רבי משה נתן נטע למברגר
 | |||
| לידה |
ט' בתמוז ה'תרס"ט פולגאר | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
כ' בחשוון ה'תשמ"ג כפר אתא | ||
| מקום פעילות | מאקו, כפר אתא | ||
| השתייכות | מאקאווא | ||
| רבותיו | רבי שמעון גרינפלד | ||
| אב | רבי מנחם מנדל למברגר | ||
| צאצאים | ראו בניו | ||
| |||
רבי משה נתן נטע למברגר (ט' בתמוז ה'תרס"ט-כ' בחשוון ה'תשמ"ג) (מכונה גם העטרת משה) היה מייסד חסידות מאקווא ומחבר ספרי 'עטרת משה'.
קורות חייו
נולד בטיסא פולגאר (אנ') שבהונגריה לרב העיר רבי מנחם מנדל ולמרים יוטא בתו של רבי משה נתן נטע יונגרייז[1] בנו של רבי אשר אנשל יונגרייז (המנוחת אשר).
בבחרותו למד בישיבתו של אביו בפולגאר, לאחר מכן נסע ללמוד בסמיהאלי והיה תלמידו המובהק של רבי שמעון גרינפלד, רבה של סמיהאלי ומחבר הספר שו"ת מהרש"ג.
בשנת ה'תרצ"ד נשא את שרה לאה בתו של רבי אפרים רוזנפלד, רבה של סנדרה (הונגריה), וחתנו של רבי משה פורהנד, רבה של מאקווא. לאחר נישואיו התגורר במאקווא ולימד בישיבתו של סב אשתו. משנת ה'תרצ"ו שימש כדיין בקהילה.
לאחר פטירת סבו בי"ז בסיון תש"ד הוא מונה למלא את מקומו ברבנות, בעת שהנאצים כבר כבשו את העיר וריכזו את יהודיה בגטו בסגד. מיד לאחר השבעה הוא גורש יחד עם רעייתו למחנה ברגן-בלזן ומשם למחנה טרזיינשטט, שם השתחרר.
כשהיה במחנה טרזיינשטט עבד שם במאפיית לחם, ושם כתב את חידושיו על התלושים שמסרו לו עובדי המחנה, כדי לקבל את פרוסות הלחם שהוקצבו להם. חידושים אלו ואחרים הודפסו בספריו "עטרת משה" ו"כלי גולה".
לאחר המלחמה שב לעיר מאקווא, וכיהן כרב העיר, ועמד לעזרתם של ניצולי השואה.[2]
בשנת ה'תשי"ב עלה ארצה, התיישב בכפר אתא וייסד את ישיבת 'אוהל משה' מאקאווא בכפר אתא, בה כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו.
הוא שיכל בחייו כמה מילדיו בילדותם: שלמה יהודה לייב, נפטר עוד במאקווא ונטמן באהל סבו[דרושה הבהרה]; אשר אנשיל נפטר בז' בחשוון תש"ה במחנה עבודה ליד וינה ונקבר שם; שלום אליעזר נפטר בישראל בשנת תשט"ז ונקבר בקרית אתא.
נפטר בשבת פרשת וירא כ' בחשוון ה'תשמ"ג והשאיר אלפי גליונות של חידושי-תורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש וחסידות. את מקומו ירש בנו הרב שמעון למברגר.[3]
מצאצאיו
- הרב שמעון, גאב"ד מאקאווא.
- רבי אפרים (נולד בכ' בחשוון ה'תש"ט - כ"ג בשבט ה'תשנ"ז), חתנו של רבי משה שפיץ אב"ד ביסטריץ, היה רב קהילת מאקאווא בבורו פארק עד פטירתו בתשנ"ז.
- רבי אברהם יחיאל (כ' בחשוון ה'תש"ט - א' באדר ה'תשנ"ה), חתנו של רבי ישראל יעקב בן רבי שלום מוסקוביץ' משאץ, שימש כרב קהילת מאקאווא בבני ברק.
- רבי מנחם מנדל (ה'תש"ז-ה'תשע"א) שימש כרב הקהילה בירושלים. חתנו של רבי דוד יהודה פריינד מססרגין.
- רבי אשר אנשיל (ה'תשי"ג - ה'תש"פ) היה רב הקהילה בנתניה ובאלעד. חתנו של רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר.
- הרב מאיר שלמה הוא רב הקהילה באשדוד. חתנו של רבי יהוסף חיים שיינפלד, רבה של קריית הרצוג.
- חתנו רבי דוב בעריש פאנעט (ה'תרצ"ו - ה'תשס"ח) האדמו"ר מדעעש.
- חתנו רבי חיים מאיר אנגלרד (ה'תש"ו - ה'תשע"ה) אב"ד דאברא.
- חתנו רבי שלמה גולדמן (כ"ה באלול ה'תשט"ז - ג' באלול ה'תשפ"ב) האדמו"ר מזוויעהל.
- בנו הרב משה נתן נטע גולדמן האדמו"ר מזוועהיל.
- חתנו הרב משה אשרי[4]בן רבי אפרים אשרי מקובנא.
הערות שוליים
- ^ על שמו נקרא
- ^ באיוועלט על העטרת משה
- ^ קורות חייו באתר אהלי צדיקים
- ^ על פי האמור בערך הרב שמעון למברגר ברשימת צאצאיו, וכן כאן [1]
קישורים חיצוניים
- קורות חייו באתר תולדות ושורשים
- קורות חייו באתר חב"דפדיה
