נוער הליכוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוער הליכוד
לוגו נוער הליכוד
לוגו נוער הליכוד
תאריך ייסוד 1979
השתייכות פוליטית ימין מדיני וכלכלי
מפלגה מקבילה הליכוד
יושב ראש נועה אימבר
מיקום המטה ירושלים

נוער הליכוד הוא ארגון הנוער של מפלגת הליכוד.

פעילות הארגון

נוער הליכוד מפעיל סניפים בכעשרים ערים וישובים בהם: ירושלים, אשקלון, חולון, חיפה, חמדת, אשדוד, רמת הגולן ועוד.

הארגון מקיים סמינרים פעמיים בשנה, נציגיו משתתפים בכנסים פוליטיים וא-פוליטיים, מפעילים מעגלי שיח ובני הנוער בה פעילים חברתית גם בארגונים התנדבותיים א-פוליטיים אחרים.

פעילות הארגון נחלקת לשלושה רבדים: אידאולוגי, פוליטי וחברתי.

הפעילות האידאולוגית כוללת סיורים וביקורים בכנסת ישראל, ובאה לידי ביטוי גם בפעילות בסניפים בה משלבים את ערכי הליכוד של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, סמינר הנוער אשר חל פעמיים בשנה מתקיים ברוח ערכי הליכוד. הפעילות הפוליטית כוללת פגישות עם חברי הכנסת המכהנים והקודמים ונוכחות באירועי הליכוד, לעיתים מתקיימות פגישות בין חברי נוער פוליטי אחרות במעגלי שיח וכדומה. הפעילות החברתית באה לידי ביטוי בשיתופי פעולה עם קבוצות נוער אחרות כמו "הנוער תומך בריבונות", ופגישות עם שורדי השואה.

היסטוריה

כרזה שפורסמה על ידי נוער הליכוד ב-1981

שנות השמונים

בשנת 1979 נוסד נוער הליכוד והתקיימה ועידת היסוד של הארגון בה נכחו עשרה חברי כנסת מטעם הליכוד.[1] בשנת 1980 נציגי הארגון אספו לשר האוצר יגאל הורוביץ חתימות של רבבת אנשים התומכים בפעילותו הכלכלית.[2] כן באותה שנה שימשו נציגי נוער הליכוד כמתווכים בסכסוך של שר האוצר עם ארגון המורים.[3] בשנת 1981 נוער הליכוד השתתף בפעילות הבחירות לכנסת.

הסניף הראשון של נוער הליכוד נפתח בחיפה בשנת 1984 על ידי אברהם אורן, אך לא נשמר על ידי הפעילים והתפרק עוד באותה השנה.

שנות התשעים

בשנת 1991 הוקם נוער הליכוד מחדש על ידי קבוצה של בני נוער אשר פעלו במפלגה,.[4] במהלך השנים הנוער הקים מחאות ולימד עשרות בני נוער על האידאולוגיה הליברלית והלאומית של זאב ז'בוטינסקי.

נוער הליכוד של שנות ה-90 היה מהווה חלק מהותי וחשוב במפלגה, בזמנו לחברי הליכוד היה מן כרטיס חבר אשר בעזרתו היו הולכים להצביע בפריימריז וכדומה, וגם נוער הליכוד קיבל כרטיס חבר, הכרטיס האחרון הופק לכל חברי הליכוד בשנת 2004, ומאז אין בו שימוש.

באותם זמנים לא היה המושג "נוער הליכוד", אלא האגף הצעיר, נוער, צעירים וסטודנטים. בשנות התשעים היה רכז מבוגר שהיה אחראי על הצעירים, הראשון מבניהם היה אייל מיירוביץ', אחריו עבר התפקיד לידי מספר אנשים בזמנים שונים ובהם: ג'יימי אלגורד, שירז פרידמן, ליאור גולדשטיין וניר אבודרהם. בבעלות ראש אגף הצעירים הייתה כרטיסיה של תנועת התחייה עם דפים של טלפונים של כל הפעילים, וכך לפני כל פעילות היו מתקשרים להודיע על פעילות לכל בני הנוער מרחבי הארץ. מלבד לשיחות בכרטיסיה שאר התנהלות הנוער הייתה במכתבים והיו מצורפים מדבקות, והמדבקה הכי נפוצה של נוער הליכוד הייתה "ימין זה אין".

אותם צעירים בשנות ה-90 מספרים על תחושת השליחות שהייתה בעיניהם להיכנס לנוער מפלגתי, הכניסה לנוער הייתה בשל תחושת השתיקה והפספוס בשל האסון הפוליטי שמתרחש, והדרך היחידה למנוע את זה, זה להצטרף לליכוד כחובה מוסרית, כשינוי, כלמנוע אסור, התפיסה הייתה שהדרך היחידה להשפיע היא מתוך המפלגה ולא לתנועת נוער. להצטרף למפלגה כדי למנוע אסון. גם היום התפקדות למפלגה מסוימת היא הדרך למנוע אסון, להשפיע מבפנים.

הפעילות העיקרים בשנות התשעים הייתה בעיקר בסניפים, הסניף הראשון שהוקם ודרכו התחיל הנוער היה סניף ראשון לציון על ידי ניסים ואטורי. הסניפים ארגנו על בסיס שבועי הפגנות בצומת מרכזי בכל עיר, וזאת בשל חוויה אופוזיציונית חזקה מאוד, שכללה מאבק ימני על משא ומתן על הגולן. ראשון לציון, צפת, הרצליה, פ"ת, תל אביב היו הסניפים המרכזיים.

אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר של נוער הליכוד בשנות התשעים היא הפגנת ענק. ימים ספורים לפני הסכמי אוסלו, נוער הליכוד ארגן הפגנת ענקית בת 5 ימים בגן צא'רלס, כנגד משא ומתן עם אשף קצת לפני הסכמי אוסלו, אירוע זה נזכר כמכונן ואחת הפעילות הכי גדולות של נוער הליכוד הארצי.

שנות האלפיים

הנוער בעשור הראשון של שנות ה2000 עדיין היה כחלק מאגף צעירי הליכוד בו נכללו בני נוער, סטודנטים וצעירים. החל מאוגוסט 2003 עד ינואר 2007 עמד בתפקיד ראש אגף הצעירים ניר אבודרהם, בתקופתו של ניר האגף מנה כ20,000 צעירים מתוך 300,000 חברי ליכוד.


לאחר עזיבתו של ניר בשנת 2007 התפצל אגף הנוער מהצעירים, הצעירים שמרו על פעילות סדירה, הנוער הפסיק את פעילותו עד ההקמה מחדש.

בשנת 2014 התחדשה הפעילות בנוער הליכוד על ידי קבוצה של חברים שבתפקיד היו"ר עמדה שיר הלל. לאחר ההקמה המחודשת הם זכו לתמיכה רבה מכל חברי הכנסת. בזמנו, הם קידמו את חוק הורדת גיל הבחירה לכנסת לגיל 17, החוק הגיע לתהליכים מתקדמים בנושא ביחד עם מועצת התלמידים והנוער הארצית, לבסוף הנושא נתקע בוועדת שרים לענייני חקיקה בגלל בעיות קואליציוניות.

יושבי ראש הארגון

שם שנות כהונה
ניסים ואטורי 1991
דב סקולר/ דרור חייאק/ אסי אקר 1992
ירון דנה 1993
רמי גרינברג 1995
שיר הלל 2014-2015
עילי הספרי[5] 2015-2017
בתאל ואטורי[6] 2017-2019
נועה אימבר[7] 2019- מכהנת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0