רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק
רבי משולם דוד סולובייצ'יק
רבי משולם דוד סולובייצ'יק
לידה 21 באוקטובר 1921
י"ט בתשרי ה'תרפ"ב
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה בריסק
פטירה 31 בינואר 2021 (בגיל 99)
י"ח בשבט ה'תשפ"א
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדי, ליטאי, חוג בריסק
תחומי עיסוק ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים
רבותיו אביו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
חיבוריו חידושי מרן רבי משולם דוד סולובייצ'יק
בת זוג יהודית
בצעירותו (משמאל), מלווה את אביו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, "הרב מבריסק"
מוקף בחברת תלמידיו, בביתו, תשע"א

רבי משולם דוד סולובייצ'יק (י"ט תשרי ה'תרפ"ב, 21 אוקטובר 1921י"ח בשבט ה'תשפ"א, 31 בינואר 2021), היה ראש אחת מישיבות בריסק בירושלים.

קורות חייו

נעוריו

נולד לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק, רב העיר בריסק, ולאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך, כילד חמישי מתוך שנים עשר ילדים במשפחתו. כסנדק בבריתו שימש רבי שמחה זליג ריגר אב"ד בריסק, ונקרא "משולם" על שם סבו רבא מצד אמו, רבי משולם אוירבך, (שהציע את השידוך בין נכדתו לרב מבריסק) ו"דוד" על שם סבו החורג רבי דוד מינץ (שנשא את סבתו, אם אמו לאחר התאלמנותה).[1]

תקופת מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה יהודי בריסק היו בין הראשונים שספגו מנחת זרועם של הנאצים. עם השתלטותם על האזור בליל ראש השנה ה'ת"ש. לאחר עשרה ימים, ביום הכיפורים, הגרמנים העבירו את השליטה בעיר לידי הרוסים.[2] אך גם תחת ידי הרוסים המחסור והרעב שלט בכל.

באותם ימים התלבטו במשפחתו האם לברוח לוילנה, או להישאר בבריסק. אבי המשפחה הרב יצחק זאב שהה בעת פרוץ המלחמה בוורשא בירת פולין, שהיתה נצורה באותה עת תחת הפגזות כבדות של הצבא הגרמני, ולא היה ניתן ליצור קשר עמו, למשפחה גם לא היה ידוע היכן בדיוק הוא נמצא. בני המשפחה התייעצו עם רבי ברוך בער ליבוביץ, שפסק להם שהבנים הגדולים יסעו לוילנה והקטנים יישארו עם אמם בבריסק. לאחר יומיים קיבלו מכתב מאביהם, בו הוא מודיע להם שהוא הצליח להגיע לוילנה. במכתב הוא ביקש מהם שיגיעו לוילנה רק הבנים שהגיעו לחינוך, (הרוסים סגרו את תלמודי התורה, והיה חשש ליהדותם של מי שישאר תחת הממשל הקומוניסטי)[3] וכך הגיעו רבי דוד ואחיו לוילנה[4].

בוילנה שהה עם אביו במשך שנה. בהמשך ברחו מאירופה יחד עם חלק מבני המשפחה, כאשר אמו נשארה בבריסק עם אמה ו-3 מילדיה, שם ככל הנראה נספו בשואה.[5] רבי דוד הגיע יחד עם אביו לארץ ישראל בתחילת חודש אדר ה'תש"ב.

בירושלים

עם הגעתו לארץ ישראל התגורר עם אביו בירושלים. בשנים אלו היה צמוד לאביו ולמד בכולל שיסד אביו בבית הכנסת "אגודת אחים" (אמריקאנער שול)[6]. כשאביו היה מוסר את השיעור הקבוע בביתו, והוא משמש כ'זאגער' - היה חוזר על השיעור בכולל. בשנים אלו היה יחודי בהתמדתו המופלגת. בתקופה זו רקם קשרי ידידות עם רבי אלעזר מנחם שך והאדמו"ר מסטריקוב, שהיו משתתפים בשיעורו של אביו והיו מלבנים יחדיו את הסוגיה לאחר השיעור[7]

בשנת ה'תש"ט, כאשר נפתחה ישיבת באר יעקב ביקש רבי משה שמואל שפירא מאביו שרבי משולם דוד (שהיה אז בחור בן 28 בלבד) ישמש כר"מ בישיבה. אביו דחה את ההצעה בטענה שאינו רוצה שיהיה לו כבר כעת עול.[8]

בשנת ה'תשי"ג החל באמירת חבורות בסדר קדשים ובשיעורי חומש.

בשנת ה'תשט"ו נישא לבתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון. והתגורר ברחוב עמוס 28 בירושלים, שם גם מסר את שיעוריו במשך כ-60 שנה.

