לדלג לתוכן

רבי צבי אריה רוזנפלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רבי צבי אריה רוזנפלד
Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld
לידה ט"ז בשבט תרפ"ב
גדיניה, פולין
פטירה י"א כסלו תשל"ט
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות הר הזיתים
תחומי עיסוק רבנות, חינוך, הוצאה לאור, עסקנות
השתייכות יהדות חרדית, חסידות ברסלב
רבותיו רבי אברהם שטרנהרץ, הרב אברהם יפהן

רבי צבי אריה רוזנפלד (ט"ז בשבט תרפ"ב 16 בפברואר 1922, י"א בכסלו תשל"ט, 11 בדצמבר 1978) היה רב, מחנך וחסיד ברסלב, מן האישים המרכזיים בהפצת חסידות ברסלב במאה ה־20. נחשב למקים עולה של חסידות ברסלב בארצות הברית ולחלוץ מרכזי בהנחלת תורת רבי נחמן מברסלב לדור דוברי האנגלית באמריקה הצפונית.[1]

ביוגרפיה

נולד בט"ז בשבט תרפ"ב בעיר גדיניה שבפולין לרבי ישראל ולליבא לאה רוזנפלד, למשפחה ותיקה של חסידי ברסלב שמוצאה ברבי אהרן רב העיר ברסלב, וברבי שמואל יצחק הרב מטשערין - שני תלמידיו המובהקים של רבי נחמן מברסלב. בהיותו תינוק לקה בדיפתריה, ולשמו הוסף השם בן־ציון כסגולה לרפואה.[2]

בהיותו כבן שנתיים בשנת 1924 היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת בראונזוויל בברוקלין שבעיר ניו יורק. התחנך בישיבת רבי חיים ברלין ובישיבת תורה ודעת, ולאחר מכן למד בישיבת נובהרדוק בראשות רבי אברהם יפהן. בזכות שקידתו סיים פעמיים את כל הש"ס, בגיל 23 הוסמך על ידו להוראה. שנים אחדות לאחר מכן קיבל סמיכה נוספת מרבי אברהם שטרנהרץ, ממובילי חסידי ברסלב בירושלים, לאחר בחינה מקיפה בגמרא, מדרש, הלכה וקבלה.

בשנת 1946 נישא לציפורה פייבלזון, בתו של הרב רפאל אליעזר פייבלזון משיקגו. הם הקימו את ביתם בברוקלין, לזוג נולדו ארבעה ילדים. לצד לימודיו השלים גם קורס בחשבונאות, אך עיסוקו העיקרי נותר בעולם החסידות, חינוך ותרומה לקהילה.

כבן למשפחה ברסלבית, נחשף רוזנפלד מילדותו לכתבי רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, אך את גיבושו הרוחני השלים בתקופת לימודיו בישיבת נובהרדוק, שם שילב בין שיטת תנועת המוסר הליטאית לבין תורת החסידות של ברסלב.[3] הדגיש לכל אורך חייו את מרכזיותם של לימוד ההלכה, העיסוק בפנימיות התורה והעבודה המעשית על מידות האדם.[4] יחס מיוחד נתן להתבודדות, תפילה אישית ובקשת קרבת אלוקים בשפה חופשית. ולרעיון שאין ייאוש בעולם כלל, שהם יסודות מרכזיים בתורת רבי נחמן.

שיעוריו עסקו במגוון תחומים תלמוד, הלכה, חסידות, זוהר, וקבלה אך תמיד הדגיש את ההיבט המעשי והחינוכי ואת האחריות האישית של האדם בעבודת ה'.[5] לאחר נישואיו עסק רוזנפלד בלימוד תורה. במקביל, בשעות אחר הצהריים שימש מורה בתלמוד תורה והכין נערים רבים לבר המצווה. בין תפקידיו שימש גם כרב קהילת ישראל הצעיר בקוני איילנד. לאחר פטירת אביו בשנת 1947 קיבל על עצמו את המשך פעילות הצדקה והסיוע לחסידי ברסלב בארץ ישראל.

במחצית השנייה של שנות ה־40 וראשית שנות ה־50 של המאה ה-20 העמיק את קשריו עם רבי אברהם שטרנהרץ בירושלים, החל בהתכתבות רוחנית תדירה ובשנת 1949 נסע לראשונה לארץ ישראל ושקל להתיישב בה. בפגישתו עם הרב שטרנהרץ, הוא עודד אותו להישאר באמריקה ולראות בשליחותו כמחנך ומפיץ תורה שליחות מרכזית, אף יותר מהמעבר לארץ ישראל. בעקבות זאת עבר רוזנפלד עם משפחתו לשכונת פלטבוש בברוקלין, שבאותה תקופה הייתה בעלת אופי יהודי ברובו אך לא דתי במובהק, והחל ללמד בתלמוד תורה של בית הכנסת 'שערי תפילה' בראשות הרב יחזקאל כהנא, במשך כחמש עשרה שנה.

במקביל החל למסור שיעורים סדורים בתורת רבי נחמן לצעירים ולמבוגרים דוברי אנגלית. בתקופה שבה הייתה חסידות ברסלב כמעט בלתי מוכרת בארצות הברית, הוא הציג לתלמידיו את כתביו המרכזיים של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן, שיחות הר"ן וחיי מוהר"ן והיה לאחד הראשונים שהנגישו את תורת ברסלב לציבור רחב בשפה האנגלית.[5] רבים מתלמידיו, בני משפחות שאינן חרדיות או ממוצא מודרני־אורתודוקסי, אימצו בהשפעתו אורח חיים חסידי והצטרפו ברבות השנים לשורות חסידות ברסלב בישראל ובארצות הברית.

בשנות חייו האחרונות לקה במחלה ממארת. לאחר שנים של פעילות חינוכית וקהילתית בארצות הברית בחר לעבור לירושלים כדי לשהות בקרבת קהילת ברסלב ובקרבת המקומות הקדושים. הוא עלה לארץ ישראל בקיץ 1978 ונפטר בירושלים בי"א בכסלו תשל"ט בגיל 56. נטמן בחלקת ברסלב בבית הקברות הר הזיתים.[5]

על פי מקורות ברסלביים, יום פטירתו[6] מצוין בציבור חסידי ברסלב כיום הילולא, ובקהילות שונות מתקיימים באותו יום שיעורים והתוועדויות לזכרו.[7]

פעילותו למען חסידות ברסלב

הרב רוזנפלד נחשב לדמות מפתח בהתפתחות חסידות ברסלב בארצות הברית במאה ה־20. הוא ארגן שיעורים וערבי חיזוק רבים, הקים מסגרות לימוד לבני נוער ולמבוגרים, וסייע בהקמת מוסדות תפילה ולימוד ברוח ברסלב.[5] לצד עבודתו החינוכית השקיע מאמצים רבים בחיזוק הקהילה הברסלבית בארץ ישראל, גייס תרומות למשפחות נצרכות, והיה מן התורמים המרכזיים להקמת מוסדות בניין בית הכנסת השול של חסידי ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים.

בית הכנסת ברסלב השול במאה שערים שהרב רוזנפלד נמנה עם מייסדיו

באמצע שנות ה־60 עמד מאחורי המהלך שהביא לנסיעה הרשמית הראשונה של קבוצה אמריקאית מאורגנת לקבר רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה, בשנת 1963, בתקופת השלטון הסובייטי. הוא חזר לאומן עם קבוצות נוספות ב־1966 וב־1967, ועוד ביקר במקום פעמים רבות עד לפטירתו. נסיעות אלה נחשבות כחלוציות והניחו יסודות לעליות ההמוניות לאומן לאחר נפילת מסך הברזל.[8]

הרב רוזנפלד היה שותף למהלך של תרגום ספרי יסוד של ברסלב לאנגלית. ביוזמתו, הרב אריה קפלן תרגם את שבחי הר"ן, שיחות הר"ן, שהופיעו באנגלית תחת השם Rebbe Nachman's Wisdom. רוזנפלד היה גם מעורב בעריכת התרגום ובהנגשתו לציבור תלמידיו. בכך פתח פתח רחב ללימוד תורת ברסלב בקרב דוברי האנגלית.

קשר אישי חם שנרקם בין רוזנפלד לבין האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מנהיג חסידות חב"ד.[9] לפי עדויות שפורסמו שנים לאחר פטירתו, שמר הרבי מליובביץ' סכום כסף שיועד על ידי רוזנפלד להדפסת ספרי רבי נחמן, והביע הערכה לפעילותו להפצת חסידות ברסלב בארצות הברית.[10]

מורשת והשפעה

נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהתפתחות חסידות ברסלב במערב במאה ה־20. בכתבות ובביוגרפיות עליו נטען כי "מעטים יכחישו שהדמות החזקה ביותר בהתפתחות חסידות ברסלב באמריקה הייתה רבי צבי אריה רוזנפלד", וכי בזכות שיעוריו, יחסו האישי והאופן שבו שידר אמונה ושמחה, התוודעו מאות ואף אלפים לתורת רבי נחמן.[5]

תלמידיו, אשכנזים וספרדים כאחד, היו שותפים בהקמת קהילות ברסלב חדשות בארצות הברית ובישראל, וביסוסה של שכבת מורי דרך ברסלביים דוברי אנגלית. חלק מתלמידיו ומשפחתו הקימו לאחר פטירתו מכונים ומוסדות לימוד להמשך הפצת תורת ברסלב.

