העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. השפעות נוספות בעורף - שימוש בדגלי ישראל, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, יוזמות נוספות ועוד..
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. השפעות נוספות בעורף - שימוש בדגלי ישראל, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, יוזמות נוספות ועוד.. |
.jpg)
העורף הישראלי מתמודד עם השלכותיה של מתקפת פתע שבוצעה על ידי מחבלים מרצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל, והובילה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 מחבלים פלסטינים חדרו לעוטף עזה במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פתחו בירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה וביצעו מעשי טבח, פגיעה בנשים וביזה,[1] רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, 253 אזרחים, חיילים וחיילות נחטפו לרצועת עזה, ומוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי (חלקם שוחררו במהלך המלחמה או נהרגו במהלכה). בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על מלחמה בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 חיילי מילואים בצו 8.[2] במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל.
גופי ההצלה והחירום הלאומיים
פיקוד העורף
במהלך המלחמה פרסם פיקוד העורף הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על עוטף עזה, השפלה, מחוז המרכז, גוש דן והשרון. הוא הפעיל צופרי אזעקה, התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וביישומון לסמארטפון.
זיהוי גופות הנרצחים
המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של זיהוי גופות החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו למחנה שורה שליד רמלה, ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי טביעות אצבע, מבנה השיניים ובדיקת סמני DNA והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת הרבנות הצבאית בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי זק"א.[3] הרב הראשי לישראל, דוד לאו, הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם בשבת.[4]
מערכת הבריאות
כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.[5][6] מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.[7] מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.[8] באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז משבר הקורונה, היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.[9]
התמודדות נפשית
בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[10] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.[11] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.[11] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[12] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה,[13] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[14][13]
מחקר שנערך על ידי פרופ' יוסי לוי בלז וחוקרים נוספים במרכז האקדמי רופין בשיתוף אוניברסיטת קולומביה בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת לאנסט, מצא ששכיחות מקרים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון קליני והפרעת חרדה מוכללת בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.[15]
רשות חירום לאומית
רשות חירום לאומית, שסמכויותיה קוצצו עם השנים,[16] הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי הנגב המערבי (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור גבול הצפון.
מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.[17] לפי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ומשרד התיירות היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.[18]
ההרס ביישובים
במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל נירלט שבקיבוץ ניר עוז נשרף כליל, דפוס בארי שבקיבוץ בארי לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, רפתות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה. הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.[19]
הממשלה והכנסת
משרדי הממשלה
ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.[20] עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ללמידה מרחוק באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.[21] בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.[22] בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית[23] תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.[23]
במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.[24]
בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.[25][26]
לאחר יומיים, מונה פרויקטור.[27][28] בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.[29] הפרויקטור פרש בינואר 2024.[30][31]
לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.[32] בדוח[33] שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".[34]
בנק ישראל
בתחילת המלחמה הודיע בנק ישראל על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד דולר, כדי למנוע ירידה חדה בשער השקל.[35] ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה שער החליפין 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,[36]
בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן הלוואות מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.[37]
למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.[38]
חקיקה ורגולציה
בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
- תיקון לפקודת בתי הסוהר כהוראת שעה לשלושה חודשים, המסמיך את השר לביטחון לאומי להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.[39]
- תיקון לחוק סדר הדין הפלילי כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע אסירים ועצירים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.[40]
- תיקון לחוק דחיית מועדים, כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו בחוזה או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע (חייל, שוטר, סוהר, כבאי, חטוף, תושב יישוב שפונה, בעוטף עזה ובגבול ישראל–לבנון, ועוד).[41]
- חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023, דחה את הבחירות לרשויות המקומיות, שנועדו להיערך ב-31 באוקטובר 2023, ל-30 בינואר 2024.[42]
- חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לשם תשלום מזונות. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של חטוף או נעדר כתוצאה מהמלחמה.[43]
- חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת עיצום כספי, ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.[44]
- חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
- פורסמו תקנות למסירת מידע מהמאגר הביומטרי לשם זיהוי חללים ונעדרים.[45]
- פורסמו תקנות שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
- רשות המסים בישראל הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ברכב צמוד למשרתי מילואים ולמי שהוצאו לחל"ת שהשביתו את הרכב הצמוד.[46]
- מינימום תגמולי המילואים יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.[47]
- בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של חוק הפיקדון[48] וחוק סימון מחירים.[49][50] כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.[51]
פיצוי על נזק כספי כתוצאה מהמלחמה
חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.[52]
טרם נחתם הסכם קיבוצי הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
חמ"ל אזרחי וכיתות כוננות
עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות ערביי ישראל למלחמה ומחשש ל"שומר החומות" נוסף, למרות שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסג זה. ביחד עם תגבור של המשטרה והצבא, נפתחו מספר חמ"לים אזרחיים בעיקר מהסיבה שהמדינה ומשרדי הממשלה לא היו ערוכים לספק שירות לאזרחים. בנוסף, הוקמו כיתות כוננות ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.[53] השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס שמעון לוי כפרויקטור מיוחד.[54]
בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים איתמר בן גביר הודיע על הקלות בהוצאת רישיון נשק לאזרחים.[55]
ברמלה הוקם חמ"ל של ארגון ערי ישראל ביחד עם ישראל שלי שסייע לכמאה מקומות.[56]
בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבירושלים הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של עמותת לב אחד (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), תנועת התעוררות, סיעת האיחוד הירושלמי ומספר ארגוני מחאה כנגד הרפורמה המשפטית.
