ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
.jpg)
ארצות הברית נוטלת חלק במלחמת חרבות ברזל לצד ישראל על ידי סיוע ותקיפות צבאיות[1] כספי ודיפלומטי, ומשמשת כמתווכת לשחרור חטופים ולסיום המלחמה. ארצות הברית הציבה נושאות מטוסים ומשחתות לשם הרתעת איראן וחזבאללה מהפיכת המלחמה למערכה רב זירתית, יירוט טילים שנורו לעבר ישראל על ידי החות'ים מתימן, ושמירה על מרחב הים האדום באזור באב אל מנדב מניסיונות של החות'ים לפגוע בספינות סוחר הנוסעות לנמלי ישראל.
על פי מחקר של מכון ווטסון האמריקאי, ממשלת ארצות הברית הוציאה לפחות 22.76 מיליארד דולר על סיוע צבאי לישראל מ־7 באוקטובר 2023 עד 30 בספטמבר 2024. לפי המחקר, ארצות הברית מממנת כ־70% מהמאמץ המלחמתי של ישראל.[2]
.jpg)
נאומים מדיניים
בערבו של יום שלישי (שעון ישראל), 10 באוקטובר 2023, 4 ימים מאז פרוץ המלחמה, נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום בבית הלבן בו הביע זעזוע מהטבח שביצעו מחבלי חמאס. הוא הדגיש שהם היו "צמאי דם" והשווה אותם לדאעש. הנשיא אף ציין כי המחבלים לקחו בשבי ניצול שואה, ורצחו תינוקות, וכמו כן "נשים הותקפו". הנשיא הצהיר שארצות הברית תעמוד לצד ישראל בהזרמת תחמושת, אמצעי לחימה וכדומה, ובהבאת נושאת המטוסים ג'רלד פורד לחופי ישראל והזהיר "כל מדינה, כל ארגון, כל מישהו שחושב לנצל את המצב לרעה, יש לי מילה אחת לומר: Don't. Don't".[3][4]
מחאות
על פי קבוצת מומחים אמריקאים שעוקבים אחר הפגנות פוליטיות בארצות הברית, נכון ל-5 בדצמבר, יותר ממיליון אמריקאים השתתפו בהפגנות על המלחמה[5].
הפגנות פרו-ישראליות
בעשרת הימים הראשונים של המלחמה, היו הפגנות תמיכה רבות יחסית בישראל בארצות הברית והן היו הנפוצות ביותר[6].
הפגנות פרו-פלסטיניות
לאחר כמה ימי לחימה, החלו הפגנות פרו-פלסטיניות נגד המלחמה בדרישה להפסקת אש ונסיגת כוחות ישראליים מהשטחים הפלסטיניים. לתפוס אחיזה ולהתגבר על הפגנות התמיכה בישראל[7] מפגינים פרו-פלסטינים מבקרים את ארצות הברית על תמיכתה בישראל, מוחים על התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כשחלקם טוענים שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. כמה קבוצות שמאל יהודיות וכמה מעובדי ממשלת ארצות הברית הצטרפו גם הם להפגנות הפרו-פלסטיניות.
ב-21 באוקטובר 2023 פרצו הפגנות פרו-פלסטיניות בניו יורק, שגרמו לשיבושי תנועה ב-Bay Ridge למשך מספר שעות ולפחות 19 אנשים נעצרו[8].
החל מאפריל 2024, שני אנשים הציתו את עצמם במחאה על המלחמה בעזה. ב-1 בדצמבר 2023, אישה לא מזוהה שענדה דגל פלסטין הציתה את עצמה באטלנטה[9], איש חיל האוויר האמריקני בן 25 אהרון בושנל הצית את עצמו בוושינגטון הבירה[10].
