משתמש:ממי 02/טיוטה

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה ממושכת שפרצה בצהרי יום שבת, 7 באוקטובר 2023, (חג שמחת תורה ה'תשפ"ד) בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס השולט ברצועת עזה.

המלחמה הוכרזה בתגובה לטבח שביצע החמאס באזרחי ישראל, שבמהלכו נרצחו 1,163 בני אדם, מתוכם 779 אזרחים, ונחטפו 251 איש חיילים ואזרחים לרצועת עזה.

ישראל פתחה בלחימה נגד כוחות הנוח'בה וטיהור עוטף עזה מכל הגורמים העוינים ששהו בו, ולאחר מכן צה"ל אף פלש קרקעית לשטח הרצועה.

צה"ל גייס למילואים באופן מיידי למעלה מ-360,000 חיילים, גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה, ואלפי כלי רכב אזרחיים.

מטרות המלחמה מצד מדינות ישראל היו: 1. חיסול התשתית הצבאית של חמאס, 2. הסרת שלטון החמאס מהרצועה. 3. יצירת התנאים להחזרת החטופים הישראלים. ב-17 בספטמבר 2024 הוסיפה ישראל מטרה רביעית למלחמה: השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. ב-17 בינואר 2025 הוסיפה ישראל מטרה חמישית למלחמה: פגיעה משמעותית ביכולות ארגוני הטרור ביו"ש וחיזוק ההגנה והביטחון ביו"ש, בדגש על שמירת ביטחון התנועה והיישובים.

לאחר מכן המלחמה התרחבה בהצטרפות המליציות השיעיות בהנהגת איראן ללחימה, ובפרט ארגון החזאבללה מלבנון, מה שהוביל לפלישה קרקעית של הצבא הישראלי לתוך לבנון.

עוד מזמן התרחשותה, נחשבה המלחמה לאחת מהגדולות במלחמות ישראל מבחינת משך הלחימה, היקף הפגיעה בעורף, ומספר חזיתות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות.

השפעת המלחמה על העורף האזרחי במדינת ישראל ועל יהודי התפוצות הייתה גדולה, הלחימה גרמה לכך ש330,000 אזרחים התפנו מבתיהם, ואלפי מבנים נהרסו כליל, חברות האשראי הגדולות הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל, וגרמו למדינת ישראל נזק כלכלי כבד, (בינואר 2024 לאחר שלושה חודשי לחימה עלות המלחמה הוערכה בכ-217 מיליארד שקלים)

כמו כן, עשרות אלפי ההרוגים בעזה וגלי ההריסות, הציתו גל אנטישמיות והפגנות תמיכה ומחאה סוערות ברחבי העולם. עלו טענות לפיהן ישראל מבצעת פשעי מלחמה וטיהור אתני כלפי הפלסטינים ברצועת עזה, שהגיעו לשיא בתלונה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם והוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.

חזיתות הלחימה

החזית העיקרית ברצועת עזה:

ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

המלחמה החלה בטיהור שטח עוטף עזה ממחבלים, ביצוע תקיפות אוויריות וימיות, סיכולים ממוקדים פשיטות קרקעיות נקודתיות. לאחר פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה, בוצע תמרון קרקעי מלא, ולאחר הפוגה בלחימה במקביל לעסקת חטופים בוצע תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה, וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר מכן אופיינה הלחימה בפשיטות מבוססות מודיעין. הלחימה כללה השמדת תשתיות טרור רבות, בהן מנהרות טרור ותוואי תת-קרקע, פירי מנהרות, משגרי רקטות מוטמנים, מחסני אמל"ח, מוצבים, מפקדות, מחנות אימונים ומבנים ששימשו ללחימה. במהלך הלחימה חוסלה רוב ההנהגה והצמרת הפיקודית של חמאס ובפרט יחיא סינוואר, מוחמד דף, מרואן עיסא ואיימן נופל. כמו כן, חולצו 8 בני ערובה חיים וכן גופות של חטופים שהוסתרו ברצועה.

החל מיום אחרי פרוץ המלחמה הצטרפו מדינות וארגונים נוספים למאבק מזוין בישראל מתוך "סולידריות עם הפלסטינים", והמלחמה התרחבה לחזיתות נוספות: גבול ישראל-לבנון, גבול לבנון-סוריה, יהודה ושומרון, עיראק, תימן ואיראן. החזיתות לחמו כחלק מציר ההתנגדות והיו שותפות באסטרטגיה הצבאית שקיבלה את הכינוי טבעת האש האיראנית. למרות הצטרפות הזירות האחרות, נותרה רצועת עזה החזית העיקרית במהלך מרבית תקופת הלחימה, למעט תקופה אחת (ספטמבר-נובמבר 2024) שבמהלכה מוקד המלחמה העיקרי היה בדרום לבנון.

החזית בדרום לבנון: הלחימה התקיימה בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור בגבול ישראל–לבנון וגבול ישראל–סוריה. במשך כשנה מפרוץ המלחמה התקיימו חילופי ירי, שכללו תקיפות כטב"מים, ירי ארטילרי, טילי נ"ט, וירי נשק מדויק אל יישובים ישראליים נטושים באופן שגרם להרס שיטתי של בתים ותשתיות ונזק ואבדות לבסיסי צה"ל. ישראל הגיבה בסיכול ממוקד של מחבלים בלבנון, תקיפת בסיסי מחבלים ותקיפה אווירית של חוליות משגרי נ"ט. בהמשך התרחב ירי הרקטות והכטב"מים דרומה, כולל לאזור חיפה, השרון וגוש דן. בספטמבר התפוצצו אלפי זימוניות של פעילי חזבאללה במבצע ישראלי של המוסד, אחריו הכריזה ישראל על שינוי באופי הלחימה. צה"ל פתח במבצע חיצי הצפון, בו הושמדו אלפי נכסים של חזבאללה בלבנון וסוכלה מרבית צמרת הארגון, לרבות תקיפת מפקדת חזבאללה בביירות וסיכול מנהיג הארגון חסן נסראללה במבצע סדר חדש. לאחר מכן החל צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון לשם טיהור המרחבים הסמוכים לגבול מתשתיות של חזבאללה וכוח רדואן. בנובמבר 2024 נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים, אשר נאכף דרך קבע בפעילות צה"ל.

