בראשית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חומש בראשית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר בראשית
עמוד הפתיחה של ספר בראשית מתוך מקראות גדולות
עמוד הפתיחה של ספר בראשית מתוך מקראות גדולות
תקופת התרחשות 2,309 שנים, משנת א' לבריאה עד פטירת יוסף בשנת ב'ש"ט
מספר פרקים 50
מספר פסוקים 1533
סדרת ספרים תורה
הספר הבא ספר שמות
דמויות מרכזיות אדם, נח, אברהם, יצחק, יעקב, יוסף
התרחשויות מרכזיות בריאת העולם, המבול, חיי האבות והשבטים

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, הספר פותח את חלק ה"תורה" של התנ"ך[1].

הספר נכתב על ידי משה רבנו, אשר כתב אותו מפי ה'. הוא כולל חמישים פרקים, ומתאר אירועים מבריאת העולם וראשית האנושות ועד לרדת שנים עשר שבטי ישראל למצרים. הסיפור ההיסטורי בספר בראשית מתפרס על פני יותר מאלפיים שנה.

שם הספר

שמו של ספר בראשית לקוח מהמילה הפותחת אותו – בראשית – וכן מסיפורו את ראשית האנושות והאומה הישראלית. בתרגומים היווניים נקרא הספר גנסיס (Γενεσισ – יצירה, התהוות), על שם האירוע הגדול ביותר המסופר בו – בריאת העולם על ידי ה'.

בפי חז"ל נקרא ספר בראשית גם ספר הישר, על פי הפסוקים: ”וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר”[2], וכן ”וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר”[3]. רבי יוחנן מסביר[4] שהספר נקרא ספר הישר על שם אבות האומה שנקראו ישרים, כפי שאמר בלעם: ”תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים”[5], אולם רבים מפרשני המקרא הראשונים[6] פירשו כי "ספר הישר" הוא חיבור עתיק שלא שרד ובו היו כתובים חלק מקורות עם ישראל.

מבנה הספר

ספר בראשית פותח בבריאת העולם ובקורותיו של אדם וראשית האנושות, לרבות קורות נח הצדיק והמבול וסיפור מגדל בבל. לאחר מכן מביא הספר את תולדות האבות: אברהם, יצחק ויעקב, וכן 12 בני יעקב. כך, בצורה תמציתית, חולף הסיפור על פני מאות שנים בספרו את היווצרות שורשי העם היהודי. הסיפור מכוון לתאר את מקורותיו של עם ישראל ולפיכך מרבה להתרכז בדמויות המרכזיות, אבותיה הקדומים של האומה, תוך כדי התעלמות משאר הדמויות הסובבות.

חלוקת הספר

ספר בראשית מחולק ל-50 פרקים וסך פסוקיו הוא 1533. בקריאת התורה החומש מחולק ל-12 פרשות:

