תהילים ס"ב

תהילים ס"ב לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) אַךְ אֶל אֱלֹקִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי. (ג) אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה. (ד) עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה. (ה) אַךְ מִשְּׂאֵתוֹ יָעֲצוּ לְהַדִּיחַ יִרְצוּ כָזָב בְּפִיו יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ סֶלָה. (ו) אַךְ לֵאלֹקִים דּוֹמִּי נַפְשִׁי כִּי מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי. (ז) אַךְ הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט. (ח) עַל אֱלֹקִים יִשְׁעִי וּכְבוֹדִי צוּר עֻזִּי מַחְסִי בֵּאלֹקִים. (ט) בִּטְחוּ בוֹ בְכָל עֵת עָם שִׁפְכוּ לְפָנָיו לְבַבְכֶם אֱלֹקִים מַחֲסֶה לָּנוּ סֶלָה. (י) אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. (יא) אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק וּבְגָזֵל אַל תֶּהְבָּלוּ חַיִל כִּי יָנוּב אַל תָּשִׁיתוּ לֵב. (יב) אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹקִים. (יג) וּלְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.

תהילים ס"ב הוא המזמור השישים ושניים תהילים. המזמור הוא אחד משלושה מזמורים שמיוחסים לידותון, שהוא אבי משפחת משוררים מהלויים המוזכר גם בספר דברי הימים.

המזמור נחשב סגולה לאמירה לאחר תפילת מנחה וערבית.

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל שלושה עשר פסוקים ונחלק לארבעה חלקים. הנושא המרכזי במזמור הוא תפילה והתבוננות על חייהם של הרשעים ועל הצלחתם הזמנית אל מול חייהם של אלו הדבקים בה' אשר קשורים בנצח. פתיחת המזמור מייחסת אותו לאחד מראשי משפחת משוררים, ידותון.

ב'-ג'

המזמור מתחיל עם פזמון שיחזור גם בהמשכו "מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי", המשורר בוטח באלוקיו, יש לו שקט נפשי (דּוּמִיָּה נַפְשִׁי) וחוסן בזכות הביטחון באלוקיו.

ד'-ה'

חלקו הראשון של המזמור עוסק בביטחון הנדרש בקל, במיוחד כשכוח הסבל של המשורר עומד להיגמר ("מִשְׂגַּבִּי לֹא אֶמּוֹט רַבָּה"). מקור הסבל הוא אנשים שמנסים להפיל אותו ולהדיח אותו. אנשים שלכאורה קרובים אליו אך "בְּפִיו (בפיהם) יְבָרֵכוּ וּבְקִרְבָּם יְקַלְלוּ".

ו'-ח'

הפזמון חוזר, הביטחון שיש למשורר באלוקיו ("מִמֶּנּוּ תִּקְוָתִי... הוּא צוּרִי וִישׁוּעָתִי")

ט'-י"א

מתוך חוויית הבגידה של רעיו והעוצמה שהעניק לו הביטחון באלוקיו, יוצא המשורר עם מסר לכל בני האדם: "בִּטְחוּ בוֹ (באלוקים) בְכָל עֵת". אל תבטחו בבני האדם כי "הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ" וגם "אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק", אפילו אם נראה כי העושים אותו מצליחים בחיים.

י"ב-י"ג

בסיום המזמור המשורר מסיים בתובנה שהיא עבורו כדבר הקל ממש "כִּי עֹז לֵאלֹקִים... כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ". יש לו ביטחון באלוקים כי בסופו של דבר הצדק ייעשה וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ב בוויקישיתוף

• תהילים ס"ב מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33136896תהילים ס"ב