באקספו תל אביב הוקם מרכז לוגיסטי של ארגון אחים לנשק שמסייע בתחומים רבים.[57][58] בנוסף הוקם חמ"ל "אחים למשק" המסייע לחקלאים אשר רובם נקלעו למצוקת עובדים בשל המלחמה.[59][60]
בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.[61] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[62]
הירתמות של ארגונים אזרחיים
לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.[63] סיוע לחקלאים[64] ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.[65] כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.[66] הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.[67]
מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור ממסעדת האחים הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.[68] ארגון אחים לנשק, בשיתוף המועצות המקומיות, הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.[69]
בני נוער רבים יצאו לעבודה בחקלאות, ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.[70]
הירתמות העורף למאמצי ההסברה
אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו להסברת ישראל ברשתות החברתיות והאינטרנט.[71]
הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.[72]
ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט התראיין לרשתות התקשורת הזרות, הגן על ישראל, הצדיק את התגובה הצבאית והציג את אכזריות חמאס אותה הוא השווה לנאצים.[73][74][75] בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את אמרת הכנף "יש לנו עם של אריות".[76]
יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי, קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות בהם הוא מתאר את הפשעים נגד האנושות שביצע חמאס, מפריך את שקרי הפלסטינים ותוקף את העולם על הצביעות ביחסו לישראל.
ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם אבישג סמברג [77]
מטה ההסברה האזרחי
ערך מורחב – מטה ההסברה האזרחי
מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון הסברה פרו-ישראלי ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-9 באוקטובר, על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ההסברה הישראלי בעולם, והפיצו באמצעות הרשתות החברתיות תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו.
בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים מתנדבים הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: מתורגמנים, אנשי קריאייטיב ותוכן, עורכי וידאו וגרפיקאים, אנשי תחקיר והפקה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות סטארט-אפ והיי-טק שנרתמו התנדבות.
לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כעמותה בשם "מטה ההסברה האזרחי".
הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים
אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית), עקיבא גיא הוכמן, ורביב כנר התגייסו למילואים והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.[78]
אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: ברי סחרוף,[79][80] אחינועם ניני,[81]ליאור נרקיס, התקווה 6, אריאל זילבר, ירמי קפלן,[82] חנן בן ארי,[83] אמיר דדון[84] נטע ברזילי, אייל גולן, טל מוסרי, הראל סקעת, עומר אדם, איתי לוי, שלמה ארצי, עדן חסון, נינט טייב, כוכבי ארץ נהדרת, עדי אשכנזי ועוד.[85]
בעת המלחמה, חנן בן ארי כתב והלחין את השיר "מולדת" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.[86]
פטריוטיות
ביישובי ישראל הונף דגל ישראל ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים.
סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו בשלטי חוצות, על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה.
בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
מרכז עזריאלי מואר בדגל ישראל בזמן המלחמה
שלט חוצות בראשון לציון
שלט חוצות ברמת השרון
אריזה של מגבות נייר
החברה הערבית בישראל
הירתמות לסיוע
במהלך המתקפה
בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.[87][88][89][90][91][92] בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.[93][94]
לאחר המתקפה
אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.[95] כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.[96]
חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.
עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.[93] בעיר רהט הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום[97] וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.[98][99]
עשרות מתושבי הכפר דיר אל-אסד בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.[100]
תלמידים מהיישוב א-סייד סייעו בהתנדבות בחקלאות.[101]
במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.[93] יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.[93][102]
מועצת כפר קאסם הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.[103]
במועצה המקומית זרזיר הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.[104]
חבר הכנסת איימן עודה ממפלגת חד"ש גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.[105] ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה במהומות בישראל (2021) .[106]
מנסור עבאס פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.[107] לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.[108][109]
תמיכה בחמאס
מנגד, עובדים ערבים רבים ובהם אנשי צוות רפואי, סטודנטים, נשות חינוך והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי, נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד לתמיכה בטרור.[110][111][112][113][114][115]
שני נערים בני 14 מאום אל-פחם נתפסו ליד תחנת הרכבת סבידור בתל אביב כשעל גופם סכינים, לאחר שעוררו את חשדם של השוטרים.[116] נגד השניים הוגש כתב אישום באשמה שקשרו קשר לרצוח חייל צה"ל.[117]
אבטלה עקב התנגדות ישראלית להעסקת ערבים
המלחמה גרמה לעלייה בהתנגדות להעסקת ערבים במשק הישראלי. כתוצאה מכך, וכתוצאה מבקשת מעסיקים שלא להגיע, עובדים ערבים רבים לא התייצבו לעבודתם. רשת רמי לוי ניסתה למלא את השורות באמצעות מתנדבים.[118]
המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את משרד התחבורה להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.[119] במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.[120] עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".[121]
תקיפת הסטודנטים הערבים בנתניה
במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני בנתניה, רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של מכללת נתניה מטעמי ביטחון.[122] במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "מוות לערבים". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.[123]
גלריה
- גרפיטי, ציורי קיר אמנות רחוב ומיצגים
ציור קיר באשדוד לזכר מתקפת הפתע על ישראל (2023) עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח"
ציור קיר לכבוד האלוף ישראל זיו שהתנדב להילחם במחבלים והציל אזרחים ב-7 באוקטובר
מיצב פרחים במחווה להצהרתו של הנשיא ג'ו ביידן, "We Stand with Israel". כיכר הבימה (כיכר התרבות), תל אביב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חזקי ברוך, גלנט הציג לבכירי נאט"ו תיעוד לא מצונזר מהטבח של חמאס, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2023
- ^ הממשלה מאשרת גיוס של עד 360 אלף חיילי מילואים, באתר ערוץ 7, 10 באוקטובר 2023
- ^ אור רביד, טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023;
חנן גרינווד, זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023;
עידו אפרתי, "אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023;
שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן, מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי", באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2023;
אריאלה איילון, "מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" | עדות הפתולוג של ישראל, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023; נריה גוטל, זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023;
אריאלה איילון, רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023 - ^ הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת, באתר כיפה, 11 באוקטובר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, סיון חילאי, מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" | כך תוכלו לסייע, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ רוני לינדר, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2023
- ^ רן רזניק, לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה, באתר ישראל היום, 16.10.23
- ^ עידו אפרתי, יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ שחר אילן, מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
- ^ 11.0 11.1 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
- ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
- ^ 13.0 13.1 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ עידן ארץ, כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו, באתר וואלה!, 2 בנובמבר 2023
- ^ יפעת ראובן, הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2023
- ^ יובל אזולאי, "מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט", באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2023; אפרת נוימן ועדי חשמונאי, מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2023
- ^ חנן גרינווד, "חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2023
- ^ ליאור דטל, משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2023
- ^ 23.0 23.1 תומר גנון, לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2023
- ^ גד ליאור, "יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה", באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
- ^ מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", באתר "זמן ישראל", 29 באוקטובר 2023
- ^ נטעאל בנדל, מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף", באתר ישראל היום, 29 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון, סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ אבי בר-אלי, גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2023
- ^ ירדן בן גל הירשהורן, בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2023
- ^ יערה שפירא, הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בינואר 2024
- ^ ינון שלום יתח, ליאת רון, פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד", באתר וואלה!, 21 בינואר 2024
- ^ שחר אילן, המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר", באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2023
- ^ https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf
- ^ שחר אילן, מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2023
- ^ כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ גד ליאור, בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם, באתר אייס, 6 בנובמבר 2023
- ^ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", באתר בנק ישראל, 15 באוקטובר 2023;
בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", באתר בנק ישראל, 23 באוקטובר 2023 - ^
שלבי החקיקה של חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023, קובץ התקנות 10812, 11 באוקטובר 2023
- ^ זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023
- ^ גד ליאור, סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
- ^ שני אשכנזי, המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה , באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ מירב קריסטל, הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ ליאת רון, לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת, באתר וואלה!, 14 בנובמבר 2023
- ^ קובי ברקת, בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2023
- ^ הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל, באתר רשות המיסים
- ^ גיא נרדי, במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז | הנתונים נחשפים, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ משה נוסבאום, כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק, באתר מאקו, 10 באוקטובר 2023
- ^ מאיר ליוש, פוסט, באתר X (formerly Twitter)
- ^ יעל שטוקמן, המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק", באתר "Time Out ישראל", 12 באוקטובר 2023
- ^ לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
- ^ אחים למשק: בדואים ויהודים בנגב מצילים יחדיו את החקלאות, באתר br7news.co.il
- ^ אחים למשק חמ"ל אזרחי - החקלאים צריכים אותנו, נבדק ב-2023-11-11
- ^ ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים, באתר "סרוגים", 16 באוקטובר 2023
- ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
- ^ מירב כהן, למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2023
- ^ ארי ליבסקר, שדות של תקווה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ ליאת שניידר, כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ שירה ספיר, פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
- ^ רועי ויינברגר, המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
- ^ שרון בן-דוד, תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל, באתר טיים אאוט, 2023-12-05
- ^ האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות";
יפית פרץ, "פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים", באתר מאקו, 28 בנובמבר 2023;
עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל | עמקניוז - חדשות העמק, באתר עמקניוז - חדשות העמק, 10 בנובמבר 2023;
מערכת ניוזים, מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל, באתר ניוזים - מרכז, 25 בדצמבר 2023;
חן מור אטיאס, "חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות, באתר SchokenGroup, 9 בינואר 2024 - ^
הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:59)
- ^ שאול אמסטרדמסקי, "היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות, באתר כאן 11, 9 בנובמבר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49), Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16), ״Proportionality״, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46), No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17)
- ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ בנט: "יש לנו עם של אריות", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ אורן אהרוני, ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ "זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47)
- ^ רן בוקר, מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ יאיר טוקר, "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" | ברי סחרוף שר עם הלוחמים., באתר כיכר השבת, 18 באוקטובר 2023
- ^ רן בוקר, אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה, באתר 103FM, 16 באוקטובר 2023
- ^ רן בוקר, החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ מאיה כהן, מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ בר זגה, הסלבס מתגייסים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ מערכת תרבות ובידור, חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת", באתר חדשות 13, 16 באוקטובר 2023
- ^ אילנה קוריאל, עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
- ^ https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006, X (formerly Twitter)
- ^ https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375, X (formerly Twitter)
- ^ https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651, X (formerly Twitter)
- ^ שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ 93.0 93.1 93.2 93.3 נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^
ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, "תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
- ^ פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל, באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב, יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ ארנולד נטייב, לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
- ^ יואב איתיאל, אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות", באתר וואלה!, 22 באוקטובר 2023
- ^ https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801, X (formerly Twitter)
- ^ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרוייקט משותף, באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023
- ^ עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו עי תושבי העיר והעירייה, באתר רוטר
- ^ 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים, באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023
- ^ עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה", באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2023
- ^ איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל, באתר רוטר
- ^ דקלה אהרן שפרן, מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2023
- ^ סולימאן מסוודה, מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
- ^ https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796, X (formerly Twitter)
- ^ שילה פריד, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס, בעיתון מקור ראשון, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלון חכמון, אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, "אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ מיכאל גיל, נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס, באתר חדשות חיפה והקריות, 17 באוקטובר 2023
- ^ תומר גנון, שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ שילה פריד, הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית", בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
- ^ אבי כהן, צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023.
- ^ כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2023.
- ^ לי סיביליה, מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2023
- ^ אודי עציון, נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים, באתר וואלה!, 11 באוקטובר 2023
- ^ אסף גולן, גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן", באתר ישראל היום, 1 בנובמבר 2023
- ^ אדיר ינקו, גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ בטוויטר
- ^ שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא, מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2023
