רבי זליג ראובן בנגיס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זליג ראובן בנגיס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב זליג ראובן בנגיס
Rabbi Zelig Reuven Bengis.jpg
הרב בנגיס
לידה 16 ביוני 1864
י"א בסיוון ה'תרכ"ד
פטירה 21 ביוני 1953 (בגיל 89)
ז' בסיוון ה'תשי"ג
מקום פעילות מזרח אירופה, ארץ ישראל.
השתייכות גאב"ד העדה החרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבת אהל משה
תלמידיו הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב ישראל גרוסמן
חיבוריו לפלגות ראובן, חידושי הגרז"ר
גאב"ד העדה החרדית ה־שלישי
י"ד בתשרי תש"טז' בסיוון ה'תשי"ג
ראב"ד העדה החרדית ה־רביעי
תרצ"חז' בסיוון ה'תשי"ג

רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד - ז' בסיוון ה'תשי"ג) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר סדרת הספרים לפלגות ראובן.

תולדותיו

נולד בעיירה שניפישוק (אנ') הסמוכה לווילנה שבליטא לרבי צבי הירש בנגיס. בהיותו בן 17 הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד אצל רבו המובהק, הנצי"ב, שכינהו ש"ס חי, וכן אצל רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. קיבל סמיכה לרבנות מהנצי"ב, מרבי יצחק אלחנן ספקטור ומהחשק שלמה.

בשנת ה'תרנ"ד התמנה לרב ואב בית דין בבאדקי שבפלך הורדנה עד לשנת ה'תרע"א. לאחר מכן שימש ברבנות בקלווריה עד לשנת ה'תרצ"ח. בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בסמולנסק ומילא את מקומו של הרב אברהם ברוך סולובייצ'יק שנפטר באמצע המלחמה.

בשנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל כדי לכהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים[1]. שימש גם כראש ישיבת "אהל משה". לאחר פטירתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בי"ד בתשרי ה'תש"ט מונה תחתיו לגאב"ד העדה החרדית, עד למותו.

משפחתו

אביו רבי צבי הירש[2], אמו שיינא בת רבי דוב ברוידא[3]אחי אביה מאמו היה רבי שמעון זרחי, מחבר ספר "נחלת שמעון".

אחיו: רבי אידל בנגיס, מו"צ בליבוי. רבי משה אהרן בן דעת (בנגיס, בנדס)[4], חתנו של רבי בן ציון שטרנפלד ורבה האחרון של העיר בילסק. נספה בשואה.

בראשונה נשא את אסתר אסנא בת רבי חיים צבי ברוידא[5] שנפטרה ביום א' טבת ה'תרצ"א, 21 בדצמבר 1930. כעבור זמן נשא בשנית את רייזל זלאטע. חמיו היה רבי יוסף כלב פייבוש זיו וחמותו שיינא בתיה (באשע) בת רבי ניסן הלוי.

בנו רבי שמעון זאב בנגיס היה רב בגרמניה ואחרי עליית אביו לארץ ישראל התמנה כמו"ץ בקלווריה, הוא נפטר בצעירותו בשנת ה'תש"א לפני שהתחילה שואת יהודי ליטא[6] בתם פייגא רשא נישאה לרבי נתן בן רבי מרדכי ליכטנשטיין אב"ד טאלשין בקורלנד.

גיסו[7] רבי כלב מאיר זיו רבה האחרון של מיישאד ושילעל שבליטא. מחבר "גולת כלב". נספה בשואה עם אשתו ובנו.

אישיותו ודרכו התורנית

הרב בנגיס התפרסם כלמדן. היה מרבה לחדש חידושים בדרך הפלפול, דבר שכבר לא היה נהוג בתקופתו. חמשת החלקים הראשונים של ספריו הם בעיקר "הדרנים" לסיומי מסכתות, לחבר בין תחילת המסכת לסופה ובינה לבין המסכת הבאה. מסיבה זו ספריו לא נפוצו. הוא הכיר בכך, ואמר פעם לחברו רבי איסר זלמן מלצר: בספרך (אבן האזל) רבו הלומדים, ואילו ספריי, מי מסתכל בהם?

מסופר שלעיתים תכופות היה עורך סיום על כל הש"ס, ולשאלת אנשים מתי הוא מספיק ללמוד, ענה שיש לו זמן בעת ההמתנה לאישים חשובים ולאירועים.

השתתף בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבד תרצ"ז[8].

כרבה של העדה החרדית חתם על האיסור שהוציאה העדה החרדית להשתתף בבחירות[9], ועל איסור לקיחת תקציבים מהמדינה והעיריה לעניינים דתיים כדוגמת חינוך ושחיטה[10], כמו כן היה מהלוחמים הבולטים נגד גיוס בנות לצה"ל[11]. עם זאת באופיו לא היה קנאי[12].

לזכרו הקים הרב מרדכי צבי שיינברגר ישיבה בירושלים הנושאת את שם ספרו: "לפלגות ראובן" (כיום ישנו כולל בבניין הישיבה), וכן הוקם לזכרו כולל "ר' זליג ראובן" בבית וגן.

מתלמידיו

ספריו

  • לפלגות ראובן - שבעה חלקים ובהם חידושים לתורה, לתלמוד ולמועדים, בהלכה ובאגדה. ספרו זכה להסכמות מרבי חיים סולובייצ'יק ורבי דוד פרידמן מפינסק-קרלין.
  • חידושי הגרז"ר - ליקוט מכתב ידו ומספרו "לפלגות ראובן" על סדר עניינים בש"ס. בהוצאת מכון ירושלים ירושלים, ה'תשמ"ד - תשנ"ג.
  • חידושים נוספים פרסם מעת לעת בקבצים תורניים.

קישורים חיצוניים

ספריו


הערות שוליים

  1. ^ בספר חכמי ישראל (הלחמי, עמ' תיד) כותב: מספר פעמים הוזמן למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד ראב"ד של העדה החרדית בירושלים. מפני כבודו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק שידידות רבה קשרה אותם מימי וולוזין לא נאות לקבל את המשרה.
  2. ^ נפטר בליל ג' תשרי ה'תרס"ב (י"ב צו"ג), 15 בספטמבר 1901
  3. ^ נפטרה בי"ט אלול ה'תר"פ, 2 בספטמבר 1920, בליבוי. סבה רבי אהרן ברוידא שימש דומ"צ וילנה אודותיו ראה הלל נח מגיד, עיר ווילנא, עמ' 110-111, באתר HebrewBooks.
  4. ^ אודותיו נושא באתר פורום אוצר החכמה
  5. ^ אב"ד נמוקשט, שווקשנה, וזאגר ישן ובסוף ימיו בירושלים שבה נקבר.
  6. ^ אשתו וחלק מילדיו ונכדיו נספו בשואה.
  7. ^ נשוי לאחות אשתו השניה דבורה געלע
  8. ^ משה בלוי "על חומותיך ירושלים" עמוד ק"ב
  9. ^ לעם ה' והתורה המכתב באתר ילקוט השבעתי אתכם. וראו בספר מאש וממים (תולדות רבי משה שטיגל, עמ' רחצ) שמעידים שהוא הורה לכמה בני אדם באופן פרטי להצביע.
  10. ^ עם זאת התיר לשואל לקחת תקציבים מהמחלקה הסוציאלית של העיריה לעניינים שאינם דתיים, כי דבר זה לא נכלל באיסור הבד"ץ של העדה החרדית, ראו שני מכתבים מאת ראב"ד העדה החרדית רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל אחד מהם בנוגע לקבלת תמיכות מהמדינה, באתר "מורשת מכירות פומביות". וראו גם הוראתו בישורון, ניסן תשס"ג עמ' קפג הערה 155, באתר HebrewBooks שם התנה את ההיתר בצורך מצוה.
  11. ^ כרוז הפסק ההסטורי על גיוס בנות באתר בידספיריט
  12. ^ ראו ישורון - חלק יב - ניסן תשסג, עמ' קפב הערה 152, באתר HebrewBooks, שם גם סופר שבהזדמנות מסויימת אמר לשואל בענייני השעה שעל פי כל הספרים שבארונו לא ניתן לפסוק בשאלה כזו והפנה אותו למנהיג העדה החרדית ואגודת ישראל בירושלים הרב משה בלוי (וראו שם, עמ' קפג הערה 155, באתר HebrewBooks).