החזית בזירת יהודה ושומרון: כוחות צה"ל פעלו למיגור וסיכול תשתיות טרור בעקבות התגברות מאמציהם של ארגוני טרור פלסטיניים, בעיקר חמאס, ליזום פיגועים ולגרום לתסיסה ציבורית על רקע אירועי המלחמה. מבצע מחנות קיץ שנפתח בסוף אוגוסט 2024 ומבצע חומת ברזל שנפתח בסוף ינואר 2025, שכללו פעילות נרחבת של צה"ל במחנות הפליטים בג'נין, נור שמס, טובאס, שכם, חברון, טולכרם ופארעה היו הפעולה הנרחבת ביותר של צה"ל להשמדת תשתיות טרור פלסטיני באזור.

החזית התימנית: החות'ים הכריזו מלחמה על ישראל כתמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה. הם שיתקו את נמל אילת באמצעות תקיפת אוניות סוחר שהפליגו במצר באב אל-מנדב, הטילו מצור ימי על ישראל וגרמו לפגיעה בסחר הימי העולמי. בנוסף שיגרו החות'ים טילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל, אך רובם יורטו או לא גרמו לנזק משמעותי. ביולי התפוצץ כטב"ם בתל אביב, וגרם להרג אדם אחד ולעשרה פצועים. בתגובה תקפו מטוסי קרב של צה"ל במערב תימן במבצע יד ארוכה. בספטמבר חיל האוויר תקף בשנית את נמלי אל-חודיידה וראס עיסא, וכן מתקני נפט ותחנות כוח, בתגובה לשיגור טילים של החות'ים לעבר מרכז הארץ. בדצמבר, בתגובה להמשך השיגורים, תקף צה"ל את החות'ים פעמים נוספות במבצע העיר הלבנה ובמבצע צלילי הכרם.

החזית האיראנית: איראן מעורבת במלחמה באמצעות השפעה פוליטית על הכוחות התוקפים את ישראל, לצד אספקת הכשרה ונשק ללוחמיהם, ומימון ותיאום כללי של הפעילות. בין הגופים המושפעים נמנים חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומיליציות בעיראק. איראן מתאמת גם מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ישראל תקפה את מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק והצליחה להתנקש במפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון ובכיר במשמרות המהפכה האסלאמית. בתגובה, באפריל 2024 תקפה איראן את ישראל באופן ישיר לראשונה בתולדותיה, ונבלמה בהצלחה רבה בזכות שיתוף פעולה צבאי בין-לאומי. ישראל הגיבה בתקיפת מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה באיראן. באוקטובר 2024 תקפה איראן את ישראל בשנית בתגובה להריגת בכירים בחזבאללה ובמשמרות המהפכה וישראל הגיבה בתקיפה נוספת בשטח איראן.

ארצות הברית מעורבת במלחמה על ידי סיוע צבאי, כלכלי ודיפלומטי לישראל. בתחילת המלחמה, שלחה ארצות הברית שתי נושאות מטוסים עם כוח תקיפה וכוח התערבות מהיר של 2,000 נחתים לחופי ישראל והחלה רכבת אווירית של ציוד צבאי לישראל. תגובת המיליציות הפרו-איראניות לתמיכה האמריקאית כללה תקיפות נגד בסיסי ארצות הברית, שעליהן הגיבה ארצות הברית במתקפות נגד. בהמשך הקימה ארצות הברית מזח צף לחופי עזה לצורך אספקת סיוע הומניטרי. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה ובהמשך תקפו ביחד עם בעלות ברית בסיסים של החות'ים בתימן בסדרת מבצעים; ביניהם, מבצע שומר השגשוג ומבצע קשת פוסידון. עד יוני 2024, ארצות הברית סיפקה לישראל סיוע צבאי בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, ובספטמבר הוערכה ההוצאה האמריקאית על המלחמה בכ-22.76 מיליארד דולר.

עוד מזמן התרחשותה, נחשבת המלחמה לאחת מהגדולות במלחמות ישראל במספר מדדים וביניהם משך הלחימה, היקף הפגיעה בעורף, ומספר חזיתות הלחימה הגבוה ביותר מאז מלחמת העצמאות. המלחמה הממושכת ומרובת-החזיתות, וכן החטופים המוחזקים ברצועת עזה ללא ידיעה על מצבם, השפיעו השפעה מרחיקת לכת על החברה הישראלית ועל יהדות התפוצות.

כמו כן, עשרות אלפי ההרוגים בעזה וגלי ההריסות, הציתו גל אנטישמיות והפגנות תמיכה ומחאה סוערות ברחבי העולם. עלו טענות לפיהן ישראל מבצעת פשעי מלחמה וטיהור אתני כלפי הפלסטינים ברצועת עזה, ששיאן בתלונה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) בגין רצח עם והוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.