בשנת תשכ"א, לאחר פטירת אביו, פתח ישיבה. זו תפקדה ללא פנימייה וחדר אוכל במשך שנים רבות. הישיבה שכנה בבתי כנסיות בשכונת גאולה, ללא משכן קבע. לעיתים אף למדו בבוקר בבית כנסת אחד ואחר הצהריים בבית כנסת אחר. עיקר הישיבה נסובה סביב שיעוריו של ראש הישיבה. כמנהגו של אביו, מסר את שיעוריו בביתו. כאשר התרבו תלמידיו היה נוהג לומר את שיעוריו פעמיים ואף שלוש באותו יום בכמה סבבים. בשנים מאוחרות יותר נתרם עבור ישיבתו מיקום גדול יותר ברחוב מלאכי סמוך לביתו, שם נהג לומר את שיעוריו. בה'תשנ"ז נכנסה הישיבה למשכן קבע בשכונת גבעת משה בירושלים.

נפטר בי"ח בשבט ה'תשפ"א לאחר תקופת חולשה ממושכת,[9] במהלכה אף עבר מדירתו שברחוב עמוס לרחוב עלי הכהן קרוב לישיבתו.[10] בהלוויתו שיצאה מביתו שברחוב עלי הכהן, השתתפו עשרות אלפי אנשים, על אף האיסור להתקהל עקב נגיף הקורונה.[11] נטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים, על יד קברו של אביו.

הנהגותיו

כמנהג בית בריסק נהג בדקדוק בהלכה.[12] היה ידוע בדקדוקיו בענייני ממונות.[13] כמו כן היה ידוע בהנהגתו המדוקדקת אחר אביו והיה שגור על לשונו "וואס דער טאטע האט גימאכט" ("כפי שהאבא היה נוהג").[דרוש מקור][14]

היה מתנגד חריף למדינה ולציונות והיה נוהג לומר תמיד שכל כוונת ראשי המדינה הוא כדי ללחום נגד הדת[15]. כמנהג בית בריסק שמר על עמימות בכל הנוגע להשתתפות בבחירות. וכן התנגד לנטילת תקציבים ממשרדי הממשלה, אולם שמר על קשר עם חברי הכנסת החרדיים.[16] למרות זאת לא היסס לבקר אותם בחריפות.[17] פעל להתנגדות לפשרות בעניין גיוס בני ישיבות[18] ואף דווח כי ישתתף בעצרת מטעם העדה החרדית והפלג הירושלמי בעניין.[19] אולם לא יישר לחלוטין קו עם העמדות שלהם,[20] ואף שמר על קשרים קרובים עם כמה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה.[9]

מאז מלחמת ששת הימים, נהג להגיע לכותל המערבי לתפילה מדי יום שני, שם היה יושב במרחק רב מהכותל כמנהג בית בריסק.[21]

הגותו וכתביו

בניגוד למקובל בבית בריסק, שיעוריו הודפסו והופצו בצורה רשמית.

בשנת ה'תשנ"ט הוציא לאור לראשונה, תלמידו רבי משה מרדכי שולזינגר את שיעוריו על מסכת תמורה. תוכן הספר מבוסס על כתיבת השיעורים ששמע מפיו הרב שלמה יעקובזון, חתנו של הרב שולזינגר. לאחר מכן המשיכו תלמידים נוספים בהדפסת שיעוריו. כל סדרת הכותרים נקראו בשם שיעורי רבנו משולם דוד הלוי, ועד לפטירתו יצאו 19 כרכים של ספרי שיעוריו. 16 כרכים העוסקים במסכתות הש"ס מסדר קדשים, 2 כרכים העוסקים בפרשיות התורה וכרך נוסף בענייני דרוש ואגדה. - קודם לכן הוציאו תלמידיו סדרת ספרים מדבריו תורתו על פרשיות התורה ועל המועדים, בראשונה הספר שי לתורה על סדר הפרשיות שיצא לאור ע"י הרב שמעון יוסף מלר, ולאחריו הספר מאורי המועדים על מועדי השנה שיצא לאור ע"י הרב מאיר הוכברגר.

את חידושיו הכתובים שכתב בעצמו לא הוציא לאור בחייו, כמנהג אבותיו לבית בריסק. אך דאג לסדר ולערוך הכל באופן מסודר ומפורט על מנת שיוכלו להוציאם מיד עם פטירתו.

תלמידים מפורסמים

משפחתו

היה נשוי ליהודית, בתו של הרב אשר שטרנבוך. גיסיו הם הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית, והרב חנוך ארנטרוי אב"ד ק"ק כנסת ישראל בלונדון.

עץ משפחת סולובייצ'יק 


 
 
 
 
 
רבי שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
ר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
רבי יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק
 
רבי משה סולובייצ'יק משווייץ
 
 
הרב ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב חיים פיינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דוד פיינשטיין מבני ברק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יחיאל נפתלי סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר סולובייצ'יק
 
 
 
הרב יצחק זאב סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק
 
 
הרב יצחק זאב סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
(1919–2003)
 
 
 
הרב משה אהרן סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יק
 
 
 
הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק
 
 
 
הרב יצחק ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
רבי חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
 
 
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק
"הגרי"ז"
הבריסקר רב
 
 
רבקה שיף
 
 
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
אסתי רוזנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליפשה שפירא
בתו של רבי רפאל שפירא מוולוז'ין
 
 
 
 
 
 
 
רבי רפאל סולובייצ'יק
 
 
 
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
 
 
הרב משה ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקי
 
 
 
ר' משה טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
 
 
 
הרב פרופ' יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
 
 
הרב מאיר טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה סולובייצ'יק מארצות הברית
 
 
אאן סולובייצ'יק גרבר
 
 
 
פרופ' חיים סולובייצ'יק
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר שמואל סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' אליהו סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אהרן סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמן
 
 
הרב משה מייזלמן
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
 
 
 
 
 

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. על פי עדותו, בספר "הרב מבריסק" ח"א עמ' 108, 128
  2. בעקבות הסכם ריבנטרופ מולטוב.
  3. הוראתו של הרב מבריסק במכתב תאמה את הוראתו של הרב ליבוביץ'
  4. על פי עדותו, בספר הרב מבריסק חלק א' עמוד 437-438
  5. שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק ג'
  6. לימים שכנה ישיבתו בבית כנסת זה
  7. שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק א' עמוד 175
  8. שמעון מלר, הרב מבריסק, חלק ב' עמוד 50
  9. 9.0 9.1 משה ויסברג, נדיר: גדולי ישראל מ'דגל' חתמו להתפלל על ראש ישיבת בריסק, באתר בחדרי חרדים, 20/11/2020
  10. יעקב מלמד, ‏שמחה בעולם החרדי: ראש ישיבת 'בריסק' שוחרר מביה"ח, באתר JDN‏, 19/12/19
  11. דוד הכהן, ‏רבבות בלוויית ראש ישיבת בריסק הגרמ"ד סולובייצ'יק זצוק"ל, באתר כיכר השבת
    אהרן רבינוביץ ויהושע (ג'וש) בריינר, אלפים השתתפו בהלוויית ראש ישיבה בירושלים; המשטרה: לא נתעמת עם 20 אלף איש, באתר הארץ, 31.1.2021
  12. משה ויסברג, עם כל החומרע'ס של בריסק: שאיבת מים שלנו שלא ראיתם, באתר בחדרי חרדים
  13. ישראל כהן, ‏האברך הופתע: הגרמ"ד סולובייציק הביא לו 20 אגורות, באתר כיכר השבת
  14. לדוגמה, בשנתו האחרונה כשהפצירו בו לעבור לדירה אחרת עקב מחלתו, טען שאינו יכול כיוון שאביו הראה לו היכן מקומה המדוייק על פי ההלכה של העמדת החנוכייה בביתו, ואיך יידע היכן להדליקה בבית אחר. (כתבה באתר jdn
  15. מתוך הספדו של גיסו, הרב משה שטרנבוך בשעת ההלוויה
  16. משה ויסברג, ראש הישיבה נבהל מחוק הליבה - והזעיק אליו את ליצמן ופרוש, באתר בחדרי חרדים
  17. ישראל כהן, ‏הגר"ד סולובייצ'יק: לח"כים החרדים "אין יראת שמים; הכל רקוב", באתר כיכר השבת
  18. ישי כהן, ‏ראש ישיבת בריסק לח"כים החרדים: "להתנגד לפשרה בסוגיית גיוס חרדים", באתר כיכר השבת
  19. ישראל כהן, ‏מחאת 'הפלג' ו'העדה': תהלוכות, נאומים והערצת עריקים, באתר כיכר השבת
  20. ישראל כהן, ‏"איך שרייב נישט אונטער" הגרמ"ד סולובייצ'יק על "גזירת" הגיוס: "מפיצים שקרים", באתר כיכר השבת
  21. הגאון רבי משולם דוד סולובייצ'יק זצ"ל נסתלק לבית עולמו באתר הקרן למורשת הכותל המערבי
  22. על אף שלא למד בישיבתו, הוא מקפיד לכנותו "מורי ורבי" בדרשותיו, על שום תקופת לימודם המשותף והשתתפותו בחבורות שנאמרו על ידי הרב בישיבת חברון בימי בחרותו. וכן היה נוהג לבקרו מידי חג במשך חמישים שנה.