הרב אברהם וינברג (בני ברק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם וינברג מסלאנים
Slonimbb.JPG
לידה כ"ט בחשוון ה'תש"ה (גיל: 77)
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות ירושלים
אדמו"ר מסלונים
תשמ"א

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים. חצרו מכונה "סלאנים" כדי להבדיל מהחצר של רבי שלום נח ברזובסקי המכונה "סלונים".

ביוגרפיה

נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה למיכל אהרן[1] וחיה[2] וינברג. למד בישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי), ה"ברכת אברהם". לאחר נישואיו שימש כמגיד שיעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר[3][4].

באדמו"רות

רבי אברהם וינברג

כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.

בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).

בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי), באנגליה ובבלגיה. בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.

הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 עברה לאלעד.

האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. חצרו מנתה 732 בתי אב, ב-2016[5].

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".

עמדותיו

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע ואינו מביע דעה בפולמוס ההשתתפות בבחירות, שכן מחד גיסא ה"ברכת אברהם" היה מראשי אגודת ישראל והורה להשתתף בבחירות, אולם מאידך גיסא רבי מרדכי חיים סלאנים אסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח, או בני העדה החרדית שהפכו לחסידיו בעקבות לימוד בישיבתו.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות מועצת גדולי התורה שהסכימה אז לעמדת רבי אלעזר מנחם שך שחברי אגודת ישראל לא יקחו תפקיד שר בניגוד למה שנהגו בשנים הראשונות לקום המדינה אז כיהן יצחק מאיר לוין בתפקיד שר. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הודיע שאין שינוי בעמדתו הקודמת שלא להכריע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות כתובה שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[6] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף האדמו"ר מסלאנים את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שלא אסר להצביע.[7] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן עשה.[8] לאור זאת, בבחירות 2021 נמנעו חסידי סלאנים מהשתתפות בבחירות.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ בן חיים יוסף דוד וינברג, מעשירי חסידי סלונים; בן רבי יצחק מתתיהו, אחיו של רבי אברהם וינברג (השלישי), ונינו של האדמו"ר בעל יסוד העבודה מייסד חסידות סלונים
  2. ^ בת שלמה זלמן פרוש, נפטרה בי' שבט תשנ"ג
  3. ^ הר"מ בלוד, שהפך לאדמו"ר, פגש ב-770 את תלמידיו. כך הגיב הרבי באתר חב"ד און ליין
  4. ^ התקשרות 974, סודות מן החדר - צעירי חב"ד
  5. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
  6. ^ הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, חדרי חרדים
  7. ^ חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", בחדרי חרדים
  8. ^ חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, בחדרי חרדים הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב, בחדרי חרדים


הקודם:
רבי אברהם וינברג (השלישי)
אדמו"רי סלונים הבא:
-
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0