יאנוח-ג'ת

יאנוח ג'ת

שם בערבית	يانوح-جت
מדינה
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	מעד'א חסבאני
גובה ממוצע	‎468 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	6,985 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	210
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.9% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	514 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	185
תחום שיפוט	13,590 דונם
- דירוג ארצי	106
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   יאנוח ג'ת (למפת הגליל המערבי רגילה)   יאנוח ג'ת (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יאנוח ג'ת (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום יאנוח ג'ת 32°58′50″N 35°14′43″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	161
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3819
- דירוג ארצי	176
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 100%   אחרים: 0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 8.6% גילאי 5 - 9 8.3% גילאי 10 - 14 9.0% גילאי 15 - 19 9.5% גילאי 20 - 29 17.9% גילאי 30 - 44 21.8% גילאי 45 - 59 15.7% גילאי 60 - 64 3.4% גילאי 65 ומעלה 5.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 5 –  יסודיים 3 –  על-יסודיים 3 תלמידים 1,345  –  יסודי 695  –  על-יסודי 650 מספר כיתות 58 ממוצע תלמידים לכיתה 23.9 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל יאנוח ג'ת נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

קברו של סתי שמס ביאנוח

יאנוח-ג'ת (בערבית: يانوح-جت‎) היא מועצה מקומית בגליל המערבי בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990. כל תושבי המקום משתייכים לעדה הדרוזית. המועצה המקומית מורכבת משני כפרים - יאנוח, שבו מתגוררים כ-70% מתושבי המועצה, וג'ת.

היסטוריה

יש חוקרים המזהים את העיר המקראית ינוח הגלילית באתר סמוך ליאנוח, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות. ייתכן כי מהמקום הגיע התנא אבא יוסי בר חנן איש ינוח.

לפי מסורת תושבי המקום, מקור השם 'יאנוח' הוא במיקומו על אם הדרך מלבנון למרכז הגליל, ושעוברי דרכים היו נחים בו.

בתוכנית החלוקה משנת 1947 היו הכפרים מיועדים להפוך לחלק מן המדינה הערבית.

במלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות נעשו מאמצים להביא את הדרוזים לנייטרליות לכיוון היהודי. תוכנית של חטיבה שבע לכבוש את יאנוח בסוף יולי 1948 נדחתה וחיילי קאוקג'י נכנסו לכפר, שהיה היחיד מכפרי הדרוזים אליו נכנסו כוחות קאוקג'י. במסגרת מבצע חירם תפסה פלוגה דרוזית בפיקוד יהודי בחטיבת עודד משלט ביאנוח בליל ה-28 באוקטובר 1948, ללא קרב, לאחר שחיילי קאוקג'י נמלטו מהכפר. לאחר כישלון ההתקפה על תרשיחא, נסוגו שאר כוחות חטיבת עודד לבסיסם מבלי להודיע לפלוגה הדרוזית שמכשיר הקשר שלה היה מקולקל. בבוקר ה-29 באוקטובר 1948 התעודדו כוחות קאוקג'י מהצלחתם וחדרו שוב לכפר. הם פתחו באש על חיילי הפלוגה הדרוזית שמצאו עצמם לפתע מוקפים מכל צד. לחיילי קאוקג'י הצטרפו גם חלק מתושבי הכפר. התפתח קרב נסיגה קשה שבו נפלו 11 דרוזים מחיילי הפלוגה וכן שני מפקדיה היהודים, יונתן אברמזון, אסף כץ והרופא היהודי של הפלוגה, ד"ר דהן - מורלי סולומון. תוך הנסיגה חודש הקשר האלחוטי עם מטה החטיבה ומיד הופעלו תותחים על הכפר כדי לסייע בנסיגה. הכפר נכבש למחרת ללא קרב עם נסיגת כוחות קאוקג'י מהאזור. בחקירה טענו ראשי הכפר כי לא יכלו לעשות דבר נגד חיילי קאוקג'י וכי התושבים שהצטרפו אליהם לא היו מתושבי יאנוח אלא פליטים מהכפרים הסמוכים שנכבשו.

הקרב ביאנוח הביא להאשמות מצד יהודים ודרוזים כלפי תושבי יאנוח. משה כרמל מתאר את הקרב הזה בספרו "במערכות צפון" כ"מקרה בגידה מפתיע ומזעזע". לטענת גורמים בצה"ל, כניסת צה"ל ליאנוח תואמה עם נכבדי הכפר אשר הפרו את הסיכומים איתם. לעומת זאת, אנשי הכפר טוענים שלא היה כל תיאום וכי לא ידעו שבין חיילי צה"ל נמצאים דרוזים. בסוף 1948 בררו אנשי משרד החינוך האם יש להעניש את תושבי הכפר בדרך של הזנחת הטיפול בהם בעקבות קרב יאנוח. ביולי 1949 ארגן יעקב ברזני סולחה בין אנשי יאנוח לבין דרוזיי הכרמל שבניהם נהרגו בקרב.

במדינת ישראל

בשנת 1966 נפרצה דרך אל הכפר, שעד אז הגישה אליו הייתה דרך שבילים, ובשנת 1972 זופת הכביש.

הכפרים יאנוח וג'ת היו בין השנים 1968–1990 חלק מן המועצה האזורית מרכז הגליל. לאחר פירוקה, הוקמה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת. במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה המועצה המקומית יאנוח-ג'ת עם שכנותיה, ג'וליס, אבו סנאן וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, ויאנוח-ג'ת חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

ביאנוח שוכן קברו של סתי שמסה ובג'ת קברו של אבו ערוס, שניהם קדושים של העדה הדרוזית.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים ביאנוח-ג'ת 6,985 תושבים (מקום 210 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 84.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,916 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

לקריאה נוספת

• מנשה הראל, יאנוח, כפר דרוזי בגליל, ירושלים, הוצאת לשכת היועץ לענייני ערבים, משרד ראש הממשלה, תשי"ט-1959.
• משה כרמל, במערכות צפון, תל אביב: הוצאת מערכות, 1949.
• תיכון יאנוח-ג'ת
• כסרא בירת יאנוח-ג'ת

קישורים חיצוניים

• אמנון גופר, לטייל, לאכול ולנוח ביאנוח, באתר ynet, 24 באוגוסט 2006
• יאנוח באתר "יד לבנים הדרוזים"
• ג'ת באתר "יד לבנים הדרוזים"
• איילת בר מאיר, עץ ברכות ומג'נונה אחת: טיול בג'ת הגלילית, באתר ynet, 18 בינואר 2013

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.