רבי יהודה אריה ממודינא

רבי יהודה אריה ממודינא

ר' יהודה אריה ממודינא (או די מודינא, מוכר גם בראשי התיבות "ריא"ם"; כ"ח בניסן של"א - 23 באפריל 1571 - כ"ז באדר ת"ח - 24 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר ומשורר.

קורות חייו

יהודה אריה נולד בוונציה ליצחק ורחל דיאנה מהעיר מודנה במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה, נצר למשפחה יהודית מכובדת שגורשה מצרפת ושהתיישבה בעיר מודינא. בילדותו נודע יהודה אריה כעילוי, ובהיותו בן שנתיים וחצי כבר קרא את ההפטרה בבית הכנסת המקומי. כשמלאו לו שלוש שנים ידע לתרגם קטעים מן התורה לאיטלקית. כשהיה בן עשר למד תורה בפדובה, ומאוחר יותר הרחיב את ידיעותיו גם לספרות איטלקית, למוזיקה, למשחק ולריקוד.

בהיותו בן תשע-עשרה נשא לאשה את רחל בת דודתו. רוב חייו עברו עליו בסבל רב - הוא התמכר להימורים והפסיד את כל כספו, מבין שלושת בניו האחד מת, השני נרצח, והשלישי נסע לברזיל וחזר רק אחרי מות אביו. אשתו רחל חלתה במחלת נפש קשה.

היה תלמידו של הרב שמואל יהודה קצנלבוגן (המהרשי"ק). עבד כמורה, ובהיותו בן 23 מונה לדיין ודרשן בעירו ונציה. נודע כדרשן מצוין, ולדרשותיו הקשיבו גם גוים. עסק בהוראה שנים רבות, ועם תלמידיו הרבים נמנו גם נוצרים.

מלבד עיסוקיו של מודינא בתחומי היהדות, עסק גם במקצועות חופשיים, והיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו של ונציה^{[דרוש מקור]}.

ר' יהודה אריה ממודינא נפטר בעירו ונציה בכ"ז באדר ת"ח (1648).

ספריו

בגיל 13 (לפי עדות עצמו) כתב חיבור משעשע נגד הימורים בשם סור מרע המציג דיאלוג בהלכה, בהגות, בספרות ובפלפול בין שני חברים - אלדד ומידד: האחד מרבה להמר, ואילו השני מנסה להניאו מכך. בחיבור זה מתגלה כתיבתו המשחקית של ריא"ם שתלווה אותו לאורך כל כתיבתו. הרבה לעסוק בפולמוס עם נוצרים, ובתחום זה כתב את ספרו מגן וחרב (אולם נמנע לקחת חלק פעיל בויכוח פדובה). עסק גם בסמכותה ובאמינותה של התורה שבעל פה, בתחום זה כתב את הספר שאגת אריה נגד החיבור הקראי "קול שחל" (אותו כינה "קול סכל") ובו התקפה על התורה שבעל פה. האמין במיסטיקה ובאסטרולוגיה, אך התנגד בחריפות לקבלה; בתחום זה כתב את הספר ארי נוהם וכן ספר בשם בן דוד נגד האמונה בגלגול נשמות.

"ארי נוהם" היה החיבור השני שהוקדש כולו לביקורת הקבלה והזוהר (באופן חלקי קדם לו גם "בחינת הדת" של ר' אליהו דלמדיגו). המניע המרכזי להתרחקותו של ריא"ם מהקבלה ולכתיבת הספר היה הגושפנקא שהמיסטיקנים הנוצרים לקחו מהקבלה ומספר הזוהר לבניין שיטתם בקבלה נוצרית^{[דרוש מקור]}. את הספר כתב בעבור ר' יוסף חמיץ, שהיה אחד מתלמידיו. בספר מתח ריא"ם ביקורת קשה על הקבלה, וקבע כי ספר הזוהר הוא זיוף מאוחר בעל תכנים פסולים. וכך כתב: "שהוא חבור חדש ולא מקובל, ואינו מרשב"י ולא מתלמידיו, רק המצאת איזה אחד מן האחרונים". בספר הוא עמד על סימני איחור בזוהר, אי-דיוקים כרונולוגיים, הבאת תפילות מאוחרות, והוכחות לשוניות לטענותיו.

כמו כתבי פולמוס אחרים שלו, כך גם ספר זה לא יצא לאור אלא לאחר פטירתו, אולם הוא עשה רושם בציבור ורבנים שונים יצאו להגן על הזוהר והקבלה מפני טענותיו. לדוגמה הרמח"ל בחיבוריו "חוקר ומקובל", "מאמר הוויכוח" ו"מלחמת משה", שהמחקר בימינו זיהה כמענה לטענותיו. ראיה לכך מוצאים בדברי ר' ישעיהו באסאן, רבו של הרמח"ל, שכתב: ”קריתי תשובותיו (של הרמח"ל) על הארי הנוהם (...) שאומר על הזוהר שהוא ספר מלא שקרים ושחכמת האמת כולה שוא ודבר כזב” (). וכן הרב יצחק אייזיק חבר בספרו "מגן וצינה" והרב אליהו בן-אמוזג בספרו "אימת מפגיע על אר"י" התמודדו עם טענותיו.

הדפסת הספר נתעכבה עד לשנת 1840. עם צאתו לאור, השתמשו בו אנשי תנועת ההשכלה כנשק נגד המסורות המיסטיות הקבליות, שנתפסו בעיניהם כנחותות. בהקדמתו של יצחק שמואל רג'יו לספר "ארי נוהם" כתב:

"קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח".

בתיווכו של משכיל יהודי אירופאי, הגיעו שניים מכתביו של די מודינא כנגד הקבלה גם לידיעתם של כמה מתלמידי החכמים של העיר צנעא שבתימן, הקרויים דרדעים ובראשם הרב יחיא קאפח. חיבורים אלה השפיעו על הרב קאפח השפעה גדולה ועליהם הירבה להסתמך בחיבורו 'מלחמות השם' כנגד הקבלה. כאשר שלח הרב קאפח את ספרו לירושלים לעיונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, השיב לו הרב קוק כי עיקרי טענותיו כנגד הקבלה וספר הזוהר כבר הושמעו מימים ימימה, ונראה שבכך התכוון, בין השאר, לחיבוריו של די מודינא.

בשנת 1998 מלאו 350 שנה לפטירתו של די מודינא. לציון המאורע ערך מכון בן צבי בשיתוף "המכון לחקר יהדות איטליה" של "חברת יהודי איטליה" בירושלים, כינוס מדעי בינלאומי. ההרצאות שנאמרו בכנס פורסמו בספר אריה ישאג (2003).

ספר לזכרו של רבי יהודה אריה ממודינא

שאר כתביו

• סוד ישרים (ונציה 1594) - מאה חידות וכמה סגולות, נדפס עם שמו בר"ת.
• תפילות ישרים (ונציה 1596) בקשות אסטרולוגיות.‫

• סור מרע (ונציה שנ"ו - 1596) - מאמר על האיסור לשחק משחקי קלפים.
• צמח צדיק (ונציה 1600) על מוסר ועבודת נפש.
• מדבר יהודה (ונציה 1602) - ספר דרשות.
• מאמר לב האריה, "ילמד ... לעזור הזיכרון בכל החכמות ועסקי בני אדם" (ונציה 1612).
• גלות יהודה (ונציה 1612) להוראת המקרא, התפילה ודברי חז"ל.
• צרי לנפש ומרפא לעצם (ונציה 1619) - תפילות לחולים ולמתים.
• בליל חמיץ (ונציה 1624) - לכבוד רבי יוסף חמיץ.
• בית לחם יהודה (ונציה 1625) מפתח למאמרי חז"ל עין יעקב.
• בית יהודה (ונציה 1635) - פירוש ל"עין יעקב". מכונה גם הבונה.
• תולדות מנהגי היהודים או שולחן ערוך על חוקי היהודים למנהגי חייהם (פריז 1637 בצרפתית; ונציה 1638 באיטלקית; וינה תרכ"ז בעברית. תרגם שלמה ראבין). הספר נכתב באיטלקית עבור קוראים לא יהודים.
• פי האריה (ונציה 1640) - מילון איטלקי - עברי למילים הקשות בתנ"ך.
• ספר אור טוב, לחנוך לנערים על פי דרכם בלשון לעז (אמסטרדם 1675) - מלון עברי - ספרדי באותיות עבריות.
• ארי נוהם (לייפציג 1840) - מחקר היסטורי על הקבלה, מהדורת י. פירסט.
• שאגת אריה (גוריצה 1852) נגד טענות של קראי שהודפסו בספר "קול שחל" מהדורת י. ש. ריגייו
• בן דוד (פרנקפורט 1854) נגד האמונה בגלגול נשמות, מהדורת א. אשכנזי.
• מאמר מגן וצנה (ברעסלוי תרט"ז) - מהדורת אברהם גייגר. תשובה לאוריאל אקוסטה.
• כתובות למצבות - לוחות אבנים (פרנקפורט 1881), מהדורת א. ברלינר
• כתבי הרב יהודה אריה ממודינא (בודפשט תרס"ו - 1904) מהדורת יהודה בלוי.
• חיי יהודה (קיוב תרע"ב - 1911) אוטוביוגרפיה, מהדורת א. כהנא.
• דיואן (פילדלפיה תרצ"ב - 1932) מהדורת ש. ברנשטיין.
• שאלות ותשובות זקני יהודה, יוצאות לאור על פי כתב יד יחיד בעולם בתוספת מבוא והערות מאת שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ז.
• כתבי יהודה אריה מודינה ויוסף שלמה דלמדיגו - פרקים נבחרים, חומר קריאה לתרגיל של ד"ר שמואל ורסס, ירושלים: הפקולטה למדעי הרוח - החוג לספרות עברית, תשי"ח - 1957.
• מגן וחרב - חבור נגד הנצרות (1960) יוצא לאור בפעם הראשונה על ידי שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת "מקיצי נרדמים", תש"ך.
• יהודה אריה ממודינא - לקט כתבים, ההדירה וצירפה מבוא והערות פנינה נוה, ירושלים: מוסד ביאליק, ספריית דורות, תשכ"ח - 1968.
• אגרות רבי יהודה אריה ממודינא, ההדיר על פי כתבי יד יעקב בוקסנבוים, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ד - 1984.
• צלי אש - קיצור פירושו של האברבנאל להגדה של פסח (את הביאור לפיוטים ערך ריא"ם).

כמו כן חיבר פיוט יום זה יהי משקל ליום כיפור קטן.

הפולמוס סביב דמותו

בנוסף להתנגדותו לספר הזוהר, עורר הריא"ם פולמוסים נוספים סביב דמותו ושלל עיסוקיו, עיסוקו בהימורים במשך שנים רבות אשר הוא עצמו העלה על הכתב, וסביב דברים נוספים שכתב. יש הטוענים כי את הספר "קול שחל" כתב הוא בעצמו, וכנגדו כתב את הספר שאגת אריה. בעקבות הטענות הכבדות שהועלו נגדו, יש שנמנעו מלומר את הפיוט "יום זה יהי משקל" שחיבר לתפילת יום כיפור קטןי.

לקריאה נוספת

• ש. ברנפלד, "יהודה אריה מודינא", בני עליה, ספר שני, תל אביב: תרצ"א, עמ' 1 - 51 (נדפס לראשונה בכתב העת "שלח", כרך כ"ח).
• בנימין קלאר, "שאגת אריה על קול סכל", מחקרים ועיונים, תשי"ד, עמ' 357 - 378.
• אפרים שמואלי, בין אמונה לכפירה : ר’ יהודה אריה מודינא ואוריאל אקוסטה - פרשה בתולדות האפיקורסות בישראל, תל אביב : מסדה, תשכ"ב.
• ישראל רוזנצווייג, הוגה יהודי מקץ הרנסאנס, יהודה אריה מודינא וספרו 'מדבר יהודה', מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל"ב - 1972.
• ‫דוד מלכיאל (עורך), אריה ישאג, ר’ יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ומכון בן צבי, תשס"ג-2003.
• שרגא בר און, "שאלה של מזל", דרשוני 2, תש"ע (2010)
• אליעזר בראדט, ר' יהודה אריה מודינה, ליקוטי אליעזר, ירושלים תש"ע, עמ' פו-פח.
• עמוס עוז, הבשורה על פי יהודה, ירושלים: כתר, 2014

• The Autobiography of a Seventeenth-Century Venetian Rabbi: Leon Modena's Life of Judah. Trans. and ed. Mark R. Cohen. Princeton, 1988 ("Introductory essays", pp. 3 - 70; "The life of Judah", pp. 73 - 180; "Historical notes", pp. 181 - 293).
• Vita di Jehudà : autobiografia di Leon Modena, rabbino veneziano del XVII secolo / traduzione di Emanuele Menachem Artom ; introduzione di Umberto Fortis ; note di Daniel Carpi ; a cura di Elena Rossi Artom, Umberto Fortis e Ariel Viterbo. Torino 2000.
• Success and Failure in the Seventeenth-Century Ghetto of Venice: The Life and Thought of Leon Modena, 1571-1648. Mich. 1985.
• Tohar Vered. "The Hebrew moral book 'Zemach Zadick': Between two worlds", in: Religious Stories in Transformation: Conflict, Revision and Reception, Houtman Alberdina, Kadari Tamar, Poorthius Marcel and Tohar Vered (eds.). Leiden: Brill 2016, pp. 353-375. 

קישורים חיצוניים

• נחמיה שמואל ליבאוויטש, רבי יהודה אריה מודינא בקומתו וצביונו, ניו יורק, תרס"א, באתר HebrewBooks
• "מודינא, יהודה אריה (ליאון)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 112–113, באתר HebrewBooks
• מודינא יהודה אריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ר' יהודה אריה ממודנה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יצחק ריבקינד, תשובת הרב יהודה אריה מודינה, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' ת"א - תכ"ג, באתר "מסורתי".
• אביבה קרינסקי, ותמיד היה כוסף ותשוקה לשוב ויניציאה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
פרמטרי חובה [ גרסה ] חסרים {{{גרסה}}}יהודה אריה ממודנה