אל נלך כצאן לטבח!

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל ניתן שיובילנו כצאן לטבח!

נוער יהודי, אל תיתן אמון במוליכים אותך שולל. משמונים אלף יהודים שב"ירושלים דליטא" שרדו אך עשרים אלף. לעינינו קרעו מאתנו את הורינו, אחינו, ואחיותינו.

היכן הם מאות הגברים שנחטפו לעבודה בידי ה"חוטפים" הליטאים?
היכן הן הנשים והילדים, שהוצאו מאתנו בליל האימים של הפרובוקציה?
היכן הם יהודי יום הכיפורים?
היכן אחינו מהגטו השני?
כל אשר הוצא משערי הגטו לא חזר עוד.
כל דרכיו של הגסטאפו מובילות לפונאר.
ופונאר היא מוות!
המהססים! השליכו מעליכם כל אשליה. ילדיכם, בעליכן ונשיכם אינם עוד.
פונאר אינה מחנה – שם נורו כולם.
היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור.
אל נלך כצאן לטבח!
נכון, חלשים אנו וחסרי-מגן, אולם התשובה היחידה לאויב היא התנגדות!
אחים! מוטב ליפול כלוחמים בני-חורין מלחיות בחסד מרצחים.
להתגונן! עד הנשימה האחרונה.

1 בינואר 1942, וילנה בגטו.

"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בגטו ווילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.

רקע כללי

לאחר מבצע ברברוסה, פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, האייזנצגרופן החלו בהוצאה להורג של יהודים. אחד המקומות הראשונים בו התבצע רצח המוני של יהודים, יולי-אוגוסט 1941, היה בפונאר (שטח מיוער במרחק של כעשרה ק"מ מווילנה). 40,000 מ70,000 היהודים של וילנה נטבחו בתוך מספר חודשים והוטמנו בקברי אחים ענקיים (העדויות על כך הגיעו לאנשי הגטו מאלה שניצלו על ידי פספוס הכדורים). הפרנסים של הגטו ניסו ככל יכולתם להסתיר את המידע מההמונים, להרגיע את הרוחות ולפקפק באמיתותם של סיפורי הניצולים.

הכרוז

ב-1 בינואר 1942 התכנסו במטבח ברחוב סטרשון 2 כ-150 מחברי תנועות הנוער החלוציות. במהלך האספה הוקרא ביידיש ובעברית כרוז שחיבר אבא קובנר, הכרוז במקביל הושמעו בכנס דעות בדבר האחריות הקולקטיבית והתוצאות שעלולות להיות להפעלת נשק ולהחזקתו. חלק טענו כי ייתכן שיהודי הגטו לא יתנו גיבוי למורדים, וזאת משום שיראו בהם כאלה המאיצים את הקץ וסיבה לשואה המתקרבת. למרות כל הלבטים, התקבלו לבסוף דבריו של אבא קובנר.

השפעת הכרוז

הארגון הלוחם הראשון שנוסד בגטאות מזרח אירופה (ב-21 בינואר 1942) היה הפ.פ.או. (פאראייניקטע פארטיזאנער ארגאניזאציע- ביידיש: ארגון הפרטיזנים המאוחד), הוקם בגטו וילנה לאחר קריאתו המפורסמת של אבא קובנר. הארגון צירף אל שורותיו את חברי כל הפלגים, הוכיחה כי הכול החליטו להתאחד לצורך התנגדות מזוינת להשמדה. הייתה זו החלטה שמשמעה מאבק על החיים בתוך הגטו לנוכח כוונות חיסולו. אבא קובנר היה למפקדו השני של הארגון, לאחר שהמפקד הראשון, חבר המפלגה הקומוניסטית יצחק ויטנברג, נפל בידי הנאצים ביולי 1943.

דבריו של קובנר הופצו בקרב חברי התנועה ויהודי הגטו ככרוז, שהועבר בהמשך על ידי שליחים לגטאות אחרים. הייתה זו הפעם הראשונה בה הוצגו בפומבי מעשי האייזנצגרופן כחלק מתוכנית השמדה של כל יהדות אירופה. ואכן, שלושה שבועות לאחר מכן, התכנסה בברלין ועידת ואנזה בה הוחלט על דרך ביצועו של הפתרון הסופי - תוכנית השמדתם של יהודי אירופה.

הכרוז זכה להדים, ורעיון המרד - התנגדות מזוינת להשמדה התקבל, הקריאה "לא נוּבַל כצאן לטבח!" הייתה לסיסמה שהתנוססה בכְּרוּזים רבים שקראו להתנגדות יהודית נגד הכובש הנאצי.

קישורים חיצוניים


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודההשמדה באמצעות עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגבורה יהודית בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל