החרטומים

מכת דבר הורגת את כל מקנה מצרים.
מכת ברד, אש ומים

ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את לבו מתוך כוונה אלוקית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".

משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.

סיפור המכות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עשר המכות

המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:

  1. מכת דם: אהרן מכה במטהו את היאור, "ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם". דגי היאור מתים, וסרחונם מתפשט במצרים.
  2. מכת צפרדע: אהרן מכה שוב במטהו על מימי מצרים, "ותכס הצפרדע את ארץ מצרים". הצפרדעים עולים ובאים בביתם, בחדר משכבם, ואף בתנורים ובבצקים. פרעה מפציר במשה ואהרן לביטול המכה. המכה מסתיימת, והוא ממשיך להקשות את לבו.
  3. מכת כינים: אהרן מכה את עפר הארץ והכינים פושטים על ארץ מצרים באדם ובבהמה. החרטומים מנסים אף הם את כוחם בהולדת כינים, ומשאינם מצליחים הם מכריזים: "אצבע אלוקים היא".
  4. מכת ערוב: תערובת של חיות שבאו והשחיתו את ארץ מצרים, פרט לארץ גושן בה ישבו בני ישראל. פרעה בא בהצעה לפני משה, להתיר לישראל לעבוד את אלוקיהם בתוך הארץ מבלי לעזבה. משה מסרב להצעה ופרעה מסכים לשלחם תמורת ביטול מכת ערוב. משה מתפלל עבורו והערוב סר, אבל פרעה שוב מפר את הבטחתו.
  5. מכת דבר: מגפת דבר מתפשטת בבקרם ובצאנם של המצרים שהיו בשדה, "וימת כל מקנה מצרים, וממקנה בני ישראל לא מת אחד".
  6. מכת שחין: משה ואהרן לוקחים מלוא חופניהם "פיח כבשן", משליכים השמימה והפיח הופך לשחין אבעבועות באדם ובבהמה. השחין מונע מהחרטומים לעמוד לפני משה.
  7. מכת ברד: ה' ממטיר ברד כבד מאוד, ואש מתלקחת בתוכו, "אשר לא היה כמוהו במצרים מיום היווסדה". כל האדם והבהמה ששהו בחוץ לביתם מתו, עשב השדה הוכה ועץ השדה נשבר. לבקשת פרעה מתפלל משה להפסקת הברד, ופרעה עומד כרגיל במריו ואינו משלח את ישראל מארצו.

הפטרה

מפטירים בנבואתו של יחזקאל על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטרה היא בספר יחזקאל, מפרק כ"ח, פסוק כ"ה (למנהג יהדות תימן: פסוק כ"ד) עד פרק כ"ט, פסוק כ"א.

בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג בחג, זשג, בחה וזשה, פרשת וארא נקראת בשבת ראש חודש שבט וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת וארא, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות: