רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לוי יצחק מברדיצ'וב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנגורם של ישראל
רבי לוי יצחק מברדיצ'וב
האוהל על קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב
האוהל על קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב
לידה 1740
א' בסיון ה'ת"ק
הוסקוב
פטירה 5 באוקטובר 1809 (בגיל 69 בערך)
כ"ה בתשרי ה'תק"ע
כינוי סנגורם של ישראל
מקום קבורה ברדיצ'ב
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו המגיד ממזריטש
תלמידיו ראה תלמידיו
חיבוריו קדושת לוי
צאצאים רבי מאיר מברדיטשוב
חתימה LYberdichev.jpg

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (בכתיב יידי: ברדיטשוב)[1] (א' בסיון[2] ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

תולדות חייו

רבי לוי יצחק נולד בעיר הוסקוב, לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[3]) ולשרה-סאשה רוסקוב. היה ידוע בצעירותו בכינוי "העילוי מירוסלב". נישא לרבנית פערל, בת הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל, ראב"ד ז'ולקווה, בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל בעל ה"קיקיון דיונה"[4]). לאחר נישואיו נסע לרבי שמעלקא מניקלשבורג שכיהן אז כרב וראש ישיבה בעיר ריטשוואל, והוא קירבו לרבו המגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנת תקכ"א, כאשר רבי שמעלקא עבר לכהן בניקלשבורג, נקרא למלא את מקומו בריטשוואל, ובשנת תקכ"ה עבר לכהן כרב העיר בז'לחוב. ב-תקל"ו עבר לפינסק[5], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת תקמ"ה הודח ממשרתו בפינסק עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם כיהן כרב העיר עד יום פטירתו.

רבי לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה, הן בנגלה והן בנסתר, ועמד בראשות ישיבה שבה נלמדה תורת הנגלה[6]. בנוסף לכך, היה ידוע בצדקתו וקדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה', עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שכאשר רבי לוי יצחק אומר "הבורא" - נתזים רשפי אש ממצחו[7]. אלפים ורבבות היו נוסעים אליו כדי לראות את עבודתו ובגלל מופתיו ונפלאותיו, אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" עקב האהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי - גם על חוטא ופושע - ולסנגר עליו לפני הבורא. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת הפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו, וייתכן כי מדובר בגרסה מחודשת שלו לתחינה המקורית.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים. זוגתו הרבנית נפטרה בהיותה בת יותר ממאה שנה.

גדלותו ושבחיו

ושמחת בכל הטוב וגו'... כל הטוב הוא הצדיק, כמו שנאמר 'אמרו לצדיק כי טוב'... ועל זה אמר הכתוב 'ושמחת בכל הטוב' - שתשמח בהצדיק אשר נתן לך ה' אלקיך, כי זהו מחסד עליון שנותן צדיק יסוד עולם בכל דור ודור שיתקיים העולם על ידו... וזה שתקנו חז"ל כשרואה חכמי ישראל מחויב להודות להשי"ת 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו', היינו שישבח ויתן תודה לה' שיש צדיק כזה בדור שיוכל לשכון בו כבוד ה' וחכמתו לחלקו לעולם. כמו שנשמע כזה מאת כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מלובלין זי"ע שכל ששה עשר שנים שהיה הרב הקדוש מבארדיטשוב חי לפניו, הנה בכל יום ויום היה מייחד לו שעה אחת להודות ולהלל להשי"ת אשר שלח לעולם הזה נשמה גדולה וקדושה של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע[8].

ויעש כן אהרן, פירש"י ז"ל 'להגיד שבחו של אהרן שלא שינה'. והדבר הוא מקושי המובן, וכי יעלה על הדעת שאהרן ישנה חלילה, ומה זה השבח שלא שינה מצווי הקב"ה. ואדמו"ר הקדוש הר"י זצללה"ה מווארקא פירש שלא שינה, שלא ניכר בו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת המנורה לאחר כל היחודים והכוונות הנוראות מענין הדלקת המנורה. ואמר בצחות לשונו הקדוש: אילו היה מצוה הקב"ה מצוה זו להרב הצדיק הקדוש מבערדיטשוב, היה משבר המנורה ושופך השמן זית לגודל התלהבות מהמצוה רבה הלזו, אבל אהרן לא שינה, שלא ניכר בו שום שינוי[9].

תגלית מקום קבורתו המדויק

קבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב מחוץ לאוהל

בסביבות שנת תשע"ח התפתח דיון אודות מקום קברו המדויק, ושליח חב"ד בברדיטשוב הרב משה שמואל טאלהר טען כי מקום הציון אינו באוהל אלא כמה מטרים לצידו, והקים שם מצבה חדשה לו ולשלושת בניו.

במהלך שיפוצים באוהל ציונו שנעשו בשנת תש"פ, בחסות מגפת הקורונה שהפסיקה את זרם המבקרים והמתפללים במקום, הוחלט להרים את רצפת הבטון באוהל, ולהתקין במקום חימום תת-רצפתי, לרווחת המתפללים הפוקדים את המקום בימי החורף.

לאחר שהבטון במרכז האוהל שהיה קיים עד היום הורם, התגלו קירות האוהל המקורי לאחר חפירה התגלתה רצפה משולבת צבעים, ובתווך מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק הצמודה לשלוש מצבות נוספות המיוחסות לשלושת בניו שנקברו יחד עמו.

קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בבית הקברות בברדיצ'וב באוקראינה


תקופת חייו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

מתלמידיו

צאצאיו

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש, אך הוא נפטר לפני החתונה.

שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר (שפירושו ביידיש ״הרחמן״) או רחמן או רחמני.

ספריו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קדושת לוי

לקריאה נוספת

  • צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
  • הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)
  • שמחה רז, אוהב ואהוב, הוצאת יריד הספרים, 2008.
  • תולדות קדושת לוי, הרב צבי מאסקאוויטש, ירושלים תשי"ז.
  • שבחי קדושת לוי, חיים מאיר אוביץ, בני ברק תשס"ו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר רבי לוי יצחק בוויקישיתוף
קדושת לוי

הערות שוליים

  1. ^ כשם משפחתו צויינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
  2. ^ תולדותיו בסוף ספר 'קדושת לוי' מהדורת מכון הדרת חן.
  3. ^ צבי אלימלך קאליש, תולדות המחבר, פרק א, באתר היברובוקס
  4. ^ היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  5. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  6. ^ בנו, רבי ישראל מפיקוב, מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
  7. ^ 'חיי מוהר"ן' (סימן תקצט).
  8. ^ תפארת שלמה פרשת כי תבוא.
  9. ^ ספר ישמח ישראל פרשת בהעלותך אות א.
  10. ^ תולדות אהרן באתר HebrewBooks.
  11. ^ ספר באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת פרק ד.
  12. ^ אברהם יששכר אלטר, מאיר עיני הגולה, וורשא: אלטר, תרפ"ח
  13. ^ אכלו 'קעסט' שלש שנים אצל הרבנית של רבי לוי יצחק. נפטרה בכ"ה בסיון תרי"ד.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 מסת"ב 9780826653277.
    אודות חתונתם ראו: יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז.
  15. ^ לעץ משפחתם.
  16. ^ 16.0 16.1 ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון
  17. ^ אודות חתונה זו ראה בספר צדיקים וידידים עמוד זה.
    לעץ משפחתם ראו כאן.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0