המחאות באוניברסיטאות
ערך מורחב – המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
ב-18 באפריל 2024, פרצו הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה, ומשטרת ניו יורק עצרה 108 מפגינים. בתו של נציג ארצות הברית הדמוקרטי אילהאן עומר נעצרה גם היא במהלך ההפגנות[11]. עם זאת, מחאות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה לא פסקו מאז. במקביל, ההפגנות התפשטו לקמפוסים נוספים בארצות הברית כמו אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ניו יורק, והמשטרה עצרה יותר מ-500 איש[12]. הקורסים של אוניברסיטת קולומביה הועברו לתערובת של שיעורים מקוונים ולא מקוונים, וקמפוס קולומביה סגור למבקרים. אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את טקס הסיום המתוכנן ל-10 במאי[13].
באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס פרצו עימותים בין אנשים פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים[14]. ב-30 באפריל, משטרת ניו יורק נכנסה לקמפוס אוניברסיטת קולומביה ועצרה ופיזרה מפגינים פרו-פלסטינים שכבשו בנייני קמפוס וחנו בקמפוס[15].
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש עיריית ניו יורק אריק אדמס ראו שהמחאות בקמפוס הן אנטישמיות וגינו אותן. דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, אמר כי הוא מכבד את הזכות למחאה שלווה אך גינה את הרטוריקה האנטישמית[16], מייק ג'ונסון, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, הגיע לאוניברסיטת קולומביה וביקש מהסטודנטים לסיים את ההפגנות נגד המלחמה ואיים לשלוח את המשמר הלאומי כדי לדכא את ההפגנות[17]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האשים את מחאת הסטודנטים כ"גל אנטישמי"[18], עם זאת, חלק מהסטודנטים המפגינים היו יהודים, וקבוצת המחאה סירבה לראות בהם מחאה אנטישמית.
סיוע חומרי
עד ל־6 בדצמבר נחתו בישראל 200 מטוסי תובלה עם מטען של אמצעי לחימה במשקל של כ־10,000 טונות, בהם ג'יפים ממוגנים, ציוד מיגון אישי, תחמושת, ציוד רפואי ועוד.[1][19]
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של מזח צף לחופי העיר עזה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.
ב-20 באפריל 2024 העביר בית הנבחרים האמריקאי שורה של הצעות חוק שיעניקו סיוע צבאי של 95 מיליארד דולר למדינות, ביניהן ישראל.[20] בינואר 2025 הקפיא הממשל האמריקאי את כל הסיוע הכספי למדינות אחרות, למעט ישראל ומצרים.[21]
סיוע צבאי
.jpg)
באותו ערב בו נשא נשיא ארצות הברית ביידן את נאומו, ב-10 באוקטובר 2023, הגיעה נושאת המטוסים ג'רלד פורד, שהיא ספינת המלחמה הגדולה בעולם, למזרח הים התיכון, על מנת להרתיע את משמרות המהפכה באיראן ואת ארגון הטרור חזבאללה מלהצטרף ללחימה בישראל. על סיפונה של נושאת המטוסים הוצבו 4,539 חיילים אמריקאים, ויחד עימה הגיעו חמש ספינות מלחמה המלוות אותה.[22] ב-15 באוקטובר פורסם כי ארצות הברית שולחת גם את נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר למזרח הים התיכון, סמוך לישראל.[23] ב-31 בדצמבר 2023 פרסמה רשת ABC כי נושאת המטוסים פורד תעזוב את אזור מזרח הים התיכון ותשוב לבסיסה בווירג'יניה.[24]
_prepares_to_come_alongside_the_amphibious_transport_dock_ship_USS_San_Antonio_(LPD_17).jpg){kind=spacer}
ב-19 באוקטובר 2023 שיגרו החות'ים מתימן טילי שיוט וכטב"מים לעבר ישראל. ספינת המלחמה האמריקנית USS Carney שהונחתה לשהות בצפון הים האדום יירטה 4 טילי שיוט ו-15 כטב"מים. במהלך החודשים שלאחר מכן המשיכו החות'ים לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל, שרבים מהם יורטו על ידי ספינות המלחמה האמריקאיות.[25]
במתקפה האיראנית על ישראל שבוצעה על ידי איראן בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024 יירטה ארצות הברית חלק מהמתקפה.[26]
ב-14 בנובמבר 2023 הודיעו החות'ים כי הם מחפשים אוניות ישראליות בים האדום על מנת לתקוף אותן. הם הכריזו על הטלת מצור ימי על ישראל והחלו לתקוף אוניות סוחר בבאב אל-מנדב שהם טענו שהיו בבעלות ישראלית או מיועדות לעגון בישראל. בפועל, גם ספינות שלא קשורות לישראל הותקפו. החל מ-19 בנובמבר 2023 החלו החות'ים לתקוף אוניות סוחר אשר להן בעלות ישראלית (חלקית), ובהמשך תקפו גם ספינות ללא בעלות ישראלית שעשו דרכן לחופי ישראל. בתגובה ארצות הברית הקימה את הכוח הימי הרב לאומי ויצאה למבצע שומר השגשוג לשם הגנה על מרחב השיט באזור באב אל מנדב הסמוך לתימן, מקום מושבם של החות'ים. ב-10 בינואר 2024 סיכל הכוח, בהובלת ארצות הברית, מתקפה משולבת גדולה של החות'ים לעבר דרום הים האדום. במתקפה יורטו 18 כטב"מים, 2 טילי שיוט וטיל בליסטי חוף-ים שיצאו משטח בשליטת החות'ים. בהודעה שיצאה מטעם פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית נאמר כי מדובר במתקפה הגדולה ביותר של החות'ים מאז תחילת העימותים, וה-26 בסך הכול.[27]
ב-12 בינואר, בלילה שבין חמישי לשישי, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות, בתגובה למתקפות החות'יות על נתיבי השיט בים האדום.[28]
ב-22 בינואר 2024, פתחו ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון, מתקפה נגד מטרות חות'יות בתימן, בתגובה להמשך התקיפות על הספינות והאיום על נתיבי השייט בים האדום. המתקפה כללה תקיפה משולבת במספר ערים ברחבי תימן, בעיקר על הערים צנעא ואל-חודיידה.
לחץ כלכלי ודיפלומטי
תיווך הסכמי שחרור החטופים
לאחר העסקה הראשונה לשחרור החטופים, חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור יתר החטופים בלחץ ארצות הברית. בחודש מאי 2024 התקרבו הצדדים לחתימה על מה שבתחילה פורסם כ"מתווה נתניהו" ומאוחר יותר כ"מתווה ביידן", אולם בסופו של דבר לא חתמו על ההסכם. היו מי שהאשימו את ישראל,[29] אולם ארצות הברית תמכה בעמדת ישראל כי האשמה מוטלת על חמאס.[30]
בדצמבר 2024, עוד קודם כניסתו לתפקידו, שיגר דונלד טראמפ איום לעבר החמאס: "אם בני הערובה לא ישוחררו לפני ה-20 בינואר 2025, התאריך שבו אכנס בגאווה לתפקידי כנשיא ארצות הברית, ייפתח הגיהנום במזרח התיכון, עבור אלו האחראים שביצעו את הזוועות הללו נגד האנושות".[31] ערב החתימה על הסכם חמאס–ישראל (2025), איים טראמפ שוב על חמאס, אם העסקה לא תיחתם: "אם היא לא תקרה הם יחוו צרות שהם לא חוו מעולם".[32]
ביום שישי, 17 בינואר 2025, דן הקבינט המדיני-ביטחוני בהסכם והמליץ לממשלה לאשר אותו.[33] מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן ודובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי אישרו כי העסקה זהה להצעה שהונחה ב-27 במאי אולם סורבה על ידי חמאס, וטענו כי המשך הלחץ הצבאי שהפעילה ישראל ובידוד חמאס מאיראן וחזבאללה הם ששינו את עמדתו.[34][35]
לחץ כלכלי על איראן
ב-4 בפברואר 2025 דונלד טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן. ההצהרה הגיעה בזמן שהכלכלה האיראנית הייתה במשבר הכי גדול בהיסטוריית איראן.[36]
התקפות על יעדים אמריקאיים
החל מ-23 באוקטובר 2023 החלו מיליציות פרו-איראניות בעיראק לתקוף בסיסים אמריקאים בעיראק ובסוריה כחלק מההתנגדות למלחמת חרבות ברזל ולתמיכתה של ארצות הברית בישראל.[37] אחת מהמליציות, כתאיב חזבאללה, פרסמה בסוף ינואר 2024 כי החליטה "להשעות" את המתקפות שלה נגד כוחות אמריקניים באזור.[38]
בפברואר 2024 החלה ארצות הברית בגל תקיפות נרחב נגד מיליציות פרו איראניות ומטרות המשוייכות למשמרות המהפכה בסוריה ובעיראק.[39] זאת, חמישה ימים אחרי מתקפת כטב"ם שגרמה למות שלושה חיילים אמריקנים ולפציעתם של עוד כ-40.[39] תקיפת הכטב"ם הייתה הראשונה מפרוץ המלחמה שבה נהרגו חיילים אמריקנים.
ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן שחשף כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של הנשיא ה-47 ו-45 של ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חולייה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד מהמחבלים בחולייה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[40][41] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[42] לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חולייה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח אלינז'אד, החולייה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[43]
הצעה לפינוי רצועת עזה
- ערך מורחב – תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה
ב-4 בפברואר 2025 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כוונתו לפנות את רצועת עזה מתושביה ולהחיל בה שלטון אמריקאי שיתמקד בשיקומה. ההצעה התקבלה בחיוב על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושאר חברי הממשלה, אך עוררה גל של גינויים מצד מנהיגים ברחבי העולם, כולל מדינות אליהן חלק מהפלסטינים היו אמורים להתפנות.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ארצות הברית | ||
|
פורטל ישראל | ||
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1
אבי שרף, רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ↑ אדריאן פילוט, מחקר: האמריקאים מממנים כ־70% מהמאמץ המלחמתי של ישראל, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2024
- ↑
נאום הנשיא ביידן: אנחנו עומדים לצד ישראל, סרטון בערוץ "מצב הכסף", באתר יוטיוב (אורך: 10:18)
- ↑ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ↑ Maltz, Judy (5 בדצמבר 2023). "More Than 1 Million Americans Participated in Protests Since Hamas-Israel War Began on Oct 7". MSN.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Moyer, Justin Wm.; Silverman, Ellie. "Jewish protesters in D.C. demand cease-fire in Israel-Gaza war". The Washington Post. ארכיון מ-18 באוקטובר 2023. נבדק ב-18 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) Three were arrested for assault. - ↑ Mukherjee, Rahul; Gordon, Shoshana. "Pro-Palestinian protests on the rise across the U.S." Axios. נבדק ב-14 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ אלפים קוראים להשמדת ישראל: עימותים בהפגנה פרו פלסטינית בניו יורק, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2023
- ↑ Fiallo, Josh (2023-12-01). "Pro-Palestine Protester Sets Herself Ablaze Outside Atlanta Consulate". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2024-01-13.
- ↑ "US airman sets himself on fire outside Israeli Embassy in Washington". CNN. 25 בפברואר 2024. נבדק ב-26 בפברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Mansoor, Sanya (23 באפריל 2024). "Pro-Palestinian Encampments Take Over College Campuses". MSN.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ דור מלול, כתבנו בארה"ב, דוד ברון, המחאה בקמפוסים בארה"ב: יותר מ-500 עצורים ב-18 מוסדות, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2024
- ↑ חשש להפגנות פרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את טקס הסיום, באתר ynet, 26 באפריל 2024
- ↑ דניאל גריימן-קנארד, ג'רוזלם פוסט, עימותים אלימים בין מפגינים פרו-פלסטינים ופרו-ישראלים באוניברסיטת UCLA, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2024
- ↑ הסוף לסאגה: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה - ערוץ הכלכלה של ישראל, באתר ערוץ הכלכלה של ישראל, 1 במאי 2024
- ↑ מערכת ישראל היום, ג'ון קירבי על המו"מ לעסקת חטופים: "הצעה טובה - מפציר בחמאס לקבל אותה", באתר ישראל היום, 30 באפריל 2024
- ↑ יו"ר בית הנבחרים האמריקני נגד המפגינים באוניברסיטת קולומביה: "תומכי טרור", באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2024
- ↑ אריאל כהנא, נתניהו על המצב בארה"ב: "אספסוף אנטישמי השתלט על האוניברסיטאות", באתר ישראל היום, 24 באפריל 2024
- ↑ דביר אריאלי, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2023
- ↑ A. B. C. News, House approves $95 billion in aid to Ukraine, Israel and Taiwan, ABC News (באנגלית)
- ↑ ynet והסוכנויות, טראמפ הקפיא זמנית את הסיוע לכל מדינות העולם, "פטור" לישראל ומצרים, באתר ynet, 25 בינואר 2025
- ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, 4,539 חיילים, עשרות מטוסי קרב ו-100 אלף טון של עוצמה: הכירו את נושאת המטוסים שארה"ב קירבה לישראל, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ↑ ארה"ב שולחת נושאת מטוסים נוספת לישראל, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ↑ כלכליסט ו-ynet, דיווח: ארה"ב תוציא מהאזור את נושאת המטוסים "ג'רלד פורד"; כטב"מים יורטו בגולן ובגבול ירדן, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2023
- ↑ אסף רוזנצוייג, תיעוד: יירוט טילי השיוט ששוגרו מתימן - וכוונו ככל הנראה לישראל, באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023
- ↑ מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2024
- ↑ מתקפה נרחבת של החות'ים: ארה"ב יירטה עשרות טילים וכטב"מים שנורו מתימן, באתר ערוץ 7, 10 בינואר 2024
- ↑ החלה תקיפה עוצמתית בתימן | מטוסי קרב אמריקנים ובריטים פועלים באזור, באתר חדשות 0404
- ↑ יהונתן ליס, נתניהו חזר בו ואמר שהוא מחויב למתווה ביידן, אך ההערכה היא שהסב נזק למו"מ, באתר הארץ, 24 ביוני 2024
- ↑ יונית לוי, קירבי על העסקה שהושגה: "חש תקווה מדהימה ואופטימיות זהירה", באתר מאקו, 15 בינואר 2025
- ↑ ישראל גראדווהל, טראמפ מאיים: "אם עד ה-20.1 לא ישוחררו החטופים - ייפתח הגיהנום", באתר כיכר השבת, 2 בדצמבר 2024
- ↑ טראמפ שוב מאיים: "יהיו צרות כמו שהם לא חוו מעולם", באתר "סרוגים", 14 בינואר 2025
- ↑ איתמר אייכנר, הקבינט אישר את העסקה. נתניהו: קיבלנו ערבויות מביידן וטראמפ לחזרת הלחימה, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ↑ מעריב אונליין, מי באמת טרפד את העסקה? דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב חושף, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2025
- ↑ אבי אשכנזי,סוכנויות הידיעות, בלינקן חושף: שתי הסיבות העיקריות בגללן חמאס מעכב את העסקה, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2025
- ↑ נטע בר, טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2025
- ↑ איתמר מרגלית עמיחי שטיין, מיליציות פרו איראניות תקפו בסיסים אמריקניים בסוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2023
- ↑ 116 ימים למלחמה, באתר ynet, 30 בינואר 2024
- ^ 39.0 39.1 ברק רביד, גיא אלסטר, בתגובה להרג חייליה בירדן: ארצות הברית תקפה 85 מטרות של משמרות המהפכה והמיליציות בסוריה ועיראק, באתר וואלה!, 3 בפברואר 2024
- ↑ יואב שוסטר, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה!, 8 בנובמבר 2024
- ↑ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ↑ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
- ↑ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, 2024-11-08
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב שג'אעייה השני • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה השלישי • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג) • מבצע מרכבות גדעון • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • מבצע רבות הדרכים • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית האיראנית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| מעורבות החות'ים | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון (מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל41283877Q123238356