הפרשה הפרקים מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה לפי ספר סדר הדורות לבריאת העולם התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה
בראשית א' עד ו',ח' קמ"ו-"אמציה" 1,536 בריאת העולם, בריאת האדם, השבת, גן עדן, חטא עץ הדעת, קין והבל, עשרת הדורות מאדם ועד נח ספר ישעיה, פרק מ"ב
נח ו',ט'- י"א קנ"ג-"בצלאל" 1,536 467 המבול - ההכנות, 40 יום והיציאה, הברית, מעשה חם, תולדות בני נח, מגדל בבל, עשרת הדורות עד אברם ספר ישעיה, פרק נ"ד
לך לך י"ב-י"ז קכ"ו-"נמלו" 2,003 44 אברם בארץ, הירידה למצרים, הפרידה מלוט, הבטחת הארץ, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, הגר וישמעאל, אברהם אבינו, שרה אמנו, ברית מילה ספר ישעיה, פרק מ' - פרק מ"א
וירא י"ח-כ"ב קמ"ז-"אמנון" 2,047 37 בשורת המלאכים, מהפכת סדום ועמורה, אברהם בגרר, הולדת יצחק אבינו, שליחת הגר וישמעאל, ברית אבימלך, עקדת יצחק והברכה לאברהם ספר מלכים ב', פרק ד'
חיי שרה כ"ג-כ"ה,י"ח ק"ה-"יהוידע" 2,084 24 קניית מערת המכפלה וקבורת שרה, שליחות העבד ובחירת רבקה, נישואי יצחק ורבקה, נישואי אברהם וקטורה, מות אברהם אבינו, תולדות ישמעאל ספר מלכים א', פרק א'
תולדות כ"ה,יי"ט-כ"ח,ט' ק"ו-"עלו" 2,108 77 בני יצחק ורבקה: יעקב ועשו - האופי, הבכורה וכל אחד פונה לדרכו ובאמצע הירידה לגרר ספר מלאכי, פרק א'
ויצא כ"ח,י'-ל"ב,ג' קמ"ח-"מחנים" 2,185 20 יעקב יוצא לחרן, סולם יעקב, המפגש עם רחל, הנישואין ללאה, הולדת בני יעקב, החזרה לכנען והברית עם לבן הארמי ספר הושע, פרק י"ב
וישלח ל"ב,ד'-ל"ו קנ"ד,"קליטה" 2,205 11 המפגש עם עשו, גיד הנשה, התיישבות בשכם, מעשה דינה ,העלייה לבית אל ותולדות עשו ספר עובדיה, פרק א'
וישב ל"ז-מ' קי"ב-"יבק" 2,216 14 חיי יוסף - השליחות לשכם, מכירתו, הירידה למצרים ופתרון חלום שרי פרעה ובאמצע פרשת יהודה ותמר ספר עמוס, פרק ב'
מקץ מ"א-מ"ד,י"ז קמ"ו-"יחזקיהו" 2,228 5 חלומות פרעה, פתרונם, יוסף הצדיק- משנה למלך, הרעב בכל הארצות, האחים באים ושבים עם מזון, יוסף מתכנן את הלקח שילמד אותם ספר מלכים א', פרק ג'-פרק ד'
ויגש מ"ד,י"ח-מ"ז,כ"ז ק"ו,"יהללאל" 2,233 5 התנצחות יהודה עם יוסף, התוועדות יוסף, הזמנת יעקב ובניו למצרים, ירידת בני ישראל למצרים (מתקיימת ברית בין הבתרים), ההתיישבות בארץ גושן, מדיניות כלכלית חדשה במצרים ספר יחזקאל, פרק ל"ז
ויחי מ"ז,כ"ח-נ' פ"ה-"פה" 2,238 71 השבעת יוסף, הברכה לאפרים ומנשה, הברכות לבני יעקב, מסע הלוויה ספר מלכים א', פרק ב'

סיפורי הספר

בספר מופיעים שני אמצעים ספרותיים חוזרים: סצנת דפוס ואילנות יוחסין. סצנות הדפוס המופיעות בספר בראשית מופיעות בעיקר בסיפורים על אבות האומה. שני סוגי סצנות דפוס בולטים הם סצנת הפגישה ליד הבאר וסצנת לידת הבן עבור אישה עקרה. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופשים מקום נכבד בתיאור קורות ראשית האנושות. אילנות יוחסין אלה באים לתאר את מקורותיהם של עמים נוספים במזרח התיכון ואף מעבר לו. יוצאים מכלל זה הם אילנות היוחסין שלפני המבול, שכן אוכלוסיית העולם, פרט לנח ובניו, נמחתה מן העולם.

