מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
	מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל
	מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים	25 בדצמבר 2023 – הווה (שנה)
מקום	ישראל
עילה	יצירת ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון וחיזוקם עד ל-7 באוקטובר 2023; ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית והתעצמות האיום הבליסטי על ישראל;
תוצאה	מתמשך רוב מערך ההגנה האווירית של איראן הושמד ושוקם בחודשים שלאחר מכן; איראן גורשה מסוריה; פריצת מבצע עם כלביא בכל רחבי איראן;
הצדדים הלוחמים
איראן; בתמיכת:; סוריה (עד ה-8 בדצמבר 2024); חות'ים; חזבאללה; מיליציות פרו-איראניות; רוסיה	ישראל; בתמיכת:; ארצות הברית; בריטניה; ירדן; צרפת; גרמניה
מנהיגים
עלי ח'אמנאי; אבראהים ראיסי (2023–2024) ✘; מסעוד פזשכיאן (2024–) ;	בנימין נתניהו
מפקדים
חוסיין סלאמי ✘; אמיר עלי ח'אג'יזאדה ✘; בסוריה ולבנון; אסמאעיל קאאני ✘; מוחמד רזא פלאח זאדה; ; מוחמד רזא זאהדי ✘; ; עבאס נילפורושאן ✘; ; מייג'ור גנרל סייד רזי מוסאווי ✘; ; גנרל סאדק אומידזאדה ✘; ; בתימן; עבדול רזא שהלאי	יואב גלנט; ישראל כ"ץ; רא"ל הרצי הלוי; תומר בר; ; שלומי בינדר; ; ; דוד ברנע;
כוחות
משמרות המהפכה האסלאמית; חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית; ; קורפוס לבנון; ; הדיוויזיה הפלסטינית; ; קורפוס חצי האי ערב; ; ; חות'ים; ; חזבאללה; ; מיליציות פרו-איראניות;	צה"ל; חיל האוויר הישראלי; ; ; המוסד; ; בסיוע:; פיקוד מרכז של ארצות הברית
אבדות
איראן:; אבדות צבאיות; לפחות 70 אנשי משמרות המהפכה האסלאמית מהם 3 גנרלים; ; לפי צה"ל: 90% ממערך ההגנה האווירית של איראן; ; לפי צה"ל: 90% מיכולות ייצור הטילים של איראן הושמדו; ; מתקן פיתוח גרעיני הושמד; ; לפחות 4 חיילים איראניים נהרגו; ; 2–4 קצינים נלקחו בשבי; ; ספינת ריגול הושמדה; ; לפחות 29 מדעני גרעין; ; אבדות אזרחיות; לפחות 1277 פצועים; ; לפחות 343 אזרחים נהרגו מהם 2 שופטים ואייתוללה אחד; ; עיראק:; לפחות 71 מחבלים ממיליציות עיראקיות נהרגו; ; לפחות 10 נפגעים; ; מתקן מכ"ם הושמד;	27 הרוגים כולל 3 ילדים ומעל ל 400 פצועים;
	נתין זר נהרג ביריחו; 2 אזרחים ירדנים נפצעו

המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.

המעורבות החלה על ידי כוחות הפרוקסי של איראן בלבנון, סוריה ותימן, והגיעה לנקודות שיא במתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024 שבה שיגרה איראן מאות טילים וכטב"מים מאדמת איראן לעבר ישראל, ובמבצע עם כלביא ומתקפות הנגד האיראניות ביוני 2025.

רקע

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163^[3] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[4] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[5] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[6] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329^[7] חיילים, 58^[8] שוטרים ו-10^[9] אנשי שירות הביטחון הכללי.

במלחמה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.^[10]

העימות העקיף והשפעה איראנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תמיכת איראן הקבועה בטרור, מעורבותה בטבח שמיני עצרת, הפרוקסי שלה.

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.^[11] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".^[12] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.^[13]

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.^[14]

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.^[11]^[15] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.^[16]

העימות הישיר עד יוני 2025

חיסולים של גורמים איראניים

ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי

ב-25 בדצמבר 2023 חיל האוויר הישראלי חיסל את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.^[17]

ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדק אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.^[18]

ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.

המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל והמתקפה הישראלית באיראן

ערכים מורחבים – ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)

איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.

ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס, ללא נפגעים. ישראל לא קיבלה אחריות רשמית על התקיפה אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.

עימותים בין משמרות המהפכה לישראל

ערכים מורחבים – ההתנקשות באסמאעיל הנייה, התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, מבצע רבות הדרכים

ב-28 באפריל 2024, גורמים במשמרות המהפכה מצאו קצין שנהרג באמצעות ירי של "מספר כדורים", על פי דיווח של "איראן אינטרנשיונל" הקצין שנהרג היה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה.^[19]

ב-30 ביולי 2024 חיל האוויר הישראלי הרג בסיכול ממוקד בביירות את מילאד בדי שפעל כיועץ צבאי במשמרות המהפכה.^[20]

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-21 באוגוסט 2024, הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, פעיל של משמרות המהפכה האסלאמית לצד היותו פעיל פת"ח.^[21]

ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות. לאחר סיום התקיפות יחידת שלדג התחילה את מבצע רבות הדרכים. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.

ב-17 בספטמבר 2024, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.^[22]

ב-18 בספטמבר 2024 איראן ניסתה להתנקש בדונלד טראמפ, הנשיא לשעבר של ארצות הברית באמצעות רחפן, אך הרחפן יורט.^[23]

ב-20 בספטמבר 2024 בעת ההתנקשות באבראהים עקיל, יחד עם עקיל נהרג גם סגן מפקד כוח קודס, האיראני מוחמד רדא.

ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.^[24]

המתקפה האיראנית השנייה על ישראל

ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)

ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.^[25] באיראן כתוצאה משיגור טיל בליסטי שכשל נהרגו 5 אזרחים, ובישראל בהוד השרון נפגעו 100 בתים מהדף.

לאחר המתקפה הפעילה איראן לחצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן איראן תתקוף מתקני נפט בהן. ארצות הברית הודיעה בתגובה כי תגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.^[26]

בוועידת BRICS ב-24 באוקטובר 2024 פנה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן למדינות בארגון שיפעלו נגד ישראל.^[27]^[28]

פעולות ישראליות נוספות נגד איראן

ב-8 באוקטובר 2024 תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן. בתקיפה נהרגו 4 אנשים.^[29]

בין 8 ל-9 באוקטובר 2024 תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראנים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראנים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.^[30]

ב-21 באוקטובר 2024 נעצרו 7 ישראלים שביצעו לפי מקורות ישראלים בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן.^[31]

ב-23 באוקטובר 2024, עלי חיידרי, קצין במשמרות המהפכה ורופא איראני ששימש כיועץ בלבנון, נהרג בתקיפה ישראלית בדרום לבנון.^[32]

המתקפה הישראלית באיראן 2024

ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (אוקטובר 2024)

ב-26 באוקטובר 2024 תקף צה"ל 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון במבצע ימי תשובה. המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.^[33] בנוסף גם הותקף מתקן גרעיני ששימש למחקר של ראשי טילים גרעינים. לפי הערכות איראן עדיין לא סיימה את המחקר שערכה בבסיס.^[34]

ב-4 בנובמבר 2024 דיווח האיראן אינטרנשיונל כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים.^[35]

ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.^[36]^[37] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.^[38]

לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלינז'אד (אנ'). החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.^[39]

ב-14 בנובמבר 2024 איראן הודיעה כי היא תימנע מלתקוף את ישראל ושהם "מוכנים לנהל משא ומתן על הגרעין".^[40]

עימותים נוספים בין ישראל לאיראן והסלמה עם ארצות הברית

לאחר מכן נפגש יועצו של ח'אמנאי עלי לאריג'אני עם בשאר אל-אסד. לאחר הפגישה, בעודו בדמשק, ישראל ביצעה גל תקיפות, שכּלל גם תקיפה באזור שכונת הווילות באל-מאזה ליד שגרירות איראן, שבה שהה לאריג'אני.^[41]^[42] בתקיפה נהרגו 15 אנשים, כמה מהם בכירים איראנים שנפגשו עם בכירים בג'יהאד האסלאמי.^[43]

ב-20 בנובמבר 2024 צה"ל תקף מבנים של משמרות המהפכה ומיליציות איראניות בסוריה באזור תדמור.^[44]^[45] בתקיפות נהרגו 71 פעילי המיליציות.

ב-15 בינואר 2025 סגן נשיא איראן האשים שישראל הטמינה חומר נפץ בצנטריפוגות של תוכנית הגרעין.^[46]

ב-18 בינואר 2025 שני שופטים מבית המשפט העליון של איראן אשר עסקו בתיקים על ישראל נורו למוות.^[47]

ב-4 בפברואר 2025 ראש ממשלת ארצות הברית, דונלד טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן, זה הגיע בזמן שהכלכלה האיראנית הייתה במשבר הכי גדול בהיסטוריית איראן והלחץ הכלכלי צפוי להקריס את כלכלת איראן.^[48]

ב-6 בפברואר 2025 המטבע האיראני הגיע לשפל הכי גבוה שהיה למטבע אי פעם (850,000 ריאלים לדולר אחד).^[49]

ב-7 בפברואר 2025 מנהיג איראן, עלי חמינאי אמר כי לא ינהלו משא ומתן עם ארצות הברית על הגרעין.^[50]

ב-9 בפברואר 2025 נחשף כי איראן הציבה מתנקשים בעלי טילי קרקע-אוויר באזורים שונים בארצות הברית במהלך ספטמבר 2024 עם המטרה להפיל את המטוס הפרטי של דונלד טראמפ.^[23]

במשמרות המהפכה לפי דיווחים קצינים ניסו לדחוק במנהיג העליון לבטל את ה"פתווה" שמונעת הגעה לפצצה גרעינית.^[51]

באותו יום ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו אמר בראיון לניוז מקס כי למרות שהצליחו לעקב את ההתקדמות איראן במרחק ימים מלהגיע לכמות האורניום המועשר שנדרש לליבה של נשק גרעיני, אך הוא אמר שעדיין יש רכיבים רבים שאין להם.^[52]

לקראת הערב איראן הודיעה שתקים מפעל לייצור "עוגה צהובה" גרעינית עם קיבולת שנתית של 20 טון, כחלק מהמשך פיתוח תעשיית הגרעין שלה.^[53]

ב-10 בפברואר 2025 מפקד הכוח הימי של משמרות המהפכה איים כי אם הסנקציות שהוטלו על איראן יגרמו לכך שלא תשתמש במצרי הורמוז אז היא תחסום את האזור.^[54]

בפברואר 2025 התחיל גל הפגנות נגד איראן, כחלק מגל ההפגנות רכבים של המשטר נשרפו ומפגינים פצעו איראנים שתמכו במשטר.

ארצות הברית המשיכה בניסיונות לבצע משא ומתן עם איראן וגורם בממשלה האמריקאית איים כי אם המשא ומתן עם איראן יכשל ועד אפריל לא יהיו תוצאות אז ארצות הברית תעזור לישראל לתקוף ולהשמיד את מתקני הגרעין.^[55] בנוסף סין הודיעה היא אסרה על כניסת מכליות נפט הנתונות תחת סנקציות אמריקניות, בנוסף סין הטילה סנקציות בעצמה על איראן ואסרה על ייצוא חומרים שיעזרו לאיראן לשקם את תוכנית הטילים.^[56]

עקב גל ההפגנות והסנקציות נכון ל-19 בפברואר הריאל האיראני שווה ל-900,000 ריאלים לדולר אחד.^[57]

ב-24 בפברואר ארצות הברית הודיעה על הטלת שרשרת סנקציות על גורמים במזרח התיכון. מטרת הסנקציות הן שיתוק הצי הימי של איראן.^[58] בנוסף עקב עוד סנקציות שהוטלו על ידי ארצות הברית וגורמים אחרים, יצוא הנפט ירד ב-40% בינואר-פברואר והמשיך לרדת לאחר מכן.^[59]

במרץ בכיר בממשלת עיראק אמר כי לא ידוע איפה אליזבט צורקוב וכי ייתכן שהיא הועברה לאיראן, בהודעת הבכיר אושר כי גדודי חזבאללה חטף אותה.^[60]

בלילה בין 17 ל-18 במרץ במהלך גל תקיפות שבוצע על ידי ארצות הברית נגד מטרות של החות'ים ושל משמרות המהפכה, נהרגו מספר מומחים של כוח קודס ולפי הערכות בכירים נפצעו.^[61] התקיפות כוונו נגד מתקנים צבאיים של החות'ים בצנעא ובאזורים נוספים, בהם מחסני נשק ואתרים אסטרטגיים, שעל פי החשד שימשו את הכוחות האיראניים לפעילות צבאית באזור.^[62]

עקב ההסלמה הריאל האיראני קרס למצב בו מיליון ריאל שווים דולר אחד בלבד.^[63]

ב-20 במרץ צרפת רשמית קראה לכל אזרחיה לעזוב את איראן, בנוסף התגלה כי טראמפ איים כי אם עד סוף מאי לא יהיה עסקה אז ארצות הברית תתקוף את תוכנית הגרעין.^[64] מספר ימים לאחר עלי ח'אמנאי דחה משא ומתן, בישראל נעצר תושב נתיבות בחשד לריגול עבור איראן ועזרה לחזבאללה לתקוף בחיפה.^[65]

ב-31 במרץ בפעילות משותפת של המוסד, צה"ל והשב"כ, חיל האוויר הישראלי תקף בביירות והרג את המחבל חסן עלי מחמוד בדיר שהיה סגן מפקד הדיוויזיה הפלסטינית והיה אחראי בכוח קודס על הכוונת פיגועים של שלוחת חמאס בלבנון.^[66] ביחד איתו נהרגו 3 פעילים נוספים מכוח קודס.^[67]

פיצוצים באיראן

ב־26 באפריל 2025 התרחש פיצוץ בנמל שהיד רג'אי שבאיראן וגרם לאירוע רב-נפגעים, בו נפגעו כ-1,200 בני אדם ונהרגו לפחות 70.^[68] מייד לאחר האירוע נשמעו באיראן טענות כי האחריות לפיצוץ היא על ישראל וארצות הברית. לטענת חבר הפרלמנט האיראני מוחמד סראג' "ישראל הייתה מעורבת בפיצוץ בנמל רג'אי. זה לא היה מקרי".^[69] גורמים בישראל הכחישו קשר לפיצוץ.^[70]

ב-29 באפריל התפוצץ ונשרף לחלוטין מפעל ייצור זיקוקים ואבק שריפה שלפי הערכות גם פעל על מנת ליצור כטבמ"ים בשביל משמרות המהפכה.^[71]

העימות הישיר החל מיוני 2025

ערך מורחב – מבצע עם כלביא

ב-13 ביוני 2025 בשעה 3 לפנות בוקר פתח צה"ל במבצע עָם כְּלָבִיא. במבצע זה יזמה ישראל מתקפת פתע נרחבת בביצוע חיל האוויר הישראלי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים על בכירים בצבא האיראני, תשתיות ליצור רכיבים לנשק גרעיני ואתרי טילים בליסטיים באיראן. המתקפה הראשונית לוותה בהפעלת אזעקות חירום ברחבי ישראל, לשם היערכות למתקפת נגד איראנית, ובהכרזת מצב מיוחד בעורף.^[72] מטרתה המוצהרת של המתקפה היא סיכול תוכנית הגרעין האיראנית.

בשלב הראשון של המבצע נהרגו ראשי מערכות ההגנה האיראנים, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, רמטכ"ל צבא איראן מוחמד באקרי ומדעני גרעין בכירים.^[73]^[74] בשלב השני תקפה ישראל מטרות גרעין מרכזיות בשטח איראן, ובכלל זה מתקני העשרה, אתרי מחקר, תשתיות תומכות ומתקני פיקוד. בין המטרות שזוהו בדיווחים זרים נכללו האתרים בנתנז, פרצ'ין ופורדו. במקביל, הותקפו מחסני טילים בליסטיים, מתקני פיתוח ושיגור, לרבות אתרים הקשורים לחזבאללה ולמיליציות שיעיות פרו-איראניות הפועלות בשטחי סוריה ועיראק. התקיפות כללו גם בסיסים קדמיים ששימשו לשיגור טילים לעבר ישראל במהלך עימותים קודמים. על פי מקורות ביטחוניים זרים, פעולות אלה לוו במתקפות סייבר מדויקות, אשר שיבשו את מערכות הפיקוד, השליטה וההתרעה של איראן, הביאו להשבתה זמנית של מערכות ההגנה האווירית וגרמו לחסימות תקשורת בקרב ראשי המשטר.^[75]

למחרת צה"ל הודיע כי בעקבות המבצע החזית האיראנית הפכה לחזית העיקרית למלחמה.^[76]

בעקבות התקיפה הישראלית, פתחה איראן במתקפת נגד שהחלה בליל 13–14 ביוני ונמשכה בימים שלאחר מכן. במתקפות, איראן שיגרה מאות טילים בליסטיים ואלפי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל. בתקיפות של איראן, נהרגו 24 אזרחים ישראלים וזרים, נפצעו מאות ונגרם נזק רב לרכוש.^[77]