למת שוורץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משפט שוורץ-פיק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה מרוכבת, למת שוורץ (Schwarz lemma) היא טענה הקובעת כי פונקציה מרוכבת אנליטית ממעגל היחידה לעצמו המתאפסת באפס נשלטת על ידי פונקציית הזהות. הלמה נובעת כמעט ישירות מעקרון המקסימום של פונקציות אנליטיות.

את הלמה ניסח והוכיח הרמן שוורץ. הלמה, פשוטה ככל שתהיה, היא הבסיס לטענות רבות אחרות, חלקן מורכבות במיוחד, כמו משפט המיפוי של רימן.

ניסוח

יהי D={z:|z|<1} עיגול היחידה ללא השפה.

תהי f:DD פונקציה אנליטית, כך ש-f(0)=0. מתקיים:

  • zD:|f(z)||z|.
  • |f(0)|1.

אם בסעיף הראשון מתקיים שוויון עבור z0, או שמתקיים שוויון בסעיף השני, אזי קיים c,|c|=1 כך ש-zD:f(z)=cz.

הוכחה

נגדיר פונקציית עזר:

g(z)={f(z)zz0f(0)z=0

אז g אנליטית על D. לכל ε>0 ולכל |z|1ε מתקיים לפי עקרון המקסימום:

|g(z)|max|z|=1ε|g(z)|=max|z|=1ε|f(z)z|11ε

אם משאיפים ε0, שוב לפי עקרון המקסימום מקבלים zD:|g(z)|1, כלומר zD:|f(z)||z| (הגרירה היא לכל z0, אך ל-z=0 זה ברור). בפרט, עבור אי השוויון ל-g ב-z=0 מקבלים |f(0)|1.

כעת, אם מתקיים שוויון כנ"ל באחד הסעיפים, הרי ש-g(z)=1 עבור נקודה פנימית של D, ולכן לפי עקרון המקסימום g קבועה ושווה לקבוע עם ערך מוחלט 1, ולכן מקבלים f(z)=cz,|c|=1.

למת שוורץ-פיק

גרסה נוספת (ולמעשה שקולה) ללמת שוורץ היא למת שוורץ-פיק (על שם גאורג פיק):

תהי f:DD אנליטית. אז לכל z1,z2D מתקיים:

|f(z1)f(z2)1f(z1)f(z2)||z1z21z1z2|

ומתקיים אי שוויון שוורץ-פיק:

|f(z)|1|f(z)|211|z|2.

הוכחה

לכל aD נגדיר ϕa(z)=za1az. קל לבדוק כי ϕ:DD אנליטית והפיכה, עם הפכית ϕa.

אם כן הטענה שצריך להוכיח היא |ϕf(z2)(f(z1))||ϕz2(z1)|. היות שהפונקציה הפיכה, אפשר להחליף z1ϕz2(z1), ונקבל ששקול להוכיח |ϕf(z2)(f(ϕz2(z1)))||z1|.

כעת נשתמש בלמת שוורץ - נגדיר G(z1)=ϕf(z2)(f(ϕz2(z1))). אז G:DD, ומתקיים G(0)=ϕf(z2)(f(ϕz2(0)))=ϕf(z2)(f(z2)))=0, ולכן מקבלים הדרוש.

כדי להסיק את אי שוויון שוורץ-פיק, נשים לב שמהחלק הראשון נובע |f(z1)f(z2)z1z2||11f(z1)f(z2)||11z1z2|; אי השוויון נובע כאשר משאיפים z1z2.

תוצאות נוספות

להלן תוצאות נוספות מלמת שוורץ.

  • כל פונקציה אנליטית f:DD בעלת שתי נקודות שבת היא הזהות.
  • יהי H={z:Imz>0} חצי המישור המרוכב העליון. כל פונקציה f:HH מקיימת את אי השוויון:

z1,z2H:|f(z1)f(z2)f(z1)f(z2)||z1z2||z1z2|.

לקריאה נוספת

  • S. Dineen (1989), The Schwarz Lemma, Oxford

קישורים חיצוניים

  • למת שוורץ, באתר MathWorld (באנגלית)
משפטי יסוד באנליזה מרוכבת


 
מקרא
משפט באנליזה מרוכבת
משפט בחדו"א המשמש את האנליזה המרוכבת.[1]
שימוש באנליזה מרוכבת מחוצה לה.
 
גרירה: ההוכחה למשפט הנגרר מתבססת על המשפטים הגוררים.[2] כאשר מספר חצים מתמזגים הדבר מסמן התבססות על מספר טענות יחד. לעומת זאת, כאשר מספר חצים שונים נכנסים לאותה תיבה, הדבר מסמן שיש מספר הוכחות שונות וכל אחת מהן מתבססת על קבוצה שונה של טענות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משפט האינטגרל של קושי לפונקציה בעלת קדומה מקומית.
משפט האינטגרל של קושי לפונקציה בעלת קדומה מקומית.


 
 
 
 
 
השארית של פונקציה הולומורפית סביב נקודה מוגדרות היטב
השארית של פונקציה הולומורפית סביב נקודה מוגדרות היטב


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סכימה של טור הנדסי
סכימה של טור הנדסי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נגזרות חלקיות, כאשר הן מופעלות על פונקציה גזירה ברציפות פעמיים, מתחלפות
נגזרות חלקיות, כאשר הן מופעלות על פונקציה גזירה ברציפות פעמיים, מתחלפות


 
 
 
 
 
 
 
ניתן להביע פונקציה הולומורפית f כמכפלה zng כאשר n טבעי, g הולומורפית ו - g(0)0.
ניתן להביע פונקציה הולומורפית f כמכפלה zng כאשר n טבעי, g הולומורפית ו - g(0)0.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניתן להביע פונקציה מרומורפית f כמכפלה zng כאשר n שלם, g הולומורפית ו - g(0)0.
ניתן להביע פונקציה מרומורפית f כמכפלה zng כאשר n שלם, g הולומורפית ו - g(0)0.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פונקציה שנגזרתה 0 קבועה
פונקציה שנגזרתה 0 קבועה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  1. לעיתים יש צורך בגירסה מרוכבת של המשפט, אך הוכחתה אינה נבדלת באופן מהותי מההוכחה של הגרסה הממשית (הריגילה).
  2. כמובן אפשריות הוכחות אחרות שמתבססות על טענות שונות.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

למת שוורץ41593710Q1341771