מבצע 1005

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבצע 1005גרמנית: Sonderaktion 1005, בתעתיק עברי: זונדראקציון 1005) הוא כינוי למבצע שנערך על ידי גרמניה הנאצית בתחילת שנת 1943, בעקבות תבוסותיה מאז 1943, על מנת לנסות להסתיר את ממדי השמדת היהודים ולטשטש את עקבות רצח ההמונים.

לשם ביצוע המבצע הוקמה יחידה מיוחדת שנקראה "זונדרקומנדו 1005", בפיקודו של שטנדרטנפיהרר פאול בלובל. החל בסתיו 1943 החלה היחידה לפעול בשטחי מזרח אירופה, המקום בו אירעה עיקר ההשמדה. לצורך העבודה גויסו אסירים יהודים מהמחנות. בלובל מסר בעדותו במשפטי נירנברג ביוני 1947 כי "ביוני 1942 הטיל עליי גרופנפיהרר היינריך מילר (מפקד הגסטפו) את התפקיד לטשטש את עקבות הפעולות של ההוצאה להורג בידי האיינזצגרופן במזרח"[דרוש מקור]. ההנחיה שהעביר היינריך מילר הייתה שאסור שייפלו בידי בעלות הברית איש מהאסירים ושום מסמך, פריט או רכוש גרמני.

פעולות שבוצעו במסגרת מבצע 1005

עובדי כפייה לצד מכונה לגריסת עצמות במחנה ינובסקה, 1943[1]
מחנה פלאשוב בתחילת המאה ה-21: לא נותר זכר למחנה הריכוז ובאתר יער קטן ואנדרטה
  • ניסיון להעלים קברי אחים ובורות ההרג. הגרמנים ציוו על עובדי כפייה הוצאת הגופות מהבורות, שריפתן במדורות ענק, פיזור האפר והסוואת המקום - למשל, על ידי שתילת צמחייה.
  • הריסת מבנים, משרפות וארובות במחנות ההשמדה ומחנות הריכוז. כך, לדוגמה, כמעט לא נותר זכר למחנות ההשמדה בלז'ץ וטרבלינקה, ולמחנה העבודה פלאשוב.
  • שחיקת עצמות אדם במכונות טחינה מיוחדות.
  • פיזור אפר המשרפות ושריפה חוזרת של עצמות. כחלק מהעלמת כמויות האפר נשלחו קרונות של אפר הקרבנות לגרמניה (וייתכן שגם למקומות אחרים) למטרת דישון השדות.
  • השמדת מסמכים המתעדים את תעשיית ההרג.
  • צעדות המוות, בהן פינו אסירים מהמחנות (בעיקר מאושוויץ) מערבה, כחלק מהרצון להסתיר את הנעשה.

הפעולות בריכוזי ההשמדה

  • בבאבי יאר - החל ביולי 1943 קיבלו חיילי ה-אס אס הוראה להעלים את כל הראיות לרצח בבאבי יאר. פאול בלובל הגיע לקייב כממונה על טשטוש עקבות הרצח, בתיאום עם מקס תומאס(גר'), מפקד הסיפ"ו והאס דה באוקראינה. בלובל הקים שתי יחידות מיוחדות וכינה אותן בצופן "1005" (לכן נקרא המבצע "1005"). יחידה 1005A הורכבה משמונה עד עשרה אנשי אס דה ו-30 שוטרים גרמנים. מפקדה היה אוברשטורמפירר באומן.
על מנת להעלים את הראיות נשרפו הגופות, עבודה שבוצעה בכפייה על ידי אסירי מחנה הריכוז סירטצק, שכמאה מתוכם היו יהודים. תוך שישה שבועות לא נותר זכר מבאבי יאר. מלבד ל-15 אסירים שהבינו מה עתיד להיות גורלם והצליחו להמלט בחסות הערפל, אסירי סירטצק נרצחו בידי הנאצים לאחר סיום העבודה. עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה עד שלא נשאר זכר לקברות ההמונים בבאבי יאר. והאנדרטה לזכר הנרצחים הוקמה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה.
  • בבוצ'אץ' - הגרמנים פיזרו את ערמות האדמה שהיו ליד בורות ההריגה בפדור על קברי ההמונים, ושתלו עצים על מנת להסוות את האתר.
ב-21 בספטמבר 1942 התחילו אנשי הזונדרקומנדו להוציא גופות מבורות הקבורה של בירקנאו, להובילן לבור הקרוב ל"בונקר" I, ולשרוף אותן במספר מוקדי שריפה. בשלב השני השתמשו בקברים הפתוחים כבורות שריפה, ואת הבורות שלא היה בהם צורך עוד - סתמו. על הגופות שפכו שמן ומאוחר יותר מתאנול, ולבסוף העלו אותן באש. את האש ליבו על ידי זריקת גופות חדשות, כך שהיא בערה בקביעות בתוך הבורות ולא ניתן היה להפסיק את מוקדי השריפה. עד אמצע נובמבר 1942 נשרפו, לפי המשוער, 107,000 גופות, וכל הקברים ההמוניים רוקנו.
  • בבלז'ץ - כמו במחנות השמדה אחרים, הנאצים התאמצו להסתיר ולחסל את הראיות להשמדה לקראת סוף המלחמה. במסגרת מבצע 1005 הוצאו גופות הנרצחים מקברי ההמונים בבלז'ץ, נכתשו ונשרפו, ומבני המחנה פורקו באופן שיטתי.
  • בינובסקה - הגרמנים העסיקו עובדי זונדרקומנדו באיסוף ושריפת הגופות לטשטוש הראיות. אחרוני אסירי המחנה נרצחו, והמחנה עצמו חוסל ביסודיות. בין היהודים שעבדו ביחידה זו נמנה לאון ולס שכתב יומן במהלך אותן שנים ושרד עד לסוף המלחמה.
  • במיידנק - כהיערכות לבואו של הצבא האדום המחנה פוזר ביולי 1944, אך נהרס רק באופן חלקי עד מועד הגעתו של הצבא האדום אליו. כ-1,000 אסירים נלקחו ממנו בצעדת מוות.
  • בסוביבור - אחרי השמדת עקבות המחנה נטעו יער במקום בו עמד המחנה.
  • בפונאר - עם התקדמות הצבא האדום לעבר ליטא בספטמבר 1943 החלו הגרמנים לפתוח את הבורות ולשרוף את הגופות באתר ההרג פונאר במסגרת המבצע. קבוצה של 80 אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הסמוך הובאו לפונאר לשם כך. האסירים הצליחו להימלט לאחר שישה חודשים, ב-19 באפריל 1944. 11 מהם שרדו וסיפרו את שהתרחש בפונאר.
  • בפורט התשיעי - בסתיו 1943 הוחל במבצע 1005 באתר הפורט התשיעי שבקובנה. למרות השמירה הקפדנית על העוסקים במלאכה, ברחו כל 64 האסירים, יהודים ולא-יהודים. בעקבות בריחתם נודע בעולם כשנה לפני תום המלחמה על מעללי הנאצים באתר.
  • בסיימישטה הוקמה יחידה מיוחדת להוצאת הגופות מהקברים ושריפתן, מדצמבר 1943 עד אפריל 1944. 100 האסירים היהודים והסרבים שביצעו זאת נורו בתום המלאכה, למעט שלושה שהצליחו להימלט.

במחנות אושוויץ וברגן-בלזן לא נדרשה מעורבות היחידה, מאחר שמחנות אלו צוידו בכבשנים לשריפת הגופות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואהתוכנית אירופה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0