בשנת 1979, שנה לאחר פטירתו, הקים חתנו הרב חיים מנחם קרמר את "מכון ברסלב" (Breslov Research Institute)[11] במטרה לתרגם ולפרסם את כתבי ברסלב בשפות מערביות, בראשן אנגלית. המכון הוציא לאור במהלך השנים תרגומים ופרשנויות רבות לכתבי רבי נחמן ותלמידיו, וכן ספרים המבוססים על שיעוריו של הרב רוזנפלד.

שער צבי אריה בקבר רבי נחמן מברסלב באומן המנציח את הרב רוזנפלד

חיבורים וספרים על תורתו

הרב רוזנפלד עצמו לא הותיר אחריו ספרים ערוכים פרי עטו, אך שיעוריו הוקלטו ותומללו, וחלקם ראו אור בספרות תורנית מאוחרת יותר. בין הספרים המבוססים על שיעוריו ותורתו נמנים:

  • Rebbe Nachman's Soul – פירוש לשיחות הר"ן המבוסס על שיעוריו, מאת שלמה כ"ץ, בהוצאת Breslov Research Institute.[12]
  • The Legacy: The Life and Teachings of Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld – ביוגרפיה וסקירה של תורתו והשפעתו.[5]
  • צבי לצדיק – ספר ביוגרפי בעברית על חייו ומורשתו, שיצא לאור על ידי מכון "נחלת צבי".[13]

שיעורים רבים שמסר רוזנפלד בתלמוד, הלכה וחסידות, ובכללם שיעורים בליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן, זמינים כיום בהקלטות באתרים ייעודיים לתורת ברסלב.[14]

משפחתו

לרבי צבי אריה רוזנפלד ארבעה ילדים, שני בנים ושתי בנות. שני בניו הם ר' ישראל אבא רוזנפלד ור' שמשואל אליהו רוזנפלד. שתי בנותיו נישאו לתלמידיו המובהקים, הרב חיים מנחם קרמר[15][16] והרב נתן מיימון,[17] אשר נחשבים לממשיכים מרכזיים של דרכו בחסידות ברסלב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ רבי צבי אריה בן ציון (ב"ר ישראל אבא) רוזנפלד, באתר breslev.org, ‏כ"ז בטבת תשע"ז
  2. ↑ Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld, breslov.com (באנגלית)
  3. ↑ ר' נתן מיימון – סיפור התקרבות ר' צבי אריה רוזנפלד ז״ל וסיפורי בעש״ט (יידיש), באתר YouTube (ביידיש)
  4. ↑ The Legacy – The Life and Teachings of Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld, breslov.org (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 זיכרון להולכים – לרגל יום פטירתו של הרב צבי אריה בן ציון רוזנפלד ז"ל, באתר breslov.co.il
  6. ↑ צבי אריה בן־ציון רוזנפלד – מחסידי ברסלב, באתר BreslevMeir
  7. ↑ י"א כסלו – יום הילולת החסיד המופלא רבי צבי אריה רוזנפלד, באתר ברסלב נייעס, ‏י"א בכסלו תשפ"ו
  8. ↑ Ben Bresky, When a rabbi's grave became the site of an international incident, The Jerusalem Post, ‏October 25, 2016
  9. ↑ מופת מופלא: הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב, באתר חב\"ד אינפו
  10. ↑ הקשר המסתורי של רבי צבי אריה רוזנפלד עם הרבי מליובאוויטש, באתר BreslevCity, ‏ה' בכסלו תשע"ה
  11. ↑ The Timeless Wisdom of Breslov – אתר Breslov.org, באתר Breslov Research Institute (באנגלית)
  12. ↑ Rebbe Nachman's Soul : A commentary on Sichos HaRan from the classes of Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld Z"L, Hackney Libraries (באנגלית)
  13. ↑ הופיע הספר "צבי לצדיק" על חייו ומורשתו של הרב צבי אריה רוזנפלד, באתר ברסלב נייעס, ‏כ"ד בניסן תשפ"ד
  14. ↑ Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld z\"l – שיעורים והקלטות, באתר breslovtorah.com (באנגלית)
  15. ↑ מכון נחלת צבי שהקים הרב קרמר
  16. ↑ שיעורי הרב חיים מנחם קרמר
  17. ↑ ר' נתן מיימון שיעור ליקו"מ ביהמ"ד ברכת הנחל ברסלב מונסי יידיש, באתר YouTube (ביידיש)

צבי אריה רוזנפלד42328826Q60048703

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_צבי_אריה_רוזנפלד&oldid=3582750"