תהילים ו'

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד.
א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד. ב ה', אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי; וְאַל-בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. ג חָנֵּנִי ה', כִּי אֻמְלַל-אָנִי: רְפָאֵנִי ה'--כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. ד וְנַפְשִׁי, נִבְהֲלָה מְאֹד; ואת (וְאַתָּה) ה', עַד-מָתָי. ה שׁוּבָה ה', חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ. ו כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ; בִּשְׁאוֹל, מִי יוֹדֶה-לָּךְ. ז יָגַעְתִּי, בְּאַנְחָתִי--אַשְׂחֶה בְכָל-לַיְלָה, מִטָּתִי; בְּדִמְעָתִי, עַרְשִׂי אַמְסֶה. ח עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי; עָתְקָה, בְּכָל-צוֹרְרָי. ט סוּרוּ מִמֶּנִּי, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: כִּי-שָׁמַע ה', קוֹל בִּכְיִי. י שָׁמַע ה', תְּחִנָּתִי; ה', תְּפִלָּתִי יִקָּח. יא יֵבֹשׁוּ, וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד--כָּל-אֹיְבָי; יָשֻׁבוּ, יֵבֹשׁוּ רָגַע.

תהילים ו' הוא המזמור השישי בספר תהילים. מזמור זה מבטא את תפילתו של היחיד.

סוגת המזמור

מזמור ו' מבטא את תפילתו של היחיד. יש הסוברים כי זוהי תחינתו של אדם חולה לה'. את הישועה אין בעל המזמור רואה.

תוכן המזמור

בעל המזמור מבקש בפתיחת המזמור שה' ינהג עמו במידת הרחמים. המשורר טוען בפני ה' כי אם ימות לא יוכל להתפלל, להודות ולספר בשבחו. המשורר מבטא במזמור את סבלו. תיאוריו מפורטים. החלק השני של המזמור מתאר את הסבל הפיזי אותו הוא חש בכל לילה. המשורר לא נותן מידע מהו סבלו ומי הם אויביו. על צרתו ניתן להבין מביטויים המופיעים במזמור.

המזמור במנהגים

לפי נוסח אשכנז ורוב נוסח ספרד אומרים את פרק ו' בתהלים (תוך השמטת פסוק א' שלו) במסגרת נפילת אפים שבתפילת תחנון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ו' בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27507749תהילים ו'