באבי יאר (פואמה)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבטושנקו מקריא את הפואמה
באבי יאר

על באבי יאר אין יד ואין מצבת
ערוץ תלול - כדמות גולל על קבר
אני אחוז אימה
היום זקנתי כמו
לו אני העם היהודי עצמו.

לא דם עברי זורם בתוך דמי
אך שנאה קשוחה שנוא אני
על כל אנטישמי,
ועל כן רוסי אני ראוי לשמו.

תחילת הפואמה וסיומה
תרגום: שלמה אבן-שושן
המצבה בבאבי יאר

באבי יאר היא פואמה מאת יבגני יבטושנקו שהתפרסמה ב-1961. הייתה זו היצירה הראשונה בברית המועצות שהביעה את הביקורת על קשר השתיקה השלטוני על השמדת יהודי ברית המועצות בכלל ויהדות אוקראינה בפרט בעת מלחמת העולם השנייה, תוך השתתפות פעילה של משתפי פעולה. השיר נסוב על אתר השמדת יהודי קייב - באבי יאר, עליו, כדברי מחבר השיר "אין יד ואין מצבת". המלחין דמיטרי שוסטקוביץ' הלחין את הפואמה וכלל אותה בסימפוניה ה-13 שלו. הפואמה תורגמה לעשרות לשונות והפכה לאחד מסמליה המייצגים של השואה בעיני רבים.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – באבי יאר

לאחר כיבוש קייב בספטמבר 1941 כונסו כל יהודי העיר ונשלחו להוצאה להורג לתוך בורות ירי שנחפרו ביער לא רחוק מן העיר. ברצח השתתפו כוחות איינזצגרופן נאצים ומשתפי פעולה מקרב האוכלוסייה המקומית האוקראינית. ב-29 וב-30 בספטמבר (ערב יום הכיפורים ה'תש"ב) נטבחו בבאבי יאר 33,771 יהודים. במהלך השנה שלאחר מכן הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה. הנאצים רצחו בבאבי יאר רבים נוספים: צוענים, חולים מבית החולים הפסיכיאטרי ע"ש פבלוב, שבויי מלחמה סובייטיים ואזרחים רבים שנרצחו בשל סיבות טריוויאליות כהפרת סדר (כ-50 אלף בני אדם).

החל מיולי 1943, קיבלו חיילי ה-אס אס הוראה להעלים את כל הראיות לרצח בבאבי יאר, כחלק ממבצע 1005. על מנת להעלים את הראיות, נשרפו הגופות, עבודה שבוצעה בכפייה על ידי אסירי מחנה הריכוז סִירצק, אשר כמאה מתוכם היו יהודים. עבודת הטשטוש הנאצית כה הצליחה, עד שלא נשאר זכר לקברי ההמונים בבאבי יאר, ולזמן רב לא הוקמה במקום כל אנדרטה לזכר הנרצחים.

בימי חרושצ'וב, ימי הפשרה יחסית לאחר מות סטלין, הפך המקום לאתר עלייה-לרגל ועלתה התביעה להקמת אנדרטה במקום. בין משמיעי התביעה היו הסופרים איליה ארנבורג וויקטור נקרסוב, אך בלא הועיל.

בשנת 1961 ארעה מפולת הבוץ בקייב - אסון שנבע מהתמוטטות סכר שהוצב על גיא באבי יאר. לטענת אנטולי קוזנצוב, הסכר הוצב על הגיא כדי לטשטש את זכר הרציחות ולמנוע מחקר בנושא וכך למנוע את הנצחת זכרם של הקורבנות היהודיים.[1]

הפואמה

את השיר חיבר המשורר יבגני יבטושנקו, בן לאב גרמני ולאם אוקראינית, לאחר ששב מסיור בקייב. באותו יום הקריא יבטושנקו את השיר בפני סטודנטים בפוליטכניקום של מוסקבה ולאחר מכן הוא הופץ באופן מחתרתי כסאמיזדאט (פרסום בהוצאה עצמית).

ב-19 בספטמבר 1961, במלאת עשרים שנים לטבח, פרסם המשורר את הפואמה "באבי יאר" בשבועון הספרותי "ליטרטורניה גזטה" (Литературная Газета)[2][3]. הייתה זו הפעם הראשונה בה הופיעה השואה בשירה הסובייטית הרוסית. בפואמה זו הצליח יבטושנקו לבטא זעקה כנגד הרוע, האכזריות והאדישות. הוא לא מחה רק נגד הטבח עצמו, אלא הפנה אצבע מאשימה נגד שיתוף הפעולה של רוסים ואוקראינים עם השלטון הנאצי ועם האנטישמיות הכרוכה בזהות הרוסית לפני הקמת ברית המועצות[4]. השיר הכה בתדהמה מיליוני קוראים, שרבים מהם למדו את שורותיו בעל-פה וייבטושנקו הפך לדובר של דור. בפברואר 1963 הקריא יבטושנקו את השיר לפני קהל של 6,000 צופים בפאריס[5].

ב-1968 נמכר הדף המקורי בבית המכירות סותבי'ס לאספן הציוני ליאו גרהם, שהעבירו למשמרת בספרייה הלאומית בירושלים.[6]

על אף ההערצה לה זכה מצד חלק מהציבור בברית המועצות ורבים במערב, הוקע יבטושנקו על ידי רבים במדינתו. לא רק השלטון ראה בו דיסידנט, גם רבים מקרב שכבת ה"אינטליגנציה" (סופרים ומשוררים) ראו בו משורר בורגני וצדקני.

הסימפוניה ה-13 של שוסטקוביץ'

המלחין דימיטרי שוסטקוביץ ביקש להלחין את הפואמה מיד לאחר שקרא אותה. ב-20 ביולי 1962 סיים את כתיבת הסימפוניה ה-13 שלו. הסימפוניה כוללת חמשה פרקים, כל אחד מהם הוא לחן שונה לפואמה של יבטושנקו, יחד עם תכנים נוספים הכוללים גינוי לאנטישמיות לכל סוגיה (מן הפוגרומים ומשפט דרייפוס ועד האנטישמיות הממוסדת של השלטון הסטליניסטי).[7] על ביצוע הבכורה ניצח קיריל קונדראשין. לאחר מספר קטן של הופעות, התבקשו יבטושנקו ושוסטקוביץ' על ידי השלטונון "לתקן" את השיר ולהפכו ל"פחות יהודי". הטענה הייתה ששורות השיר אינן מתאימות ללחן ובשל כך יש לשנותן, כך שיתנגנו טוב יותר. היצירה המשיכה להיות מנוגנת עם התמליל המתוקן בהופעות במינסק, גורקי, לנינגרד ונובוסיבירסק, עד שנאסרה כליל להשמעה באמצע 1963. הלחן והתמליל דלפו למערב לקראת 1970, בינואר אותה שנה בוצעה על ידי תזמורת פילדלפיה תחת שרביטו של יוג'ין אורמנדי.

השפעת הפואמה על הקמת האנדרטה בבאבי יאר

בשנת 1966 נערכה תחרות בין אדריכלים ואמנים וב-1974 נסתיימה הקמת האנדרטה. האנדרטה המקורית לא ציינה כי יהודים היו בין הקורבנות שנרצחו במקום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודההשמדה באמצעות עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגבורה יהודית בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0