חלק מהעובדות המתוארות בחומש בראשית קיימות גם במסורות של עמים אחרים במזרח הקדום. דוגמה לכך היא אגדה של אותנפישתים, המופיע בעלילות גילגמש, אשר לו קווים מקבילים לסיפור נח והמבול (פרקים ו'-ט'). כמו כן, ישנם תיאורים בחומש המסבירים תופעות טבע שונות[דרושה הבהרה]. לדוגמה, בסוף סיפור המבול (פרק ט') מופיע ההסבר להופעת הקשת בענן, לפיו הקשת בענן היא האות לבריתו של ה' עם נח והאנושות שלעולם לא ימחה ה' את האנושות במבול נוסף, אך יש אומרים שתופעת הקשת בענן היא בטבע מבריאת העולם, ואחרי המבול נעשתה לאות[7].

הבריאה וראשית האנושות

על מעשה בראשית, הורו חז"ל כי אין לדורשה בשניים[8]. הרמב"ן כותב על פרשייה זו: ”מעשה בראשית סוד עמוק, אינו מובן מתוך המקראות, ויודעיו חייבים להסתיר אותו”.[9]

פרקים א'-ב' בספר בראשית מספרים כיצד ברא ה' את העולם והאדם. חלקו הראשון של הסיפור מתאר את בריאת העולם במאמר ה' במשך שישה ימים וכיצד קידש את היום השביעי בו "שבת מכל מלאכתו". חלקו השני של הסיפור מרחיב את היריעה בעניין בריאת אדם וחוה.

פרק ג' מספר על חטאם של האדם וחוה , סיפור חטא עץ הדעת, שבו אכלו האדם וחוה מפרי עץ הדעת האסור ועקב כך נענשו כל בני האדם. פרק ד' מספר את סיפור קין והבל, שבו רצח קין, האח הבכור, את הבל, אחיו הצעיר, בשל קנאתו בו ואת תולדות בניו של קין. פרק ה' מתאר את אילן היוחסין מאדם הראשון ועד נח. שאר הצאצאים של אדם הרבו לחטוא, והמוסר האנושי הלך והידרדר עד שלבסוף החליט ה' לכלות את העולם על ידי הורדת מבול הרסני.

פרשת נח

סיפור המבול וסיומו מובא בפרקים ו'-ט'. המבול נגזר לבוא על בני האדם משום ש"מלאה הארץ חמס" ו"רבה רעת האדם". ה' קרא לנח, הצדיק היחיד באותו הדור, להכין תיבה המחולקת לקנים (תאים) ובעלת שלוש קומות. נח מעלה לתיבה את משפחתו וכן שבעה זוגות מהחיות הטהורות ומעופות השמיים ושני זוגות מהחיות הלא טהורות. לאחר ארבעים יום ולילה, ולאחר שנח שולח את העורב שיבדוק האם התגלתה הארץ, הוא שולח שלוש פעמים את היונה. בפעם השלישית היונה לא חוזרת ולכן נח מסיק שמפלס המים ירד והוא מתחיל ליישב מחדש את הארץ. אולם מיד החלו האנשים שוב לחטוא – החל מחם, בנו של נח, הפוגע בכבודו של אביו כשהוא רואה את ערוותו בשנתו, ולאחר מכן, בבניית מגדל בבל, המפורשת כהעזת פנים כנגד ה'.

לאחר סיפור המבול מתואר אילן היוחסין של בני נח, שבו מפורט ייחוסם של העמים שחיו אחר המבול. ביתר פירוט מתואר ענף הצאצאים שממנו נולד אברהם, או אברם כפי שנקרא בתחילה, אבי האומה היהודית וצדיק בדורו.

אברהם

הסיפורים על אברהם מתפרסים על פני פרקים י"ב-כ"ה. ה' מתגלה לאברהם ומצווה עליו לצאת ממקום מולדתו, חרן, וללכת לארץ כנען. הוא מבטיח לאברהם שייתן לו את ארץ כנען ויברך אותו בזרע רב, כלומר צאצאים רבים. ה' חוזר על הבטחות אלו לאורך שלל הסיפורים שאברהם במרכזם, כגון בברית בין הבתרים (פרק ט"ו) ובפרשת עקדת יצחק (פרק כ"ב). הבטחת הארץ קורמת עור וגידים כבר בחיי אברהם, המצטווה ללכת לאורכה ולרוחבה של ארץ כנען. אברהם מקדש את הארץ על ידי בניית מזבחות לה', מתיישב במקומות שונים, חופר בארות ולבסוף קונה לו ולשרה, אשתו, אחוזת קבר במערת המכפלה בחברון. ירידתו הקצרה של אברהם למצרים בשל הרעב שהיה בכנען מסמלת את ירידת בניו לגלות שם.

גם ברכת הזרע מתגשמת בחייו, כאשר נולד לו בן משִפְחתו, הגר, הוא ישמעאל; לאחר מכן נולד לו בנו יצחק מאשתו שרה כשהוא בן 100 שנה, ואז הוא מצטווה על ידי ה' להרחיק את בנו ישמעאל - בכך מסומן יצחק כממשיך השושלת. ולבסוף, זוכה אברהם לחתן את יצחק בנו, וגם בסוף ימיו מבדיל אברהם לטובה את יצחק משאר בני הפילגשים.

סיפורים נוספים המסופרים במסגרת החטיבה על אברהם הם סיפור מהפכת סדום ועמורה וסיפור הגר וישמעאל במדבר.

יצחק

פרקים כ"א-ל"ה מספרים על יצחק (קיימת חפיפה עם הפרקים אודות אברהם מחד ואודות יעקב מאידך), אף על פי שאין המקרא מרבה לספר עליו. מאפיינים רבים בסיפורי אברהם חוזרים ונשנים בקורות יצחק: הרעב תוקף את ארץ כנען, ויצחק מתכוון לרדת מצרימה, אך ה' מצווה עליו להישאר בכנען. יצחק, כאביו, מסתכסך עם הפלשתים ועם מלכם אבימלך. מלבד פרשת הסתרת הקשר שלו לרבקה אשתו והעימות עם אבימלך בשל כך (מכשולים בדרך לקיום ברכת הזרע), הוא רב עם הפלשתים על בארות המים (מכשולים בדרך לקיום ברכת הארץ), אך תמיד ה' לצדו והוא נוחל הצלחות. בערוב ימיו יצחק מבכר את בנו הבכור עשו על בנו הצעיר יעקב, אך בערוב ימיו, עקב תרמית אשתו, מוסר את ברכתו דווקא לבן הצעיר.

יעקב ובניו

מחזור הסיפורים על יעקב ובניו הוא הארוך ביותר בספר בראשית (פרקים כ"ה-נ'). גם יעקב, כמו אביו, נאלץ להתמודד מול אחיו על זכות הבכורה, שמשמעותה ירושת הארץ ובחירת אב האומה, ובשל כך הוא בורח מכנען לחרן, אך קודם לכן הוא מקבל את ברכת אביו, יצחק (פרק כ"ח), שמושגת בהונאה – יעקב מציג עצמו לפני אביו כעשו, הבן האהוב.

יעקב נאלץ להתמודד מול דודו, לבן הארמי, בחרן. הוא נושא בחרן שתי נשים (לאה ורחל) ושתי פילגשים (בלהה וזלפה), שיחד יולדות לו 12 בנים ולפחות בת אחת, וחוזר לארץ כנען.

בעת חזרתו לכנען נאבק יעקב לבדו במלאך ה' ומנצח אותו (פרק ל"ב). בשל כך הוא נקרא גם בשם ישראל. אולם בארץ כנען מתחילות לבוא עליו צרות הגדולות: בתו דינה נחטפת, בנו האהוב יוסף נעדר, אחרי שאחיו שקינאו בו מכרוהו לעבדות, בניו נאשמים בריגול במצרים ואחד מהם אף נאסר שם, על מנת שיביאו שאר האחים את אחיהם הקטן בנימין, זאת בניגוד לרצונו של יעקב שחשש מפני מאורעות בלתי צפויים, בדיוק כשם שאירע לשני בניו, אחד נמכר ואחד נאסר.

אולם לבסוף עקב הרעב המתמשך בארץ כנען יורדים כל האחים למצרים. אך רק אז מתחילות ההתרחשויות להאיר פנים. הבן הנעדר יוסף מתברר כמשנה למלך מצרים, מבקש מאביו לבוא להתגורר לידו בארץ גושן ומיטיב עם משפחתו.

סיפורי יעקב משולבים בסיפורי בניו, וגם סיפורי בניו משולבים אלו בתוך אלו. הציר המרכזי הוא יוסף, אך גם ראובן ויהודה הם גיבורי עלילות משנה. בסוף ספר בראשית יעקב אוסף את בניו כדי לומר להם את אשר יקרה להם באחרית הימים (פרק מ"ט). במקצת הדברים נמצאים רמזים להורשת נחלות בארץ ישראל בימי יהושע. יעקב מת במצרים ונקבר בכנען ובכך הוא סוגר מעגל חיים מפותל. גם יוסף שמת במצרים יובל ביציאת בני ישראל ממצרים (המתוארת בספר שמות) לקבורה בארץ ישראל.

רשימות היחס בספר בראשית

תקופות בספר בראשית

ספר בראשית נמשך על פני תקופה של 2,309 שנים:

אלפיים השנים הראשונות לבריאת העולם המכונות "אלפיים שנות תוהו, ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות באלפיים השנים הנקראות "אלפיים שנות תורה". וכך מובא במסכת עבודה זרה[10]:

תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח...

ומבואר בגמרא שאלפיים שנות תוהו נמשכות עד שהגיע אברהם אבינו לגיל 52 שאז, על פי חלק מהמפרשים, החל ללמד אנשים בחרן את דרך התורה. כלומר, אלפיים השנים הראשונות של העולם נקראות "שנות תוהו" מפני שבניגוד לתקופות שבאו אחריו, תקופה זו הייתה בלא תורה בעולם.

פירוש נוסף, משמעות המילה תוהו היא תהייה. אין זה אי סדר ללא סיבה, אלא תקופה של תהייה ושאלה. כמו "לתהות על קנקנו" שפירושו לשאול שאלה ולנסות להבין. בדומה, המילה "בוהו" באה מהמילה "בהִייה" שפירושה הסתכלות במשהו לא ברור, זהו מבט שעדיין לא נתבררו בו הצורות.

בתקופה זו קמו האימפריות הגדולות: השומרית והאכדית מצפון לארץ ישראל, והמצרית מדרום לארץ ישראל, בעמק הנילוס. לממלכות אלו היו הישגים טכנולוגיים והתפתחה בהן תרבות עירונית כפי שניתן למצוא בממצאים הארכאולוגיים המיוחסים לתקופה זו.

אברהם אבינו הופיע בסוף שנות התוהו, הוא חי בתוך התרבות של ה"תוהו ובוהו". היוזמה שלו לצאת ממנה באה לידי ביטוי במדרש המתאר את שבירת הפסלים ואת לעגו למציאותם. הוא שולל את התרבות הקיימת מעיקרה. בהרס האלילים מבטא אברהם את התנגדותו הגדולה להגשמה ולאלילות.

אברהם, בהוראת ה', עוזב את מקומו, ביתו ומשפחתו והולך אל ארץ חדשה. מכאן החלה תקופה חדשה – אלפיים שנות תורה, תקופה שהמשיכה על פני אלפיים שנה והסתיימה בתחילת תקופת האמוראים.

לקריאה נוספת

  • לאה מזור, סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות, בית מקרא, מוסד ביאליק, תש"ע

קישורים חיצוניים

  • John Skinner, Genesis (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1910. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים