ברכת הלבנה
| תלמוד בבלי | מסכת סנהדרין, דף מב, עמוד א |
|---|---|
| תלמוד ירושלמי | מסכת ברכות, פרק ט, הלכה ב |
| משנה תורה | הלכות ברכות, פרק י, הלכה טז |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן תכו |
| מקורות נוספים | מסכת סופרים, פרק כ', הלכות א' וב' |
נוסח הברכה העיקרי
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלקינוּ מֶלֶךְ הָעולָם.
|
בִּרְכַּת הַלְּבָנָה (או בנוסח אשכנז "קִדּוּשׁ לְבָנָה") היא ברכה מיוחדת הנאמרת בתחילתו של החודש העברי ועד חציו הראשון (ליל טז)[2], על ראיית הלבנה בחידושה[3], כשהיא מתחילה להראות בתחילת החודש (מולד הלבנה) אחר שנעלמה מן העין בסוף החודש הקודם. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.
זמן אמירת ברכת הלבנה
יש דעות שונות ממתי מברכים ברכה זו. לפי הרמב"ם, וכן המאירי והסמ"ג וכן המקובלים,[4] ניתן ורצוי לברך על הלבנה מיד בתחילת החודש ברגע שרואים אותה בחידושה. יש סוברים בדעת הרמב"ם כי רק המברך על החודש "בזמנו" (כלומר מיד בתחילת החודש) רשאי לברך מעומד.[5] האשכנזים הלא-חסידים, וקהילות מרוקו וגאורגיה, נוהגים על פי הפסיקה המתירה לברך החל משלושה ימים מהמולד של החודש. על פי הקבלה[6] ראוי לברך רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד, וכן נוהגים, על פי רוב, החסידים ורוב מהספרדים.
נהגו לכתחילה לברך את הלבנה דווקא במוצאי שבת,[7] כיוון שבשעה זו "האדם מבושם ובגדיו נאים",[8] אך זאת רק בימות הקיץ כשאין גשם או אם מוצאי שבת חל לפני י' בחודש.
בחודש תשרי נהוג לומר את ברכת הלבנה במוצאי יום כיפור, כאשר האדם שרוי בשמחה לאחר מחילת חטאיו, אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור להרבות בזכויות. בחודש אב נוהגים לומר אותה במוצאי תשעה באב, משום שהאבלות לפני הצום אינה מתאימה לאמירת הברכה. יש הנוהגים גם בחודש טבת לאמרה במוצאי צום עשרה בטבת.
משמעות הברכה
לפי נוסח הברכה בתלמוד, ובמיוחד לאור מיקומה במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי בין ברכות על תופעות טבע שונות (רעם, ברק וכו'), ברכת הלבנה היא מברכות הראייה – ברכה שיש לברך על תופעות טבע. מטרת ברכות אלו היא הכרת האדם בה' כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כוח עצמאי לתופעות טבע, מגמה שרווחה בעולם האלילי.
נאמר בתלמוד:”כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני השכינה” (מסכת סנהדרין, דף מב עמוד א), ומובאת ברייתא של רבי ישמעאל:”אלמלי זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש דיים”. בביאור הלכה מסביר שהברכה היא על התבוננות בלבנה ושאר צבא השמים השומרים את תפקידם, שמתוך כך רואים את גדולתו של הקב"ה[9].
במקור הברייתא במכילתא דרבי ישמעאל מבואר עוד, שבמצוה למנות ללבנה זכו עם ישראל, שמדי חודש נושאים עיניהם כלפי מעלה:”החודש הזה לכם ולא מנה בו אדם הראשון, נמצינו למדים שישראל מונים ללבנה והגויים לחמה, לא דיים לישראל אלא אחת לשלשים יום מגביהים את עיניהם לאביהם שבשמים” (מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה א).
בקבלה מפרשים שבעקבות מיעוט הלבנה ביום הרביעי לבריאה והיא החלה להתמעט ולגדול התחדשותה ומיעוטה מסמלים את העם היהודי; כשם שהלבנה מתחדשת ודועכת מדי חודש וחודש, כך גם עובר העם היהודי במהלך ההיסטוריה תקופות שפל וגאות. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד לגאולה העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שאף היא (על פי המדרש) נבראה בבריאת העולם כשווה לשמש בעוצמת אורה, אך הידרדרה מרום מעמדה והפכה למשנית בחשיבותה לשמש, ועתידה לחזור למעמדה הראשון.
סגולות בברכת הלבנה
בקרב רבים אמירת הברכה הזאת נחשבת כ: "ביטוח חיים", על פי דבריו של הבאר היטב[10] שמי שמברך ברכת הלבנה, מובטח לו שלא ימות באותו החודש. ולכן יש המדקדקים לומר את הברכה מייד כשמתאפשר מבחינה הילכתית אף שלא במניין או במוצאי שבת.
וכן יש רבים הנוהגים לומר "שלא יהיה לנו כאבי שיניים" כסגולה[11]
תפילות הנוספות לברכה
בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי) מופיעה ברכת לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן – כברכה על הראייה, כמו ברכה על הרעם או על הברק; אך כבר מזמן מוקדם מאד נוספו תוספות שונות לברכה עצמה. כך למשל, במסכת סופרים, פרק יט, הלכה י' נכתב:
"וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַיָּרֵחַ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָׂם וּבְכֵלִים נָאִים, וְתוֹלֶה עֵינָיו כְּנֶגְדָּהּ וּמְיַשֵּׁר רַגְלָיו וּמְבָרֵךְ: "אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים... בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ רָאשֵׁי חֲדָשִׁים". וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "סִימָן טוֹב, סִימָן טוֹב תִּהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ יוֹצֶרְךָ, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךָ, בָּרוּךְ קוֹנֵךָ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךָ." וְרוֹקֵד ג' רְקִידוֹת כְּנֶגְדָּהּ וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי נוֹגֵעַ בְּךָ, כָּךְ אִם יִרְקְדוּ אֲחֵרִים כְּנֶגְדִּי לָהַזִיקֵנִי - לֹא יִגְעוּ בִּי. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימַתָה וּפַחַד" וּלְמַפְרֵעַ: "אָמֵן אָמֵן, סֶּלָה, הַלְלוּיָהּ." וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ג' פְּעָמִים: "שָׁלוֹם", וְיֵלֵךְ לְבֵיתוֹ בְּלֵב טוֹב."
על פי הכתוב במסכת סופרים, ברכת הלבנה איננה ברכה העומדת לבדה, אלא טקס שהברכה עומדת במרכזו. כך עם השנים נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי תהילים, ואצל יהודי אשכנז, גם תפילת עלינו לשבח וקדיש יתום (כאשר יש מניין). נהוג להסביר את אמירת תפילת עלינו לשבח כדי שלא ייראה הדבר כאילו מתפללים לירח, ועל כן מוסיפים תפילה זו שבה מודגש עניין העבודה לה' לבדו. עם זאת, בשאר העדות אומרים רק קדיש, ללא עלינו לשבח. מנהג חסידי סלונים לאמרה כחלק מתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, וכן שהקדיש בסופה לא יהיה קדיש יתום.[12] כיום נהוג לרקוד בסיום ברכת הלבנה, בשירת 'טובים מאורות' שמלותיה לקוחות מהפיוט אל אדון. מנהג בקרב קהילות גאורגיה, בסיום הקדיש לומר קטע הפותח במילים:" כדנא תאמרון להום...", ולאחר מכן לחזור לבית הכנסת לעמוד לפני ההיכל ולזמר " אל אדון על כל המעשים...".
הפניות אל הלבנה ("ברוך יוצרך...", "כשם שאני רוקד כנגדך...") שבנוסח ברכת הלבנה כמו שהוא מופיע במסכת סופרים, אינן מופיעות כלל בסידור של רס"ג, לא בנוסח הרמב"ם בספר משנה תורה (הלכות ברכות פרק י, הלכה יט) ואף לא בסידורי יהדות תימן העתיקים. הרב יוסף קאפח, בפירושו למשנה תורה, מסביר זאת בכך שרס"ג והרמב"ם הסתייגו מהפנייה הישירה אל הלבנה, משום שנראית קצת כמו עבודה זרה.
בעקבות משימות אפולו התעורר קושי דתי-הגותי באמירת המשפט "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו אויבי לנגוע בי לרעה", הנהוג להאמר מדי חודש בברכת הלבנה, תוך דילוג וקפיצה סמלית של המתפללים לעבר הירח כדי להביע את חוסר היכולת לגעת בה. יש שפטרו את הקושי ופירשו שכוונת המשפט היא שאין ביכולת האדם להגיע אל הירח באמצעות ה"ריקוד" והקפיצה כנגדו, אך לא שאין באפשרות האדם כלל להגיע אל הירח.[13] רבנים אחדים הוסיפו וציינו שמדובר בלשון ציורית-פיוטית שבאה לעורר ולרגש את המתפלל על ידי הבעת הרעיון של מורכבותו וגודלו של היקום, שאין בכוח האדם עצמו להגיע אליו ללא המערכות המורכבות שבתחנות החלל.[14][15] אולם הרב שלמה גורן לא הסתפק בזה, ושינה את נוסח הברכה בסידורי צה"ל ל"ואיני נוגע בך", כפי שנאמר בנוסח המקורי במסכת סופרים.
את ברכת הלבנה יש לומר בעמידה,[16] ונהוג לומר אותה דווקא בקהל גדול ולא ביחידות.[17]
בהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות. על כן, הביטוי אותיות קידוש לבנה מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה. זאת בניגוד לאותיות טל ומטר, שהן אותיות קטנות במיוחד. (ראו עוד בערך גופן).
הריקוד לאחר הברכה
נוהגים לרקוד בשמחה לאחר ברכת הלבנה. מנהג רווח אצל קהילות האשכנזים הוא לרקוד במעגל בשירת המילים "טובים מאורות" (מתוך הפיוט "קל אדון" הנאמר מידי שחרית של שבת בברכת "יוצר אור"). הסיבה לשמחה זו מבוארת ברמ"א[18]: ”עושין שמחות וריקודין בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין”, על פי דבריו[19], שבכל חודש האישה מתחדשת וחוזרת לבעלה ואז הוא שמח עמה כבנישואיה, כך שמחים עם הלבנה שמתחדשת בכל חודש מחדש. רבי אשר מלוניל ביאר שהשמחה היא על מצוה הראשונה שציוה לנו הקדוש ברוך הוא הנחשבת כקבלת פני השכינה[20].
ראו גם
| ” | אחרי תפילת המעריב הוציא אותו בעל הבית החוצה לחדש את הלבנה. „הא כיצד? הלא השעה שעת סכנה, ובעיר - פוגרום!”, „אבל ראה נא, מה יפה היא הלבנה! הפוגרום ימשך גם מחר, והלבנה אפשר שמחר לא תֵראה!” הם יצאו שניהם החוצה, סערת הפוגרום התחוללה מסביב, והם חדשו את הלבנה. | “ |
לקריאה נוספת
- אהרן שוב, לבנה בחידושה - מצות קידוש לבנה בהלכה, מודיעין עילית תשע"ח.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ברכת הלבנה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכת הלבנה |
- הלכות ראש חודש וקידוש לבנה, בקיצור שולחן ערוך
- הרב מנחם כשר, ברכת הלבנה - טעמה יסודה ושורשה, בתוך "האדם על הירח", באתר HebrewBooks
- מאמר על ברכת הלבנה - מקורותיה זמניה ומנהגיה
- הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - קידוש לבנה, אתר "ערוץ מאיר"
- קידוש לבנה: מצווה של פעם בחודש, אתר בית חב"ד
- מידע על ברכת הלבנה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ נוסח אחר:קונם
- ^ רמב"ם ברכות י יז וממשמעות הלשון הוא רק בדיעבד אם לא בירך בתחילת החודש.
- ^ רמב"ם ברכות י טז
- ^ פרי עץ חיים להרב חיים ויטל, שער יום טוב http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49521&st=&pgnum=185
- ^ כך בתשובת רב משה פיינשטיין בהבנת פסק הרמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יז http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=916&st=&pgnum=245&hilite=
- ^ רבי מנחם עזריה מפאנו עשרה מאמרות מאמר אם כל חי חלק א סימן יט מובא במגן אברהם סימן תכו
- ^ .אפילו אם עדיין לא מלאו שבעה ימים שלמים מהמולד, במצב שזה יקרה בלילה של מוצאי שבת. שכן, ישנה גרסה הסוברת שדעת האריז"ל היא שישה ימים מהמולד ולא שבעה.
- ^ מסכת סופרים פרק כ' הל' א'.
- ^ ביאור הלכה, סימן תכ"ו, סעיף ב', ד"ה ומברך מעומד
- ^ סימן תר"ב ס"ק ד ומקורו ממדרש תלפיות אות כ ענף ברכת לבנה
- ^ טעמי המנהגים עמוד ר"ג בשם רבי ישראל מרוז'ין
- ^ כמנהגם גם בקדיש שלאחר ספירת העומר ולכה דודי.
- ^ הרב מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כז, אגרת י'ריג.
- ^ הרב יצחק זילברשטיין, חשוקי חמד
- ^ ברכת הלבנה, באתר כיפה
- ^ כך על פי הגמרא סנהדרין מב ע"א.
- ^ אולם ראה תשובות רבנו אברהם בן הרמב"ם סימן פג, לגבי ברכות השחר שהיה נהוג לאומרם בבית הכנסת ובתמיה על זה הוא שואל האם יעשו כך גם בברכת הלבנה?!
- ^ סימן תכו
- ^ בפירוש "דרכי משה" על הטור, שם סימן תכו וכן בסימן תיז בשם האור זרוע
- ^ ספר המנהגות לרבי אשר מלוניל דף לה עמוד ב
- ^ ש. אנ-סקי, חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה (תרגם: ש"ל ציטרון), ברלין: הוצאת שטיבל, תרפ"ט–1929. עמ' 98.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
